בהרכב של 11 שופטים: בג"ץ ידון בחוק נבצרות רה"מ
כחצי שנה לאחר שעבר בכנסת ואפשר לנתניהו להתבטא בחופשיות בסוגיית המהפכה המשפטית, בג"ץ ידון בהרכב של 11 שופטים בחוק שמונע מהיועמ"שית להוציא את רה"מ לנבצרות. עיקר הדיון יתמקד בשאלה אם החוק הוא פרסונלי והאם יש להחיל אותו מהכנסת הבאה בלבד
בג"ץ ידון הבוקר (חמישי) בחוק נבצרות ראש הממשלה - בהרכב של 11 שופטים. על פי ההערכות, מדובר בדיון המאיים ביותר מנקודת מבטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - על אף שככל הנראה השפעתו קטנה ממה שנדמה.
בית המשפט ידון בחוק שעבר בחודש מרץ האחרון קובע כי לא ניתן יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אלא במקרה של מצב חירום רפואי. החוק נועד למנוע מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את הכלי הזה, שהיה באחריותה קודם לכן.
בג"ץ ידון בחוק בהרכב של 11 שופטים ולא בהרכב מלא, כפי שהיה בדיון על עילת הסבירות, מפני שאין כוונה לבטל את חוק היסוד - אלא רק לבחון את תוקפו כחוק פרסונלי. בג"ץ עשוי להכריע כי החוק יחול רק מהכנסת הבאה, על מנת לא לאפשר חקיקה פרסונלית המיועדת לנתניהו באופן ספציפי.
נתניהו מאמין שאם בג"ץ יבטל את החלת החוק עליו, בהרב-מיארה עלולה להוציא אותו לנבצרות במקרה הגרוע, או לכל הפחות להביא למצב שמותיר אותו "נכה" פוליטית. כזכור, נתניהו החל להתבטא בעניין המהפכה המשפטית רק לאחר שחוקק החוק, וקודם לכן אף התבטא באופן ברור על החוק ועל פי ההערכות אף הודה בכך שמדובר בחוק פרסונלי שנתפר למידותיו.
בסביבת רה"מ מנסים להניע את חברי הכנסת, השרים והשופרות בתקשורת לדבר נגד אפשרות שבג"ץ יתערב נגד החוק הזה. אם תהיה התערבות של בג"ץ - היא תהיה על מנת שנתניהו לא יוכל להתערב בחקיקה המשפטית - ובכך אולי להשפיע על מצבו המשפטי שלו בעתיד.
יש לציין כי כבר התקיים באוגוסט דיון ראשון על חוק הנבצרות בבג"ץ ושלושת השופטים התבטאו בסוגייה. בסוף הדיון יצא צו על תנאי, שמעביר את האחריות לכנסת, שעליה להסביר את מטרת החוק.
השופט פוגלמן אמר במהלך הדיון באוגוסט: "בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד בהרכב מורחב. אם מבקשים לשנות את זה, בבקשה. אנחנו לא בקרקע בלתי חרושה. אולי עוד צריך לחרוש אותה, אבל כבר יש בה תלמים".
נשיאת העליון חיות אמרה אז: "זה יורד לכך שאולי ההסדר החדש לגבי הנבצרות לא מספיק טוב, אולי לא עונה כפי שהיועמ"שית אמרה על חורים שיש בו. אנחנו יכולים לחשוב על חוקים עם פגמים שצריך לתקן, זו לא עילה לביטול של חוקי יסוד. זה חייב להתחבר לדוקטרינה שמצדיקה מהלך קיצוני כביטול חוק יסוד".
גם היועצת המשפטית לממשלה התייחסה לחוק טרם עבר בכנסת ואמרה כי "השילוב בין מרכיבי ההצעה בהצטברם יכול להוביל למצבים אבסורדיים, בהם ראש הממשלה ימשיך לכהן בתפקידו, על אף העדר מסוגלות לכך, מבלי שניתן יהיה להביא להוצאתו לנבצרות מטעמים פוליטיים, ומבלי שתהיה סמכות לבית המשפט לתת סעד מתאים".
לפני כשבוע, נתניהו התבטא בעניין החוק ותקף את בית המשפט ואת היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה. "משמעות דחיית כניסתו של החוק לתוקף הינה אחת", כתב נתניהו, "רמיסה ברגל גסה את הכרעתם של רבבות אזרחי ישראל".
"עם כל הכבוד לעותרים", הוסיף ראש הממשלה, "במדינת ישראל לא יתקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה שווה לקולו של כל אזרח אחר. לבית המשפט העליון אין כל סמכות להתערב בחוק יסוד. ליועמ"שית אין כל סמכות להוציא ראש ממשלה נבחר לנבצרות, ואין לה כל סמכות לקבוע שאפשרות תיאורטית כשזו תיוותר על קנה, בניגוד מוחלט לרצון הבוחרים. קבלת העתירה עלולה לגרום למצב שבו היועמ"ש, שאינו נבחר ציבור, ייקבע במקום הציבור הרחב מי יכול לנהל את המדינה ומי לא".