אושר קידום חוק סבסוד המעונות; היועמ"שית: "פוגע בשוויון"

חוק סבסוד מעונות יום, עבר היום (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה, זאת למרות התנגדות גורמי המקצוע, בכירים במשרד האוצר והיועצת המשפטית לממשלה - החוק אמור לפתור את סוגיית חוק הגיוס של חרדים לשירות בצה"ל, ומממן את המשך אי גיוסם. מדובר בחוק המותאם למשפחות מהחברה החרדית, ומתייחס בקריטריונים לסיבסוד מעונות היום לילדים ולתעסוקת אם המשפחה ללא התייחסות לתעסוקת האב ויבחן את הכנסות בית המשפחה בהתאם. ביום רביעי צפוי לעלות החוק לקריאה טרומית בכנסת.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שלחה הבוקר מכתב לשר המשפטים יריב לוין, בו היא מביעה התנגדות חריפה לחוק המעונות אותו מנסה הממשלה לקדם. במכתב כתבה בין היתר כי "משמעותו היא פגיעה בעיקרון השוויון תוך עידוד מדינתי וממוסד של הימנעות מגיוס לצה"ל בניגוד לחוק שירות ביטחון, בניגוד לצרכי צה"ל ובניגוד לחובת השוויון בנטל. ההצעה הנוכחית נכשלת בדיוק בכך". במקביל, על מנת למנוע התנגדויות לחוק, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציב שתי דרישות לחוק המעונות: מתן קדימות לקבלה למעונות עבור משפחות משרתי המילואים, ומתן דרגה ייחודית למשרתי המילואים.

בדבריה של היועמ"שית היא הסבירה כי "ההסדר המוצע פוגע בשוויון בין הורים הנזקקים לסבסוד למעונות יום ובאופן אשר מעצים את הפגיעה בשוויון בנטל אל מול ציבור המשרתים". לדבריה, "ההסדר גם לא מבוסס על תשתית עובדתית מקצועית מתאימה, וגורמי המקצוע במשרד האוצר מתנגדים לו. הדבר ממחיש את טעמי ההתנגדות החוקתיים לקידומו, על רקע תכליתו, פגיעתו בהיבטי השוויון ואי התאמתו לאינטרס הציבורי, מבלי שהוצגה כל הצדקה מקצועית או אחרת".

בהרב-מיארה טענה כי ההסדר המוצע "אינו נתמך בתשתית המתאימה", והסבירה כי "ההסדר המוצע למעשה קובע הבחנה במתן הטבה על בסיס מגדר, והבחנה שכזו חייבת להיות מבוססת על תשתית מקצועית המבססת קיומה של הבחנה רלוונטית".

לסיכום כתבה היועמ"שית: "ככל שהממשלה תבקש לתמוך בהצעת חוק המשנה את מבחני התמיכה בעניין סבסוד מעונות יום, יש להבטיח כי תיערך בחינה מקצועית של סוגייה ועל כל היבטיה, וכי יינתן מענה לאי עמידתו של ההסדר המוצע באמות המידה החוקתיות, כמפורט לעיל. לבדוק כי תנאי הקבלה והסבסוד שיקבעו לא יתעלמו ממקומו של הגבר בתא המשפחתי, ובכלל זאת לא יהוו עידוד מדינתי וממוסד להימנעות משירות צבאי, וכי בכל מקרה תחולת כלל רכיביו של ההסדר תהיה רק משנת תשפ"ו ואילך".

בדיון על החוק בוועדת השרים לחקיקה תקפו הנוכחים את היועמ"שית. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר כי בהרב-מיארה מתערבת בנושא "בחוסר סמכות", וכי היא "אחראית למצב". קיש הוסיף: "אני מאמין שיש הבנה בצד החרדי לצרכי הגיוס במסגרת הקמת חטיבה חרדית, מצד שני - הדרך היחידה של נשים חרדיות לצאת לעבוד זה רק בזכות המעונות. אני תומך באמירה שאסור לפגוע בהן".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד התייחס: "חוות הדעת של היועמ"שית ושל היועץ המשפטי של משרד האוצר חדות וברורות: חוק המעונות הוא 'חוק ההשתמטות 2'. מי שתומך בחוק הזה, תומך בהשתמטות מצה"ל בזמן מלחמה. מי שתומך בחוק הזה בוגד באנשי המילואים ובלוחמי צה"ל".

שר העבודה יואב בן צור אמר בוועדה: "כבר תקופה ארוכה אני מגבש עם צוות לשכתי, הצעת חוק שבה משרתי מילואים יקבלו את הדרגה הנמוכה ביותר במעונות יום, ללא קשר למצבם הכלכלי. עכשיו שיש לגיטימציה גדולה מכל מפלגות הקואליציה והאופוזיציה עבורם, זה הזמן לחוקק חוק לטובתם מתוך הערכה על פועלם למעננו למען ביטחון ישראל. אני מוכן לשבת מול האוצר למצוא סעיף תקציבי עבור זה. למאבק שלי במעונות יום אין קשר לסוגיית חוק הגיוס, אין לו קשר למשרתי המילואים, ואלה שמערבבים בין הנושאים חוטאים לאמת ומנסים לצייר תמונה מוטעית - בכדי לעשות סיבוב על גבם של משרתי המילואים".

בשבוע שעבר פורסם כי על רקע משבר חוק הפטור מגיוס, שצף ביתר שאת עם פתיחת כנס החורף, הקואליציה מתכוונת לקדם את החוק להסדרת תקצוב מעונות היום לילדי אברכים - במטרה לעקוף את הסנקציות שמוטלות על משפחותיהם של מחויבי גיוס בעקבות פסיקת בג"ץ.

"זכויות אישה על עבודתה ופרנסתה הן זכויות חוקתיות ראשונות במעלה. כדי לאפשר לאישה לממש את פוטנציאל התעסוקה והפרנסה שלה נקבעו זכויות סוציאליות כמו הנחה למעון יום, שהמדינה מסבסדת מכספי משלמי המיסים מכלל המגזרים. זכויות אלה אינן יכולות להיות תלויות באיש אחר זולת האישה", נכתב בדברי ההסבר של הצעת החוק.

עוד נכתב: "לפיכך מוצע לקבוע כי לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד. יחד עם זאת לעניין חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה תובא בחשבון גם הכנסת האב. הצעת החוק מבקשת לקבוע אי-תלות בין הזכויות וההנחות שמגיעות לאם עובדת ובכלל זה בהליכי לימודים לרכישת השכלה או מקצוע, ובין חייה המשפחתיים או האישיים, או מעשי בני משפחתה – שאינם רלוונטיים לזכויותיה כאם העובדת למחייתה".