היועמ"שית לבג"ץ: המכרז לבחירת מנהל מח"ש - עד סוף החודש
בהרב-מיארה הודיעה לבג"ץ כי המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד מנהל היחידה לחקירות שוטרים (מח"ש) הוארך שוב עד 16 באוגוסט. המשמעות: לוין צפוי לקבוע את המינוי עמוק בתוך תקופת הבחירות
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה היום (שני) לבג"ץ כי המועד האחרון להגשת מועמדות לתפקיד מנהל היחידה לחקירות שוטרים (מח"ש) הוארך שוב עד 16 באוגוסט - ויסתיים כחודשיים לפני הבחירות שמתוכננות ב-27 באוקטובר.
המשמעות היא ששר המשפטים, יריב לוין, צפוי למנות את ראש מח"ש עמוק בתוך תקופת הבחירות.
במכתבה, שהוגש כחלק מהליך העתירה של התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, כתבה היועמ"שית כי "הקול הקורא שפורסם לתפקיד מנהל היחידה לפי חוק פקודת המשטרה הוארך עד 16 באוגוסט, ולנוכח זאת יסתיים ההליך במקרה הטוב כחודשיים לפני הבחירות".
בשבוע שעבר פורסם לראשונה בחדשות 13 כי שופט בית המשפט המחוזי בדימוס משה דרורי, המקורב לשלטון, הוא אחד המועמדים המובילים של שר המשפטים יריב לוין לתפקיד הממונה על מחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) במסגרת החוק החדש - שייכנס לתוקף ב-2027.
תפקידי הממונה וסמכויותיו לפי החוק החדש כוללים הכרעה בסכסוכי סמכות לגבי העברת תיקים בין מח"ש לגורמי חקירה אחרים, וכן קביעת הגורם החוקר או המאשים במקרים שנוצר בהם ספק או מחלוקת.
כמה ימים קודם לכן הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ את תגובתה לבקשות למתן צווי ביניים בעתירות נגד החוק. בתגובה מזהירה היועצת כי התיקון יוצר "מציאות תקדימית שבה גוף חקירה ותביעה פלילית כפוף במישרין לדרג הפוליטי", ודורשת לעכב את יישומו ואת הליכי מינוי בעלי התפקידים עד להכרעה בעתירות.
"במשפט הפלילי מפעילה המדינה כוח כופה וסמכויות פוגעניות במיוחד כלפי הפרט", כתבה. "ככל שבידי השלטון אמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, הרי שזכויות האדם במדינה בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והפעלת הכוח הכופה של המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה".
החוק, שמכניס פוליטיזציה מלאה למחלקה לחקירות שוטרים כך שמנהלה ייבחר על-ידי שר המשפטים באמצעות ועדה שרובה אנשי השר. החוק עלול להביא עיתונאים לחדרי החקירות ללא אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ונותן לפוליטיקאים כוח להחליט מי ייחקר במטרה להרתיע מפני חקירות פליליות נגד השלטון.
בתשובתה, כפי שפורסם בחדשות 13, כתבה היועצת כי "נדרש צו ביניים לעצירת יחידת התביעה הפוליטית שתטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים". יצוין כי למרות שתחולת החוק היא בפברואר 2027, שר המשפטים יריב לוין ואנשיו כבר החלו בפעולות בשטח כדי לשתק את עבודת המחלקה הנוכחית - ולהרתיע חוקרים ופרקליטים מביצוע עבודתם.
לדברי בהרב-מיארה, "פוליטיזציה של המשפט הפלילי היא תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני". בתגובה הודגש כי התיקון פוגע אנושות בעקרונות היסוד של שלטון החוק, השוויון בפני החוק ועצמאות מערכת אכיפת החוק, ומייצר "אפקט מצנן כבד משקל, הרתעה והשתקה" על חוקרים, תובעים, יועצים משפטיים ועיתונאים.
התגובה מצביעה על כך שההוראות המיידיות בתיקון, ובראשן הקמת הוועדה הממנה ומינוי מנהל המחלקה והממונה על התיאום, יוצרות "תחולה נדחית למראית עין". נטען כי הליך המינוי נשלט ברובו בידי הדרג הפוליטי וגורמים בעלי זיקה פוליטית, ללא ערובות מספיקות לעצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים. כמו כן, נמתחה ביקורת קשה על יצירת תפקיד "הממונה על התיאום", שלדברי היועצת מחזיק בסמכויות חסרות תקדים להתערב בתיקים, לעכב חקירות ואף לגבור על עמדת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.