בג"ץ קבע: לוין חייב לכנס את הוועדה כדי לבחור נשיא לעליון
השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו כי שר המשפטים לוין מחויב לכנס תוך שבועיים את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון: "מדיניות השר מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד". קרעי ללוין: "אסור לשתף עם זה פעולה"
שופטי בג"ץ יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין קבעו היום (ראשון) פה אחד כי שר המשפטים יריב לוין מחויב לכנס תוך שבועיים את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא קבוע לבית המשפט העליון. העתירה בנושא הוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון ודרשה לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון, וכן למנות שני שופטים נוספים להשלמת ההרכב החסר - זאת לאחר שבמשך כ-11 חודשים בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2023.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר: "המצב הנוכחי, שבו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, הוא חסר תקדים ופוגע קשות בתפקוד הרשות השופטת ובעיקרון הפרדת הרשויות. העתירה מדגישה את חובתו החוקית של שר המשפטים לכנס את הוועדה ולקדם את מינוי הנשיא והשופטים החסרים".
"לב המחלוקת בין הצדדים הוא השאלה אם השר חייב לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון", צוין בהחלטת בג"ץ, שנכתבה על-ידי השופטת וילנר. "לעמדת העותרת והיועצת המשפטית לממשלה, כאשר מתפנה משרת הנשיא כאמור, השר מחויב לכנס 'במהירות הראויה' את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש; לגישתן, השר הפר בענייננו את חובתו. מנגד, השר טוען כי גם כאשר מתפנה משרת נשיא בית המשפט העליון, מוקנה לשר שיקול דעת אם יש למנות נשיא חדש; וכי מדיניות השר היא שאין למנות נשיא כאמור, אלא לאחר השגת הסכמה רחבה בוועדה למינוי זה.
לוין קיבל את מבוקשו - דחיקת בג״ץ לפסוק בעניין נשיא העליון. עכשיו השר יתלונן שרגלם הייתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי במתק שפתיים של ״אחדות״ ו״פשרות״.
המנעות ממינוי נשיא קבוע למעלה מ-10 חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים…— קארין אלהרר | Karine Elharrar🎗️ (@KElharrar) September 8, 2024
"ואולם, הודגש כי מטיעוני השר עולה שמדיניותו היא שאין למנות נשיא לבית המשפט העליון כל עוד לא מושגת הסכמה רחבה ביחס למינוי; וכי דומה שמבחינת השר, אין מניעה שלא ייבחר נשיא לבית משפט זה במשך פרק זמן בלתי מוגבל. השופטת וילנר קבעה כי משמעות מדיניות זו היא הענקת משקל בלעדי ומוחלט לשיקול שעניינו הגעה להסכמה רחבה ביחס למינוי, ואי-הענקת כל משקל לתכלית העיקרית של החקיקה הרלוונטית – מניעת מצב שבו אין נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בהתקיים התנאים הנדרשים למינוי לפי החוק; כמו גם אי-הענקת כל משקל לפגיעות ולנזקים הכבדים אשר נגרמים לבית המשפט העליון, לרשות השופטת ולמערכת אכיפת החוק, בשל אי-מינוי נשיא כאמור. נקבע כי הלכה למעשה, מדיניות זו משנה את המנגנון הקבוע בחוק לבחירת נשיא בית המשפט העליון, וחורגת מהוראות הדין. הודגש כי לנוכח כל האמור, הרי שלמרות רגישותה הרבה של הסוגיה, ושאיפת בית המשפט להביא לסיומה ללא צורך בהכרעה שיפוטית, בנסיבות האמורות לא נותרה ברירה אלא להכריע בה לגופה ולקבוע כי מדיניות השר מנוגדת לדין ואינה יכולה לעמוד".
השופטת וילנר הוסיפה כי "אין לקבל את טענת השר, שלפיה שופטי בית משפט זה מצויים בניגוד עניינים בכל הנוגע לדיון בעתירה. הודגש כי האינטרס שימונה נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית משפט זה, של שופטיו או של מי מהם, אלא אינטרס של הציבור כולו, בשים לב לחיוניות מינוי נשיא כאמור לתפקודן התקין של הרשות השופטת ושל מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל. צוין, כי העניין של שופטים בכך שייבחר נשיא לבית המשפט העליון הוא עניין ציבורי אשר נובע מתפקידם וקשור אליו, וממילא אינו מהסוג שמקים ניגוד עניינים אישי אסור. עם זאת, הודגש כי לנוכח רגישות הסוגיה ונגיעתה למוסד בית המשפט העליון, יש לנקוט ריסון ואיפוק מרביים ביחס להפעלת ביקורת שיפוטית על האופן שבו מממש השר את סמכותו הנדונה; וכי כך פעל בית המשפט במקרה דנן".
השופטת וילנר ציינה כי" לנוכח כל האמור, הרי שבחלוף למעלה משנה, שבה נמנע השר מכינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון; משהתברר כי אין מניעה מבחינתו שלא ימונה נשיא כאמור במשך זמן בלתי מוגבל; וכי מדיניותו אינה מייחסת כל משקל לתכלית החקיקה הרלוונטית – בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מקביעה כי מדיניות השר מנוגדת לדין, וכי על השר לממש את חובתו ולכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לבית המשפט העליון. לנוכח האמור, נקבע כי יש להוציא צו מוחלט, כמפורט בראשית הדברים.
"בכל הנוגע לבחירת שופטים לבית המשפט העליון על-ידי הוועדה, נקבע כי בהינתן שהחוק דורש רוב מיוחד לצורך בחירתם, הרי שמדיניות השר, שלפיה יש לבחור שופטים כאמור על-יסוד הסכמה רחבה בוועדה, אינה מתעלמת ממטרת החקיקה הרלוונטית, ועל כן אין עילה להתערב בה בעת הזאת. עם זאת, הודגש כי חזקה על חברי הוועדה כולם, שינקטו בכל צעד אפשרי על מנת לקדם את הליך בחירתם של שופטים חדשים לבית המשפט העליון בהתאם לאמור בחוק".
שר המשפטים יריב לוין הגיב ואמר: "הצו, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק. הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים.
"הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי? הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב׳, ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה. נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה".
שר התקשורת שלמה קרעי אמר: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל נסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל. ירצו השופטים הנכבדים לעבור על החוק, שיעשו זאת בעצמם ולא יאלצו אזרחים שומרי חוק לעשות זאת. הם הרי יכולים לקבוע בפסק דין מי נשיא בית המשפט העליון, מי נשיא המדינה ומי ראש הממשלה. אין להם חוק. אין להם שום איזונים ובלמים. בכל מקרה, אסור לשתף עם זה פעולה. זה בניגוד לחוק. עוצרים את הדיקטטורה השיפוטית".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "המהפכה המשטרית של יריב לוין הובילה את המדינה לאסון 7 באוקטובר. עליו לכנס מיד את הוועדה. בלי שלטון חוק, לא תהיה לנו מדינה".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אמר: "אסור היה להגיע לכך שנשיא בית המשפט העליון לא ממונה באופן תקדימי. האחריות לא לגרור את מדינת ישראל למשבר חוקתי בכלל ובעת מלחמה בפרט, מוטלת על ראש הממשלה ועליו לוודא שהחוק מכובד, ופסיקת בג"ץ מתקיימת. בלי אבל, בלי אולי וללא דיחוי. אם שר המשפטים חושב שזו העת למלחמות על שיטת הסיניורטי במקום בחמאס הדבר מעיד על סדר עדיפות לקוי ועל כך שהוא וראש הממשלה לא למדו דבר מהמקום הנמוך אליו הגענו ערב המלחמה. כדאי ששר המשפטים יממש את הנדרש מצו בית המשפט ושיכנס את הוועדה לבחירת שופטים או שיניח את המפתחות, ויתפטר".
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן אמר בתגובה על החלטת בג"ץ: "ממשלה חייבת לקיים את החוק. במידה ויריב לוין לא ייענה באופן מיידי לפסק דינו של בג"ץ ויכנס את הוועדה לבחירת שופטים - אין ביכולותו להמשיך לכהן כשר המשפטים של מדינת ישראל. או שיכנס או שיתפטר, אין אופציה שלישית".
לפני כשבועיים הגיש שר המשפטים הצעת פשרה לבג"ץ, לפיה השופט יוסף אלרון ימונה לנשיא העליון במשך שנה אחת, עד לפרישתו מכס השיפוט בספטמבר 2025, כאשר לאחר מכן ימונה לתפקיד שופט שיוצע על-ידי נציגי הרשות השופטת בוועדה לבחירת שופטים - כך שניתן יהיה למנות את השופט יצחק עמית, שאמור היה להתמנות לנשיא לפי שיטת הסניוריטי. כמו כן, לוין הגיש הצעה למינויים של שלושה שופטים לביהמ"ש עליון, לפיה אחד ימונה ע"י רוב הוועדה, שני ע"י רוב נבחרי הציבור - כלומר על-ידי לוין - ושלישי בהסכמת כלל חברי הוועדה.
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, ביטל את הצעתו של לוין למנות את אלרון לתפקיד הנשיא במסגרת הפשרה: "שיטת הסניוריטי נועדה להגן על העצמאות השיפוטית ולמנוע פוליטיזציה של שופטי בית המשפט העליון ונשיאיו. שיטה זו הוכיחה את עצמה מקום המדינה, וידוע לך כי עמדתנו היא שאין הצדקה לסטות ממנה. זו גם עמדתם של רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים. הצגת הצעה המבוססת על ביטול שיטת הסניוריטי אינה מייצגת כל התקדמות".