היועמ"שית נגד חוק מח"ש: "זכויות האדם במדינה בסכנה חמורה"
היועצת המשפטית לממשלה הגישה את תשובה לבג"ץ, ודרשה להוציא צו שיעצור את יישום החוק שמכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים ומוציא אותה מהפרקליטות: "יחידת התביעה הפוליטית תטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים"
"במשפט הפלילי מפעילה המדינה כוח כופה וסמכויות פוגעניות במיוחד כלפי הפרט. ככל שבידי השלטון אמצעים להתערב ולהשפיע על הליכים פליליים או מנופי לחץ אפקטיביים על חוקרים ותובעים, הרי שזכויות האדם במדינה בסכנה חמורה, ברורה ומיידית, והפעלת הכוח הכופה של המדינה מאבדת את הלגיטימציה שלה": היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (שני) לבג"ץ את תגובתה לבקשות למתן צווי ביניים בעתירות שהוגשו נגד התיקון פקודת המשטרה, הנוגע למחלקה לחקירות שוטרים (חוק מח"ש). בתגובה מזהירה היועצת כי התיקון יוצר "מציאות תקדימית שבה גוף חקירה ותביעה פלילית כפוף במישרין לדרג הפוליטי", ודורשת לעכב את יישומו ואת הליכי מינוי בעלי התפקידים עד להכרעה בעתירות.
החוק, שמכניס פוליטיזציה מלאה למחלקה לחקירות שוטרים כך שמנהלה ייבחר על-ידי שר המשפטים באמצעות ועדה שרובה אנשי השר. החוק עלול להביא עיתונאים לחדרי החקירות ללא אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, ונותן לפוליטיקאים כוח להחליט מי ייחקר במטרה להרתיע מפני חקירות פליליות נגד השלטון.
בתשובתה, כפי שפורסם בחדשות 13, כתבה היועצת כי "נדרש צו ביניים לעצירת יחידת התביעה הפוליטית שתטיל מורא על שוטרים, חוקרים, תובעים ועיתונאים". יצוין כי למרות שתחולת החוק היא בפברואר 2027, שר המשפטים יריב לוין ואנשיו כבר החלו בפעולות בשטח כדי לשתק את עבודת המחלקה הנוכחית - ולהרתיע חוקרים ופרקליטים מביצוע עבודתם.
לדברי בהרב-מיארה, "פוליטיזציה של המשפט הפלילי היא תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני". בתגובה הודגש כי התיקון פוגע אנושות בעקרונות היסוד של שלטון החוק, השוויון בפני החוק ועצמאות מערכת אכיפת החוק, ומייצר "אפקט מצנן כבד משקל, הרתעה והשתקה" על חוקרים, תובעים, יועצים משפטיים ועיתונאים.
התגובה מצביעה על כך שההוראות המיידיות בתיקון, ובראשן הקמת הוועדה הממנה ומינוי מנהל המחלקה והממונה על התיאום, יוצרות "תחולה נדחית למראית עין". נטען כי הליך המינוי נשלט ברובו בידי הדרג הפוליטי וגורמים בעלי זיקה פוליטית, ללא ערובות מספיקות לעצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים. כמו כן, נמתחה ביקורת קשה על יצירת תפקיד "הממונה על התיאום", שלדברי היועצת מחזיק בסמכויות חסרות תקדים להתערב בתיקים, לעכב חקירות ואף לגבור על עמדת היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
בבקשה לצו הביניים, הדגישה היועמ"שית כי יישום החוק והליכי המינוי בעיצומה של תקופת בחירות צפויים לגרום לנזקים בלתי-הפיכים. בין היתר, צוין כי הדבר יוביל לקיפאון ולשיתוק בפעילות מח"ש הקיימת, לפגיעה בהון האנושי ובעזיבת אנשי מקצוע, וליצירת חוסר אמון מובנה בציבור כלפי החלטות שיתקבלו בתיקים רגישים. בתשובה טוענת בהרב-מיארה כי "קשה יהיה עד בלתי אפשרי לתקן נזקים אלה בדיעבד, אף אם ייקבע בהמשך כי התיקון אינו חוקתי", ולפיכך יש להורות על מתן צו ביניים שיקפיא את כל הצעדים לקידום החוק עד לתום ההליכים המשפטיים.
לפני שבוע פורסם בחדשות 13 כי מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד כינס ישיבה במשרדו עם הגורמים המקצועיים בנוגע לחוק מח"ש. במסגרת הדיון, דוננפלד הנחה את הגורמים המקצועיים להתחיל להיערך לאירוע ולעדכן אותו בהתפתחויות מדי חודש. במערכת המשפט נמתחה ביקורת על המהלך, וגורמים במערכת טוענים כי דוננפלד מבקש להעביר מסר לפיו מח"ש הנוכחית אינה רלוונטית עוד. לדברי אותם גורמים, המנכ"ל מנסה להחליש את היחידה כבר עתה ולגרום לגורמים המקצועיים במשרד להפסיק לספק להם שירותים, על אף שהחוק החדש טרם נכנס לתוקף. דוננפלד סירב להגיב.
לפני כשלושה שבועות דווח בחדשות 13 כי מח"ש מצויה בשיתוק חסר תקדים. לפי גורמים במערכת המשפט, משרד המשפטים חוסם באופן אקטיבי את גישת המחלקה לטכנולוגיות קריטיות הנדרשות לפיצוח מכשירי טלפון ניידים - כלים הכרחיים בניהול חקירות פליליות.
מח"ש נעזרת נעזרת ב"סלברייט" לפיצוח טלפונים, אך משרד המשפטים לא מאפשר לחדש את הרישיון "כדי לשלול שימוש ברוגלות". בשטח, השיתוק מוביל להקפאה מוחלטת: חוקרים אינם יכולים לפתוח תיקים חדשים, וחקירות קיימות נעצרו לחלוטין. בין התיקים שנותרו תקועים ללא כל התקדמות מצויה גם חקירה רגישה הנוגעת לראש להב 433, הממתינה כעת ללא מענה.