לנפוש כמו אל יווני: הכירו את חצי האי פיליון

במיתולוגיה היוונית שימש חצי האי פיליון כביתם של קנטורים (חצי בן אדם חצי סוס) ומדי קיץ היו מגיעים אליו כל האלים במיתולוגיה לנפוש. האגדה מספרת שעד היום, ניתן לחוש בהשפעה המיוחדת שלהם מוקדם בבוקר בין עצי הערמונים העצומים שבמקום.

אחד הדברים המיוחדים בפיליון הוא שנותר בו משהו טבעי, ללא שינוי כבר מאות בשנים. אותן מסורות, אותם דוכני ממכר קטנים בצידי הדרך, עם שלל קונפיטורות ביתיות, כפרים פסטורליים ואנשים שאם תשאלו אותם משהו, תקבלו תשובה הרבה יותר ארוכה ממה שרציתם.

אז איך מגיעים לפיליון?

פיליון נמצא כ-4.5 שעות נסיעה מאתונה ו-3 שעות נסיעה מסלוניקי. הדרך הקלה ביותר להגיע אליו היא בטיסה לסלוניקי או לאתונה ומשם לקחת טיסת המשך לוולוס, שנמצאת בפתחו של חצי האי, אבל אנחנו ממליצים לטוס לסלוניקי, לשכור שם רכב, לעשות את הנסיעה בכבישים צדדים לכיוון חצי האי פיליון, תוך עצירה באולימפוס ליומיים (לפחות).

כתבות נוספות ב-Mood

• לא תרצו לחזור הביתה: הכירו את הריזורט היווני למבוגרים בלבד
• רק שעתיים מישראל: היעד החלומי שאתם עדיין לא מכירים
• טיסה קצרה, אוכל מוכר ואווירה ים תיכונית – העיר שהפתיעה אותנו לטובה

הצד המערבי של פיליון

אחרי נסיעה ארוכה מאזור האולימפוס, הגענו בדיוק בזמן לשקיעה המרהיבה למתחם סיקיה SIKIA HOTEL  שנמצא בצד המערבי, ממש בכניסה לחצי האי. זוהי נקודת כוכב נוחה מאוד להגיע אליה אחרי נסיעה ארוכה (רגע לפני הכבישים המפותלים), ולצאת ממנו לטיולים בצד המערבי של אי. המתחם רחב הידיים הוא אתר חנייה לקרוואנים ואוהלים ולצידם גם דירות מרווחות עם כל הנדרש בהן למשפחות. קיבלנו את הדירה שלנו לימים הקרובים, וירדנו לים לבדוק את טמפרטורת המים ולצפות בשמש אומרת שלום וצובעת את השמיים בורוד, אדום, צהוב קסום.

בצד המערבי היושב על מפרץ פגאסטי יש חופים רבים (כמו SIKIA, Kala Nera, Afissos, Paralia, Lefokastro ועוד רבים נוספים) שלכולם יש גישה נוחה עם רכב, ואפשר להגיע ממש עד שפת המים. אך ככל שמתרחקים לכיוון קצה פיליון, החופים הופכים להיות פחות ופחות מונגשים.

מקצה פיליון אפשר לקחת מונית ים לכיוון האי Palaio Trikeri שעבר לא מעט גלגולים בהיסטוריה: בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שימש כמחנה שבויים (בעיקר בולגריים). בזמן מלחמת העולם השניה, האי שימש כמחנה ריכוז פוליטי למתנגדי המשטר, וכיום יש בו בו מנזר, מסלולי טיול, טברנות קטנות וכמה חניות לממכר מזכרות.

בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת - מיליס, צאגאראדה, אגיוס יואניס

בחלק השני של הטיול התמקמנו בצד המזרחי של פיליון בעיירה Agios Ioannis. המרחק בין שני הצדדים קצר, אבל הדרך מתפתלת בין ההרים. מצידי הדרך, עצי ערמונים ענקיים ומידי פעם עצי דובדבנים שופעי פרי מתוק מתוק, מומלץ לעצור לקטוף. בדרך עצרנו במיליס (Milies) בה יש רכבת תיירותית הפעילה כל יום בחודשים יולי-אוגוסט, שנוסעת עד לעיירה Ano Lechonia - בוולוס, בדרך יפיפיה. עצירה נוספת עשינו בצאגאראדה (Tsagarada), בה מומלץ לעשות סיבוב בכיכר העיר, לראות את עץ הדולב הענק ולשתות קפה קר ומריר פארפה בטברנה במקומית.

לאחר שהבנו את הקושי להגיע לחופים ברגל, החלטנו לבקר בכל החופים דרך הים. יצאנו לשייט עם דימיטריס לוינטיס לאורך החופים הכי מפורסמים ביוון. דימיטריס שלח לנו מיקום, שהביא אותנו למזח הקטן, של העיירה אגיוס יואניס (Agios Ioannis), שם הוא כבר חכה לנו בהכנות לשייט. עם הסירה, דימיטריס הגיע כמעט עד קו החוף, ואנחנו קפצנו למים, ושחינו עד לחוף. לפנות ערב יצאנו לאחת המסעדות הטובות ביותר שאכלנו בהן ביוון. מסעדת אצל קריסטוס, שנמצאת ממש ליד מעגן הסירות עם אוכל טרי, יווני, ישר מהים.

הנה מספר חופים יפים שעצרנו בהם בשייט:

Papa Nero Beach - החוף הצמוד לעיירה אגיוס יואניס.

חוף Damouchari - שבו צילמו את הסרט מאמא מיה. בדמוחרי תמצאו טברנה קטנה, שיושבת ממש על שפת המים. הבעיה היחידה בדמוחרי היא שממש לא תרצו לעזוב את המקום שגורם ללב להתמלא באהבה.

sea ​​cave of Panagia Megalomata - מערות בהם החביאו היוונים ילדים מפני הנאצים.

חוף Paralia Fakistra - חוף מקסים עם מפל המים שזורם עד לים. מומלץ לעצור שם לפיקניק (תביאו איתכם אוכל, כי השייט עושה רעב בבטן)

חוף Milopotamos - יש שיאמרו החוף הכי יפה בפיליון, למעשה מדובר בשני חופים, עם סלע ענק שבאמצע שלו יש חור (החוף הכי מצולם ביוון).

פורטריה: שביל הקנטאורים וחוות Karaiskos

שביל הקנטאורים, PORTARIA AND THE CENTAUR’S PATH, נמצא ממש בכניסה לעיירה פורטריה והוא שביל הליכה קצר של כשעה וחצי הלוך חזור המתאים לכל המשפחה. השביל עובר דרך היער לצד נחל ומעליו גשרי עץ רומנטיים שגורמים למצלמה לעבוד קשה.

לסיום הטיול בפיליון ביקרנו בחוות karaiskos - חווה לגידול אורגני הדוגלת בשיטת מ"השדה לשולחן". בחווה תמצאו מגוון אפשרויות הכוללות סדנאות בישול, הקמת גינה אורגנית והטיפול בה, האכלת החיות ועוד. בחווה פגש אותנו מיליטיס, הבן הצעיר במשפחה, שאחראי על המשק החי שלקח אותנו לסיבוב בחווה. משם המשכנו לעיירה פורטריה, למסעדה של המשפחה Agora 1955, שכולה מבוססת על הגידולים שבחווה. מנות שף מופלאות שכל מנה הייתה יותר טעימה מקודמתה. אל תפסידו את הביקור כשאתם שם.

גלית קידר כותבת  את הבלוג "שעמום הוא בחירה".

האינסטגרם של גלית