טראמפ של ארגנטינה: המועמד לנשיאות שמעורר מחלוקות במדינה
בעקבות המצב הכלכלי הקשה במדינה הדרום אמריקנית והתסכול הגובר בקרב האזרחים, המועמד הפופוליסטי הימני חאבייר מיליי מעורר סערה ונמצא בין שלושת המובילים בבחירות לנשיאות במדינה. הכלכלן שמאמין בשוק חופשי ומתנגד להפלות מתחרה בפוליטיקאים הוותיקים ורוצה להביא רוח חדשה
כשהישראלי הממוצע שומע את המילה "ארגנטינה", ככל הנראה הוא חושב על בשר וכדורגל. אך עם כל הכבוד לליאו מסי, בארגנטינה יש כוכב עולה חדש, ולא בכדורגל. המועמד לנשיאות, שהגיע מחוץ לעולם הפוליטי המסורתי, מעורר סערה בארגנטינה ושמו חאבייר מיליי.
מיליי הוא אאוטסיידר פוליטי עם סיכוי הולך וגובר להגיע לנשיאות המדינה. מיליי בן ה-52 מסתמן כהפתעת הבחירות ואולי כנשיאה הבא של ארגנטינה. הוא כלכלן בעל רקורד מרשים, סופר, שדרן רדיו ופוליטיקאי. עמדתו הפוליטית והכלכלית היא ליברטריאנית באופן מובהק.
ליברטריאניזם הינה תפיסת עולם המדגישה את האינדיבידואליזם ואת היכולת שלו לפתח ולהשקיע בעצמו. תפיסת העולם הזאת באה לידי ביטוי בצמצום ההתערבות הממשלתית בכל תחומי החיים. במסגרת האידאולוגיה הזו, מיליי אף הביע דעה חיובית על סחר באיברים.
בשיחה עם חדשות 13, מנהל תחנת הרדיו היהודית "רדיו חי" ומייסד הארגון היהודי–מוסלמי בארגנטינה, מיגל שטויירמן, שאף ראיין את מיליי בעבר, הסביר: "למילי יש סיכוי טוב להיות נשיא. הוא מגלם פופוליסט ימני שמגיע מחוץ לפוליטיקה ומבקר את המערכת הפוליטית כולה ואת הפוליטיקאים שהובילו את ארגנטינה למשבר של עשרות שנים של ירידה בכל המדדים שלה. ההצבעה למיליי היא הקול של 'הנמאס' ושל המיליונים שרואים שהפוליטיקה המסורתית לא פתרה את בעיותיהם ודואגים רק לשמור על זכויות היתר שלהם".
בדומה לנשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ, שהיה מוכר בין היתר ככוכב ריאליטי ובעל הופעות טלוויזיוניות רבות, מיליי עלה לתודעה גם הוא בזכות הופעותיו הטלוויזיוניות. דמיון נוסף בין השניים הוא כמובן המשבצת הפוליטית עליה הם רצים. בדיוק כמו בקמפיין הבחירות של טראמפ ב–2016, שבו הבטיח "לייבש את הביצה" בוושינגטון ולהביא שינוי לפוליטיקה האמריקנית, כך מיליי מבטיח שינוי בפוליטיקה הארגנטינאית.
מיליי הוא דמות שונה במחלוקת, בלשון המעטה. כליברטריאן, הוא תומך בהתערבות מינימלית של המדינה בכלכלה ובחייו האישיים של הפרט, מלבד תמיכה בהפלות. מעבר לתפיסת עולמו הכלכלית, מיליי גרם למנהיגים רבים בעולם להרים גבה. הוא מתנגד להפלות, חושב שמשבר האקלים לא קיים, מבטיח לקדם מדיניות שתקל על מתן רישיון לנשיאת נשק והודיע כי אם ייבחר יסגור את הבנק המרכזי.
"זה מייצר פחד ומחלוקת. ההמונים הרחבים מצביעים בעדו מעבר לתוכן הצעותיו בגלל כעס על המפלגות המסורתיות וכאפשרות למשהו חדש. הוא פופולרי בעיקר בקרב צעירים, ומצליח לעורר אמפתיה לשיח שלו. הדבר דומה לתופעה שקורית עם גבריאל בוריק בצ'ילה (במקרה הזה מדובר בפופוליזם של השמאל). ההמונים כבר לא חושבים בקטגוריות המסורתיות של ימין או שמאל, אלא מתנגדים לממסד, לסטטוס קוו, יש הרבה חוסר שביעות רצון".
הקלף המנצח של מיליי הוא תחום מקצועו - כלכלה. את הכלכלה הארגנטינאית אפשר להגדיר כטרגדיה. במהלך המאה ה-20, ובעיקר בתחילתה, הכלכלה הארגנטינאית הייתה מהמובילות בעולם. אפילו שמה של ארגנטינה נובע מהמילה הלטינית Argentum – כסף. אך למרות משאבי הטבע האדירים ונקודת פתיחה טובה, הכלכלה הארגנטינאית במצב רע מאוד.
האירוע המשמעותי ביותר שהביא לפגיעה בכלכלה של ארגנטינה הוא כמובן שלטון החונטה הצבאית במדינה במהלך אמצע המאה ה-20. לשלטון ריכוזי וצבאי ישנן השפעות מרחיקות לכת על החברה. ישנה השפעה על דפוס ההתנהגות של הפרטים בחברה תחת שלטון ריכוזי וסמכותני, בעיקר כי המניע המרכזי הוא פחד. בנוסף, השלטון נהנה ממערכת חינוך תחת השגחתו, מה שמאפשר לו לעצב את דמותם של דור העתיד. למרות נפילת השלטון החונטה הצבאית עוד במאה הקודמת, ההשלכות החברתיות עדיין מורגשות. חוסר אמון במערכות הממשלתיות בכלל, ובשלטון בפרט, מובילים לריקבון ושחיתות עמוקים מאוד.
"מיליי הוא דמות של אנטי-פוליטיקה", אמר שטויירמן, "שרוצה לצמצם את התערבו המדינה שיש לארגנטינה. הוא כלכלן היפר-ליברלי ששם לו למטרה להפוך את הכלכלה לדולרית ולעודד את העולם הפרטי. כמובן, זה מייצר פחד והתנגדות, במיוחד במדינה שמאז הפרוניזם יש מדיניות של נוכחות בכל מקום של המדינה".
"הוא מצהיר על עצמו בגלוי כמעריץ של העם היהודי. הוא נוהג לצטט פסוקים מהתורה ובקמפיין הסיום שלו הוא התחיל בסרטון של תקיעת השופר. גילוי היהדות קרה לטענתו כשלימד ילד יהודי שומר מצוות כלכלה והתפעל מהשאלות והתשובות השונות. מיליי אמר בגלוי כי בעלות בריתו העיקריות יהיו ישראל וארצות הברית, שנסיעתו הראשונה לחו"ל תהיה לישראל ושהוא יעביר את שגרירות ארגנטינה לירושלים. הוא מציין כי כאשר יעזוב את הפוליטיקה לאחר נשיאותו הוא מתכוון להקדיש את עצמו ללימוד הטקסטים היהודיים הקלאסיים בישראל".
"ארגנטינה, כמדינה שכלכלתה מתבססת בעיקר על ייצוא – תלויה בעיקר בשוק העולמי. משברים כלכליים במדינות אחרות או אינפלציה יכולים לפגוע אנושות בכלכלתה. על מנת להפוך אותה לעמידה יותר בפני המשברים הרבים – נדרש מישהו שיצליח לשכנע את האזרחים כי ניתן לצאת מהמעגל בו הם שרויים שנים רבות".
דרכו של מיליי אפשרית בשל שיטת הבחירות בארגנטינה, שהיא שונה לחלוטין משיטת הבחירות הישראלית. לפי השיטה בארגנטינה, מתקיים פריימריז לבחירות ושלושת המקומות הראשונים מתמודדים בבחירות עצמן. בבחירות, המועמד המנצח צריך לזכות לפחות ב-45% מקולות הבוחרים או ב–40% מקולות הבוחרים, אם יש פער של 10% מהמקום השני.
"המערכת הפוליטית הארגנטינאית היא נשיאותית", פירט שטויירמן. "16 מפלגות נרשמו תחילה לפריימריז, מתוכן לאחר נשארו רק 6 שעברו את המינימום הנדרש של 2.5% מהקולות. חאבייר מיליי, ממפלגת 'קידמת החירות', הוביל את הפריימריז עם כ-30% מהקולות".
"ציבור הבוחרים חולק לשלושה שלישים, הראשון מיליי, השני הוא מפלגת האופוזיציה שייסד הנשיא לשעבר מאוריסיו מאקרי, 'ביחד לשינוי' והשלישי הוא מפלגת השלטון של הנשיא היוצא אלברטו פרננדו, סגנית הנשיא כריסטינה קירשנר, והמועמד לנשיאות שר הכלכלה הנוכחי סרחיו מסה".
כיום, מיליי מוביל בפריימריז לבחירות לנשיאות באוקטובר, כאשר הוא מקדים את קואליציית השמרנים וקואליציית השמאל. אם יגרוף מעל 50% מהקולות בבחירות, ייבחר לנשיאה החדש של ארגנטינה. מועמדתו מציפה דילמות רבות. מצד אחד, יש מי שטוען שהכלכלה הארגנטינאית זקוקה למישהו שישנה אותה מהיסוד ויקדם ערכים כלכליים המקדשים יוזמה אישית, אינדיבידואליזם, התערבות ממשלתית מוגבלת, הפרטות ועידוד צמיחה.
מנגד, מדובר באדם שמבטיח לקדם צעדים שנויים במחלוקת כמו איסור הפלות, סגירת הבנק המרכזי והתנערות ממשבר האקלים. לאחר שנים רבות של מיאוס מפוליטיקה מושחתת ומשברים כלכליים בלתי נגמרים, האם הפתרון הוא בחירתו של אאוטסיידר שמבטיח לשנות? את התשובה נגלה באוקטובר.