היחסים עם איראן והייחוס המשפחתי: המנהיג שרצה להציל את עיראק
תומכיו של מוקתדא א-סדר פרצו לארמון הנשיאות, כאשר דרישתם נותרת דומה מזה שנים - לכונן דמוקרטיה שתתגבר על העדתיות במדינה. א-סדר הפך בגלגולו הנוכחי לדמות שמבטיחה להיאבק בשחיתות, לסייע לחלשים ולהסיר את מעורבותה של הרפובליקה האיסלאמית במדינה - עד שהודיע היום על פרישה • פרופיל
מוקתדא א-סדר, איש הדת השיעי העיראקי שעמד בראש רשימת "סאירון" שזכתה במירב הקולות בבחירות האחרונות לפרלמנט, אך לא הצליח להרכיב ממשלה ללא תמיכת המפלגות הפרו-איראניות, הודיע היום (שני) על "פרישה סופית" מהחיים הפוליטיים, לצד סגירה של כמעט כל מוסדות התנועה הסדרית, וקרא לאנשיו להתפלל עליו - אם ימות.
זוהי לא הפעם הראשונה שאיש הדת השיעי בעל הייחוס המשפחתי המרשים והיחסים ההפכפכים עם איראן מודיע על פרישה, אם כי הפעם נראה שהפוליטיקה העיראקית הסבוכה ממילא, הגיעה למבוי סתום, כאשר המדינה נמצאת ללא ממשלה מזה כשנה.
תומכיו של א-סדר מיהרו להגיב לפרישה, כשפרצו היום שוב ל"אזור הירוק" בבירה בגדד, והשתלטו על ארמון הנשיאות. במקום התפתחו עימותים בין המפגינים לבין כוחות הביטחון ומילציות פרו-איראניות, וישנם דיווחים על כ-10 הרוגים במקום ועוד כ-200 פצועים. במקביל, פרעות פרצו בעיראק כולה, והממשל החליט על הטלת עוצר כללי החל מהשעה 19:00.
תומכיו של המנהיג פרצו כבר לפני חודש למתחם, זאת במחאה על המעורבות האיראנית בפוליטיקה העיראקית, ועל רקע הכשלת מאמציו של א-סדר להקים ממשלה על ידי המפלגות השיעיות הפרו-איראניות במדינה, לאחר שכאמור, הרשימה בראשותו זכתה למרבית הקולות בבחירות האחרונות לפרלמנט שהתקיימו באוקטובר 2021.
עיראק מורכבת מכ-65% תושבים שיעים וכ-35% סונים, בהם גם המיעוט האתני הכורדי. מאז הקמתה ב-1932 ועד לפלישה האמריקנית בשנת 2003, הייתה עיראק תחת שלטון של המיעוט הסוני, כולל הרודן סדאם חוסיין, שהתנכל לרוב השיעי, במיוחד זה שמרוכז בדרום המדינה ויושב על שדות הנפט בסמוכים לגבול עם איראן, מחשש שיפילו אותו או שיחברו לאיראן.
לאחר שסדאם חוסיין נתפס בידי כוחות ארצות הברית, האמריקנים ניסו להשליט בעיראק דמוקרטיה, והביאו את הרוב השיעי לשלוט במדינה. אלא שמאז הנסיגה האמריקנית בשנת 2011, טהרן החלה לשלוח את זרועותיה עמוק אל תוך הפוליטיקה העיראקית.
על מידת מעורבותה הנרחבת של הרפובליקה האיסלאמית בפוליטיקה העיראקית הטיבו גם לפרסם בתחקיר ב"ניו יורק טיימס" האמריקני בשנת 2019. התחקיר נשען על מאות מסמכי מודיעין בפרסית, אשר חשפו כיצד החל משנת 2011 גייסה איראן לשורותיה מרגלים וסוכנים שפעלו מתוך עיראק, גם כאלו שזה עתה סיימו לפעול כמודיעים של ה-CIA.
א-סדר, שביקש להסיר את אחיזתה של טהרן בבגדד, נולד ב-1974 בעיר נג'ף שבעיראק, הקדושה לשיעה. הוא בן למשפחת א-סדר השיעית המיוחסת שמקורה בג'בל עאמל שבלבנון. אביו, מוחמד צדק א-סדר, היה מנהיג שיעי עיראקי נערץ, שבדומה לשאר משפחת א-סדר, היה ידוע בהתנגדותו העזה לשלטון מפלגת הבעת' ובמיוחד לשלטונו של סדאם, ולבסוף גם חוסל על ידיו בשנת 1999.
בכר א-סדר, דודו וחמו לעתיד של מוקתדא, היה האידיאולוג המרכזי של מפלגת ה"דעווה" השיעית, שספגה דיכוי קשה תחת שלטונו של הרודן סדאם. בכר א-סדר שאף להקים מדינה איסלאמית, בניגוד לתפיסותיו של סדאם, ויש הטוענים כי השפיע על משנתו של המנהיג העליון הראשון של איראן, רוחאללה ח'ומייני, ועל מוחמד חוסיין פדאללה, שהפך לימים למנהיג הרוחני של ארגון הטרור חיזבאללה.
בכר א-סדר ואחותו, אמינה א-סדר, שכונתה גם "בינת אל הודא" ("ההולכת בדרך הישר"), היו פעילים פוליטיים חריפים נגד השלטון החילוני של סדאם, שהרגיש מאוים מהם, ועל כן הם נעצרו והוצאו להורג בשנת 1980.
משפחת א-סדר הייתה פעילה גם בפוליטיקה הלבנונית. בן דודו של מוקתדא, מוסא א-סדר, הוא אחד משני מייסדי מפלגת אמל השיעית שהוקמה בשנת 1974 בלבנון, והייתה לאבן דרך בפעילות הפוליטית השיעית במדינה, שמאחת מזרועותיה צמחה חיזבאללה.
מוקתדא א-סדר התחיל את דרכו כאיש דת, נישא לאחת מבנותיו של דודו, והחל לצבור פופלריות לאחר הפלישה האמריקנית ב-2003 ותפיסתו של סדאם, זאת בזכות התנגדותו לפלישה והמיליציה שהקים בשם "ג'יש אל-מהדי" ("צבא המהדי", האימאם השיעי האחרון שנעלם וצפוי לחזור באחרית הימים), שפורקה בשנת 2008, וגילגולה החדש, הקרוי "חטיבות השלום", שולט באזורים נרחבים בעיראק ובאמתחתו של א-סדר עשרות אלפי לוחמים חמושים שסרים למרותו.
מעבר לתפיסה זו, התנועה הסדרית היום היא אנטי-אמריקנית, אנטי-ציונית, ובעיקר אנטי-איראנית. על אף הקרבה לכאורה בין רעיונותיו של א-סדר לרעיונות המהפכה האיסלאמית, ועל אף העובדה שא-סדר שהה למשך תקופה באיראן עד לנסיגה האמריקנית ב-2011, א-סדר שינה את האסטרטגיה הפוליטית שלו והפך ללאומן עיראקי כשלתפיסתו, הלאום העיראקי כולל בתוכו את כל העדות שבמדינה.
מעל הכל, א-סדר, כמו כל מטיף טוב, הוא פופוליסט - כשהבעיה של הציבור העיראקי הייתה האמריקנים הוא הקים מיליצה שתילחם בהם, כשהנושא הבוער ביותר הוא החדירה האיראנית לפוליטיקה העיראקית, הוא מבטיח שייאבק בהם - אם רק יתנו לו את ההזדמנות. לכן, לקראת הבחירות לפרלמנט במאי 2018 הוא הקים א-סדר את ברית "סאירון" ("קדימה"), המשקפת את עמדתו האנטי-עדתית, וכוללת את המפלגה הקומוניסטית העיראקית ומפלגות קטנות יותר, המייצגות שילוב אקלקטי של שיעים, סונים, חילונים וליברלים.
סאירון הבטיחה להילחם בשחיתות, להעביר רפורמות במדינה ולהציע סיוע לעניים ולמעמד הפועלים. הברית דוגלת גם באחדות לאומית, מחויבות שהוכחה לכאורה על ידי ההרכב המגוון של הברית. הברית תפסה יותר מושבים מכל מפלגה או קואליציה אחרת, אך לא מספיק כדי להבטיח רוב או לשלוט במשא ומתן על קואליציה.
למרות שהוא איננו זכה לעמוד בראשות הממשלה בפועל, א-סדר משך בחוטים במשטר העיראקי הנוכחי. על פיו של א-סדר נפלו ממשלות, קמו מהומות ופורצים מפגינים למוסדות השלטון. תומכיו של א-סדר, כמו רבים מהאזרחים, מאמינים שמעורבותה של איראן בפוליטיקה היא שעומדת מאחורי הבעיות הכלכליות החריפות במדינה, שעל הרקע שלהן פרצו מחאות אוקטובר בשנת 2019 במדינה, אז דרשו המפגינים, בדומה להיום, לכונן דמוקרטיה שתתגבר על העדתיות - ששולטת במדינה מאז 2003.
