בג"ץ דן במינוי דרעי: "אי אפשר לפרוש עבור הסדר טיעון - ולהתמנות"
בצל "רפורמת המשילות" שמתכנן שר המשפטים לוין במערכת המשפט, בג"ץ התכנס בהרכב מורחב כדי לדון בעתירה שהוגשה בעניין מינויו של אריה דרעי לשר. פרקליטו: "לא הייתה התחייבות לפרישה מהחיים הפוליטיים". השופטת: "בשם הרוב אפשר לסחור בכל דבר?"
בית המשפט העליון בתפקידו כבית המשפט הגבוה לצדק התכנס הבוקר (חמישי) בהרכב מורחב של 11 שופטים כדי לדון בעתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ונוספים, נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. במהלך הדיו, הצדדים נשאו את דברי התשובה שלהם לטיעונים השונים.
תחילה ניתנה רשות הדיבור לעו"ד ענר הלמן, נציגה של היועצת המשפטית לממשלה, שאמר בדבריו כי "אין ספק שהחוק תוקן לשם מתן אפשרות לשר דרעי לכהן כשר ושמדובר בחוק פרסונלי". עוד הוא אמר כי יש לבחון האם מדובר בניגוד עניינים מוסדי, שכן לפי הצורה שבה היועצת מפרשת את החוק, "התיקון בא לשנות במובן המהותי תוצאה של פסק דין פלילי בישראל". מאוחר יותר בדיון, השופט גרוסקופף הסכים: "ברור לגמרי שהתיקון לחוק נועד להכשיר את מינויו של דרעי לשר".
עו"ד הלמן הזכיר בדבריו את פסיקתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות משנת 2015, עוד לפני שהפכה לנשיאה, כשדרעי אמור היה להפוך לשר הנגב והגליל לאחר תקופת צינון. לאחר הרשעתו של דרעי בתחילת שנות ה-2000 הוגשה עתירה נגד מינויו, אך חיות אישרה את המינוי בשל חלוף הזמן וטענה: "מינוי דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות".
אם אז, ב-2015, לפני ההרשעה הנוספת, זה היה מצוי בגבול מתחם הסבירות, היום אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה יש הרשעה חדשה וטרייה. השופט עמית אישר את הסדר הטיעון כיוון שהיה סבור שדרעי לא יחזור לחיים הפוליטיים. מאחר ודרעי לא פנה ליו"ר ועדת הבחירות לכנסת, כפי שמצופה ממנו, ולא ביקש ממנו להסיר את הקלון - לא תהיה ברירה במצב הזה. היועמ"שית צפויה להשתמש בפסיקתה של חיות מ-2015 כדי לטעון שמינוי של דרעי "אינו סביר".
כאשר נשיאת העליון חיות העירה את תשומת ליבו של עו"ד הלמן לכך שלכאורה, לפי חוק המידע הפלילי החדש שתיקן את חוק המרשם הפלילי, העבירות הקודמות של דרעי גם התיישנו וגם נמחקו, הלמן ענה ואמר כי "היועמ"שית מבססת את עמדתה על הרצידביזם, על כך שיש שר במדינת ישראל שחוזר ומבצע עבירות בהיותו עובד ציבור".
השופטים בדיון הרבו להקשות על נציג היועמ"שית בעניין העבירות שהתיישנו ונמחקו, ועל כך ענה עו"ד הלמן כי כל העבירות נעשו תוך שדרעי עובד ציבור, על ידיו או על ידי מקורבים אליו. עוד הוסיף עו"ד הלמן כי אמנם העבירות שנעשו הן "קלות", עבירות מס, "אבל הוא עשה אותן בהיותו עובד ציבור", כך טען הלמן.
השופט מינץ טען נגד הלמן כי "יש את ראש הממשלה, שיש לו את השיקולים שהוא שוקל כשהוא מקים את הקואליציה שלו". על כך ענה נציג היועמ"שית: "השאלה אם ראש הממשלה יכול למנות מבחינת אמון הציבור אדם שהורשע בעבר".
עוד הוסיף עו"ד הלמן: "אנחנו לא טוענים שהסדר הטיעון עם דרעי כלל התחייבות שלו לפרוש מהפוליטיקה. אבל מכיוון שדרעי לא רצה שביהמ"ש יעסוק בשאלת הקלון הוא התפטר מהכנסת. היה ברור לו שרק משום כך היועמ"ש (דאז אביחי מנדלבליט - חדשות 13) לא יטען לעניין הקלון. יש משמעות חשובה לסוגיית החרטה. ועד היום דרעי לא הביע חרטה". עו"ד תל צור השיב: "לא הייתה שום התחייבות של דרעי לפרישה מהחיים הפוליטיים ולכן לא הייתה שום הפרה".
כזכור, השבוע הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לראש הממשלה בנימין נתניהו כי היא לא תגן על מינוי דרעי בבג"ץ, ואישרה לו ייצוג נפרד. היועצת הבהירה לנתניהו שתגן על תיקון החוק, אבל לא תגן על מינוי דרעי בגלל עילת הסבירות. לפי התיקון לחוק, רק מי שנידון לעונש מאסר בפועל לא יוכל לכהן כשר, וזאת במקום הנוסח שהיה קבוע בחוק עד ההצבעה לפיו כל מי שנידון לעונש מאסר, גם אם לא בפועל, לא יוכל לכהן כשר.
לאחר נציג היועמ"שית והנציגה המשפטית של הכנסת, עלה עו"ד מיכאל ראבילו, בא כוחו של ראש הממשלה נתניהו. עו"ד ראבילו טען, בין היתר, כי יש להתייחס לרצון הבוחר, וציין כי 400 אלף אנשים הצביעו למפלגת ש"ס ומעוניינים לראות את היו"ר דרעי בראש משרד ממשלתי. עוד טען ראבילו כי גם בקמפיין של המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ נראה אריה דרעי כאחד מהדמויות הפוטנציאליות שישבו בממשלה של גנץ, אם תוקם אחת כזאת, וזאת כדי לחזק את הליגיטימיות של דרעי כשר.
השופטת ברק-ארז נדרשה לטיעון זה ואמרה: "האם בשם רוב אפשר לסחור בכל דבר? נניח והיו אומרים שחלק מהעסקה להקמת הממשלה היא שחבר כנסת יקבל פטור ממס, וזה מה שרוצים 2.8 מליון אנשים, השאלה היא אם רוב יכול להכריע לעניין הליך פלילי".
עוד טען ראבילו כי אם לפי עמדת היועמ"שית מדובר במינוי ש"אינו סביר בצורה קיצונית", היה הדבר צריך להיאמר עוד מראש ולא לאחר העתירות. עוד הוא טען שבהרב-מיארה שוחחה עם נתניהו ולא אמרה לו דבר בעניין. על כך ענתה השופטת ברון: "אם היתה אומרת לו את זה אני רק יכולה להעלות על הדעת איזו תגובה היתה מקבלת".
מוקדם יותר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו החזיר לבג"ץ את תשובתו בעניין העתירה באמצעות עורכי דינו, וכתב: "אין כל מקום להתערבותו התקדימית והחריגה של בית המשפט בחקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת". עוד נכתב בתשובה כי "אין כל דרך להביא ליציבות שלטונית ללא מינויו של אריה דרעי לשר".
"הסמכות העליונה לכינון חקיקת היסוד ניתנה לכנסת בתור הרשות המכוננת. עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד", נטען. "ברור לכל כי התיקונים החוקתיים לחוקי היסוד עומדים בקנה אחד עם עקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל, ואף מטעם זה אין כל עילה להתערבותו החריגה של בית המשפט".
בא כוחו של שר הפנים והבריאות אריה דרעי, עו"ד נבות תל-צור אמר בדיון: "תרשו לי להחזיר את המשפט הישראלי למקומו. אנחנו בפני ההרכב הכי בכיר. מאסר על תנאי משווה למאסר בפועל. לא יקום כדבר הזה. אין לייחס לדרעי הסדר טיעון שהוא חותם עליו כעבירה שביהמ"ש אמר עליה שהיא מינורית, ללא פגיעה בקופת המדינה ופאסיבית. מאסר על תנאי משקף חומרה מינורית ומאסר בפועל חומרה קשה".
עוד הוסיף עו"ד תל-צור כי "לא הייתה התחייבות או מצג של פרישה לצמיתות של דרעי. היה פה קצר שכואב לנו מאוד. לשיטתנו, התיק הזה הוא הרבה פחות קונספירטיבי ובעייתי ממה שמצטייר פה ויצא מכל פרופורציה. המונח מאסר מעולם לא פורש ככולל מאסר על תנאי".
השופט עמית השיב לו כי "בפרשת הנגבי ביהמ"ש הדגיש שהוא לא נתן מאסר על תנאי. כלומר, זה במרכז השולחן". תל-צור השיב: "בעניין הנגבי אמר הנשיא גרוניס שהתעוררה מחלוקת שמא מאסר על תנאי צריך למנוע מהנגבי להמנות לשר. אם הכול כ"כ פשוט איך התעוררה המחלוקת?".
כאשר הקשו השופטים על תל-צור בעניין העובדה שדרעי חזר ופשע, ביקש בא כוחו של דרעי להעיר הערה לגבי חוק המידע הפלילי: "חוק המרשם (שמורה על מחיקת העבירות הישנות) הוא הומני ואי אפשר להתעלם ממנו. מחיקה זה קו פרשת מים במשפט הישראלי בטח מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. היום לפי החוק - העבירות של דרעי מחוקות וזה עולם אחר". החוק קובע כי אין להביא בחשבון תיק סגור או תיק תלוי ועומד בשיקולי קבלת ההחלטה בבית המשפט.
השופטת ברון שאלה בהקשר זה "האם אי אפשר לקחת את הרצידיביזם (שדרעי חזר וביצע עבירות) ולהתחשב בו? האם אסור לקחת בחשבון וצריך להתעלם מזה?". תל-צור השיב שלטעמו "אסור להביא את זה בחשבון". עוד הוסיף ע"וד תל-צור: "לגבי העבריינות החוזרת, אין קו שמחבר בין העבירות. זה עוול גדול לחבר בין הרשעה בשנות ה-90 להרשעה בשנת 2022. בשנות ה-90 העבירות היו חמורות".
בעקבות טענתו של עו"ד תל-צור כי דרעי לא התחייב לפרוש לצמיתות, השופט שטיין ציטט מדברי דרעי בבית משפט שלום בירושלים כשאמר שהוא רוצה להשקיע בלייצג את הציבור ולא בכנסת. "הטענה היא שהוא לא יכול להגיד פורש ולהשיג הסדר טיעון לנוחותו, ואחרי זמן מה להגיד היפוכו ולהתמנות לחבר כנסת ולשר", כך השופט שטיין.
השופט מינץ הקשה על תל-צור ואמר: "בית משפט השלום ראה את הדברים כך שדרעי הבין שהיתה התחייבות לפרישה לצמיתות", תל-צור השיב כי מדובר ב"אירוע נדיר של חוסר הבנה". עוד הקשה השופט וילנר ואמר: "הפרקליט אמר בנוכחותו של דרעי בבית משפט השלום כי מדובר בפרישתו מהחיים הפוליטיים. דרעי לא קם ואמר שהוא לא מתכוון לפרוש. למחרת גזר הדין הוא אמר שבבחירות הבאות הוא יעמוד בראש ש"ס ושאפילו יהיה שר. אז מה משמעות ההצהרה שלו בבית המשפט? הכול כרוך אחד בשני".
עוד בנושא שאלת הקלון ואם היה "מצג שקרי" מצד שר הפנים דרעי, שאלה השופטת ברק-ארז את עו"ד תל-צור מדוע לא קיבלו תשובה לשאלה "למה לא נעשתה פנייה בנושא הקלון לוועדת הבחירות ברגע שהגיעו הנסיבות", כלומר ברגע שרצה נתניהו למנות את דרעי לשר. השופט שטיין הוסיף: "אם הייתה אי הבנה צריך להחזיר את המצב לקדמותו ולפנות לוועדת הבחירות בעניין הקלון". עוד הוסיף שטיין: "יש אי הבנה לגבי עניין אורך הפרישה, אז עכשיו כשהכול ברור צריך ללכת לוועדת הבחירות. אם אתה תם לב ורוצה להחזיר את מה שבטעות ניתן לך".
דרעי בתשובתו לבג"ץ, טרם הדיון כתב: "אי מינוי שלי פירושו סיכול רצון הבוחר. גם אם הייתי פונה ליו"ר ועדת הבחירות הוא היה קובע שלא היה קלון במעשיי. מעולם לא התחייבתי לפרוש לצמיתות מהחיים הפוליטיים. מדובר בספין של העותרים ובאי הבנה של נשיא בית משפט השלום בירושלים", טענו עורכי דינו של יו"ר ש"ס.
בתוך כך, אתמול הציג שר המשפטים לוין את השלב הראשון ב"רפורמת המשילות" שהוא מתכנן במערכת המשפט, שחלק ממנה כולל את ביטול עילת הסבירות: "לא עוד פסילת החלטות חוקיות לגמרי של הממשלה בתירוץ של חוסר סבירות בעיני השופט. במקום זאת - החזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת. או כפי שניסח בצורה אירונית יש לומר, המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' מנחם אלון, ותנסו לעקוב, כי לי זה קשה: "בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, כי בית-משפט יבדוק סבירותם של נושאים מעין אלה". או במילים שלי - אין דבר כזה עילת סבירות".
כזכור, ביום ראשון בשבוע שעבר הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את הסדר הטיעון שנחתם עמו: "לתת לדרעי לחזור לזירת הפשע בפעם השנייה זה טירוף מוחלט ואיבוד עשתונות ערכי ומוסרי. בג"ץ חייב למנוע את החרפה הזאת".
התנועה עתרה כבר לבג"ץ לפני הבחירות בנושא דרעי, אז קבע יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית כי לדרעי קיימת חזקת קלון בשל עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו. עמית ציין בפסיקתו כי אם מרכיב הממשלה, כעת בנימין נתניהו, ירצה למנות את דרעי לשר, יהיה עליו לפנות לשופט עמית ולבקש את הסרת חזקת הקלון. "כפי הנראה כרגע ראש הממשלה המיועד נתניהו בחר שלא לפנות לשופט עמית ובמקום זאת החלה הקואליציה המסתמנת בהליכי חקיקה לשינוי רטרואקטיבי בחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי קלון יוטל רק כאשר נגזר עונש מאסר בפועל", נמסר בהודעת התנועה לאיכות השלטון.
בעתירתה החדשה מבקשת התנועה לחייב את נתניהו לפנות לשופט עמית שיקבע אם יש לדרעי קלון, וטוענת כי המינוי המסתמן הוא "פגיעה החמורה בטוהר המידות, באמון הציבור בנבחרי הציבור, ובעקרון הנאמנות השלטונית, וכי הוא נגוע בחוסר ניקיון כפיים ותום לב, חוסר סבירות וחוסר מידתיות קיצוני".
כמו כן, התנועה לאיכות השלטון טענה כי דרעי הוליך את בית המשפט שולל, בעת "שהציג בפניו מצג שקרי" כשאמר שבכוונתו לפרוש מהחיים הציבוריים. כעת, עם חזרתו של דרעי ודרישתו לתפקיד שר בכיר בממשלה, התנועה לאיכות השלטון טוענת כי "פסק הדין וגזר הדין בעניינו בטלים מאחר והושגו ברמייה".