בג"ץ ללוין: הבהר אם בכוונתך לקדם מינויים למח"ש בתקופת הבחירות
אחרי שהיועמ"שית הודיעה כי המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד מנהל היחידה לחקירות שוטרים הוארך שוב, שופטי בג"ץ הורו לשר המשפטים להבהיר האם בכוונתו לקדם מינויים בתקופת הבחירות. ההערכה לוין ישיב בחיוב - ובג"ץ יוציא צו שמונע את המינויים
אחרי שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה לבג"ץ כי המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד מנהל היחידה לחקירות שוטרים (מח"ש) הוארך שוב עד 16 באוגוסט - ויסתיים כחודשיים לפני הבחירות שמתוכננות ב-27 באוקטובר - שופטי בג"ץ הורו היום (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין להבהיר האם בכוונתו לקדם בתקופת הבחירות מינויים לתפקיד מנהל מח"ש ולממונה על המנהל במסגרת חוק מח"ש החדש. ההערכה היא כי לוין יבהיר לבג"ץ שבכוונתו למנות את המינויים בתקופת הבחירות - ובג"ץ יוציא צו שמונע את המינויים.
במכתבה, שהוגש אמש כחלק מהליך העתירה של התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, כתבה היועמ"שית כי "הקול הקורא שפורסם לתפקיד מנהל היחידה לפי חוק פקודת המשטרה הוארך עד 16 באוגוסט, ולנוכח זאת יסתיים ההליך במקרה הטוב כחודשיים לפני הבחירות".
בתנועה לאיכות השלטון בירכו על החלטת בג"ץ, ויו"ר התנועה אליעד שרגא מסר: "מדובר באיתות ברור וחד של בית המשפט העליון לשר המשפטים. בג"ץ הבהיר שלא ניתן להתעלם מהכללים החלים על מינויים בתקופת בחירות, במיוחד כשמדובר באחד מתפקידי אכיפת החוק הרגישים והחשובים ביותר. אם השר יבחר לקדם את המינוי למרות ההליך המשפטי התלוי ועומד ולמרות תקופת הבחירות, יהיה על בית המשפט להידרש לכך במסגרת הבקשה לצו הביניים שהגשנו. מח"ש חייבת להישאר גוף עצמאי, ואסור לקבוע עובדות בשטח לפני שבית המשפט הכריע בעתירה ולפני שהציבור אמר את דברו בקלפי".
בשבוע שעבר פורסם לראשונה בחדשות 13 כי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס משה דרורי, המקורב לשלטון, הוא אחד המועמדים המובילים של השר לוין לתפקיד הממונה על מח"ש במסגרת החוק החדש - שייכנס לתוקף ב-2027.
תפקידי הממונה וסמכויותיו לפי החוק החדש כוללים הכרעה בסכסוכי סמכות לגבי העברת תיקים בין מח"ש לגורמי חקירה אחרים, וכן קביעת הגורם החוקר או המאשים במקרים שנוצר בהם ספק או מחלוקת.
כמה ימים קודם לכן הגישה היועמ"שית בהרב-מיארה לבג"ץ את תגובתה לבקשות למתן צווי ביניים בעתירות נגד החוק. תגובה הזהירה היועצת כי התיקון יוצר "מציאות תקדימית שבה גוף חקירה ותביעה פלילית כפוף במישרין לדרג הפוליטי", ודרשה לעכב את יישומו ואת הליכי מינוי בעלי התפקידים עד להכרעה בעתירות.
"במשפט הפלילי מפעילה המדינה כוח כופה וסמכויות פוגעניות במיוחד כלפי הפרט", כתבה. "ככל שבידי השלטון אמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, הרי שזכויות האדם במדינה בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והפעלת הכוח הכופה של המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה".
החוק, שמכניס פוליטיזציה מלאה למחלקה לחקירות שוטרים כך שמנהלה ייבחר על-ידי שר המשפטים באמצעות ועדה שרובה אנשי השר. החוק עלול להביא עיתונאים לחדרי החקירות ללא אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ונותן לפוליטיקאים כוח להחליט מי ייחקר במטרה להרתיע מפני חקירות פליליות נגד השלטון.