טיול אחרי צבא לדרום אמריקה - גרסת ההורים

בשנים האחרונות הטרנד של הורים שמגיעים לבקר את הילדים במהלך הטיול הגדול תפס תאוצה, גם הבלוגרית, שירלי טוקר, נסעה לבקר את בנה בפרו וחזרה עם תובנות והמלצות

מאצ'ו פיצ'ו, פרו. צילום: שירי טוקר

שירלי טוקר היא אשת חינוך ומורה במקצועה ובעלת הבלוג "לטייל עם סאבטקסט"

כשהייתי ילדה קראתי ספר הרפתקאות ובו סופר על עיר אבודה, השוכנת אי שם במרומי הר גבוה בלב הג'ונגל. הסיפור הצית את דמיוני ונחקק בזכרוני ובליבי. חלפו השנים, ואותה עיר אבודה עלומה הפכה להיות דבר ממשי עבורי, אתר שיש לו שם ומיקום – מאצ'ו פיצ'ו בפרו, בדרום אמריקה הרחוקה.

היה לי חלום. בחלומי ערכתי מסע ארוך לדרום אמריקה הרחוקה והכמעט בלתי מושגת, והגעתי למאצ'ו פיצ'ו העיר האבודה. במשך השנים החלום נראה לי כמשהו בלתי ניתן להשגה ולמימוש, הטיול נדחה בכל פעם מסיבה אחרת – אבל בקיץ 2022 חברו כל הנסיבות לטובתנו והנה הגיע הרגע! 

בננו הצעיר יצא ל"טיול אחרי צבא" בדרום אמריקה. חודשים ארוכים עוברים, אמא ואבא מתגעגעים, עושים חושבים ומיישמים ונסענו לבקר אותו בפרו.

בשנים האחרונות הטרנד של הורים שמגיעים לבקר את הילדים במהלך הטיול הגדול תפס תאוצה. תקופת הקורונה והסגרים על המדינות עצרה את הטיולים הארוכים – ועתה כשהכל (כמעט) מאחורינו, הסכר נפרץ מחדש – ובגדול! מורגש כי האנשים אוהבי הטיולים התגעגעו לתור ארצות חדשות – ו"טיול אחרי צבא" קיבל משמעות מחודשת.

במהלך הטיול פגשנו פה ושם הורים כמונו – שבאו לבקר את הבת או הבן ולטייל ביחד. הורים רבים בוחרים בפרו למדינת "טיול האיחוד המשפחתי" – זו מדינה ערוכה לתיירים, שופעת אתרים מרהיבים מכל הסוגים ודרגות קושי מתחלפות – וגם יודעת לפנק ולתת תחושה טובה לאורחיה. 

מאצ'ו פיצ'ו, פרו. צילום באדיבות שירי טוקר
שירלי, גיל ותומר טוקר במאצ'ו פיצ'ו, פרו

 

הילדים מעדיפים את גלפגוס

ישנם הורים אשר בוחרים לעשות עם הילדים טיול גלישה בחופי דרום אמריקה, אחרים חובבי אתגרים - יוצאים לטרקים רציניים בהרי האנדים או סביב הרי הגעש בגוואטמלה. והמוצ'ילרים, אם תשאלו, מה הם מעדיפים? התשובה ברורה: טיול עם ההורים לאיי גלאפגוס, היעד הכי יקר ביבשת "על חשבון הברון".

כל משפחה והשיקולים שלה, ההעדפות שלה והמגבלות שחייבים להתחשב בהן. אבל מה שבעצם הכי חשוב – זה להיות ביחד ולרכוש חוויות משותפות בהזדמנות שלא תחזור!

ולהורים שקוראים כאן – אל תהססו! סעו אל הילדים וטיילו איתם! זו חוויה נפלאה לכל החיים לטייל עם הילדים שבגרו והפכו למוצ׳ילרים, לחוות אותם באופן שונה וייחודי ובנסיבות וסביבות שלא הכרנו. אתם תפגשו ילדים גדולים, אחראיים, בעלי תושיה, מתפקדים בהצטיינות ומתמצאים בכל אתר, דוברי ספרדית שוטפת, מושיטים יד לעזרה ומפרגנים זה לזה. נחת להורים!

בחרתי להמליץ על שלושה אתרים מתוך הטיול שלנו:

לה פאז, בוליביה. צילום: שירלי טוקר
דרום אמריקה מתאימה לכל גיל. צילום: שירלי טוקר

 

כתבות נוספות ב- Mood

 

העיר הלבנה ארקיפה - Arequipa

זו העיר השנייה בגודלה בפרו ונקראת גם העיר הלבנה - הן בשל המבנים שבה, שנבנו מאבן לבנה בתקופה הקולוניאלית, והן בשל העובדה שרוב תושביה הראשונים היו לבנים, צאצאי הספרדים הכובשים. 

גילינו עיר מקסימה ויפהפיה!! סביבה שלושה הרי געש: מיסטי, צ׳צאיי ופיצ׳ו פיצ׳ו (האינדיאני הישן). כיכר העיר המרכזית נקראת פלאזה דס ארמאס וסביבה הקתדרלה ובנייני הממשל.

במהלך שהותנו בעיר השתתפנו בסיור מודרך  Free walking tour שהיה מצוין! למדנו על העיר וגם על ההיסטוריה והתרבות הפרואנית. בהמשך ביקרנו במנזר הציורי סנטה קטלינה - מקום מרתק, צבעוני ויפהפה. פקדנו גם את מוזיאון האינקה – מומלץ ביותר!

וכמובן - אכלנו במסעדות מעולות עם מאכלים משובחים ואווירה מגניבה.

מומלץ להגיע לארקיפה כתחנת ביניים והסתגלות לגובה לפני העלייה להרי האנדים ולקוסקו, אבל היא בהחלט שווה ביקור בפני עצמה!   

ארקיפה העיר הלבנה בפרו. צילום: שירלי טוקר
ארקיפה העיר הלבנה בפרו. צילום: שירלי טוקר

 

סיור מרתק בפאבלה בריו  דה ז׳נרו - Rio de Janeiro 

מהן פאבלות? אלו הם שכונות עוני הבנויות על הגבעות בריו (בניגוד לשכונות העשירות השוכנות בעמקים וסמוך לחופים). על הפאבלות כמעט ולא חלים חוקי בנייה, תברואה, חשמל ומים. רוב החיבור לעיר ריו עצמה הוא באמצעות כבלים פיראטים ואלתורים שונים.

החיים בפאבלות מתנהלים בעוני מחפיר, יש שם פשע ואלימות לא פשוטה  - אך יחד עם זאת האנשים מחייכים ושומרים על שמחת החיים הברזילאית. 

בפאבלות צריך וחשוב לבקר עם מדריך מקומי, ולנו היה את פרננדו! פרננדו הוא ברזילאי שסיפור חייו מרתק ושזור בישראל ובברזיל. כיום הוא אחד ממנהיגי פאבלת ״טווס גדול״  - Pavaozinho ולו ״צבא חיילים״ עם מכשירי קשר וכלי נשק.

סיירנו עם פרננדו כארבע שעות במעלה הפאבלה (עם דגש על ״עלייה קשה וארוכהההה״ – לא קל!). במהלך הסיור הראה לנו פרננדו את מקומות המסתור של ה״חיילים״, תחנות סמים, מחילות ועוד. הוא סיפר לנו על החיים בפאבלה, על האנשים ועל תחושת הקהילה - על אף הקושי של החיים עצמם. וכמובן סיפר על חייו האישיים ועל מעלליו.

תוך כדי הסיור ראינו את התנאים הלא פשוטים עמם מתמודדים התושבים - ויחד עם זאת, תמיד אפשר לראות גם ציורי קיר, עציצים ופרחים (אפילו סחלבים). הריחות לא קלים, חלק מהמראות קשים - אבל הנוף למעלה, הצופה על כל ריו, מרהיב.

הביקור היה מרתק, עוצמתי, מטלטל ומעורר מחשבות רבות - שעדיין מהדהדות.

הפאבלות של ריו. צילום: שירלי טוקר
הפאבלות של ריו. צילום: שירלי טוקר

 

הגשמת חלום במאצ'ו פיצ'ו  - Machu-Picchu 

עיר האינקה האבודה, השוכנת בלב הרי האנדים של פרו בגובה של כ- 2400 מטר נחשבת לאחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים ביותר בעולם, ואף הוכתרה כאחד משבעת פלאי העולם המודרניים.

זוהי אחת מערי האינקה הבודדות שנותרה כמעט בשלמותה ולא נהרסה על ידי הכובשים הספרדים. 

פירוש השם מאצ׳ו פיצ׳ו הוא ״פיסגה עתיקה״ והאתר נחשב מקום קדוש. בני האינקה הפכו את הפיסגה לעיר קטנה ומופלאה ובה אזור מגורים, אזור מלאכה ואחוזת קבורה. החלק החשוב ביותר בעיר הוא האזור הקדוש, שבו נערכו טקסי הדת ובו אתרי פולחן לשמש ולגשם.  

ולמה האתר הארכיאולוגי הזה כה מרהיב ומרגש? אולי גם כי יש שם כמה לאמות... אך בעיקר בשל היותה עיר מסתורית ואבודה שנחשפה כמעט בשלמותה לאחר מאות שנים. הקירות העצומים, הטרסות החקלאיות והביצורים המרשימים משתלבים להפליא בנוף ההררי הפראי. והנוף הזה - עוצר נשימה! 

מאצ'ו פיצ'ו, פרו.
שירלי טוקר מגשימה חלום במאצ'ו פיצ'ו, פרו

איך מגיעים למאצ'ו פיצ'ו?

האתר נמצא כ- 70 ק"מ מקוסקו, בירת האינקה, אך הגישה אליו לא פשוטה ואורכת זמן רב.

אפשר להגיע בטרק רגלי - דרך האינקה טרייל או דרך שביל הג'ונגל - מסלולים שאורכים כמה ימים וחביבים על המוצ'ילרים . הטרק כולל עלייה של 1700 מדרגות עד הכניסה לאתר. 

ואפשר להגיע בדרך שתיירים רבים בוחרים - וגם אנחנו כמובן: נסיעה ברכבת המפורסמת היוצאת מהכפר אויטאיטאמבו (Ollantaytambo) שבעמק הקדוש. לאחר נסיעה של כשעה וחצי מגיעים אל העיירה המתוקה אגואס קליינטס (Aguas Caliente - מים חמים) שנמצאת מתחת לאתר, לגדת נהר האורומבמבה. משם יוצאים באוטובוס במעלה ההר לעיר האבודה.

פרו שירלי טוקר
הצ'ולות של פרו, בדרך למאצ'ו פיצ'ו. צילום: שירלי טוקר

את הכרטיסים לאתר יש להזמין מראש. ישנה מגבלה מחמירה על מספר האנשים הרשאים להיכנס ביום למאצ'ו פיצ'ו (2500 איש ביממה), מקפידים מאד על שעת הכניסה והשהייה שם מוגבלת לכמה שעות. 

המאצ'ו פיצ'ו הוא נכס לאומי פרואני והמקומיים מתייחסים אליו בכבוד וברצינות. המשמעת באתר גבוהה, יש הרבה מאד פקחים וגם אין שירותים בתוך האתר עצמו - רק בכניסה. ראו הוזהרתם!  ועוד דבר חשוב - חובה להציג דרכון בכניסה לאתר! 

עברו עלינו שעות קסומות ונפלאות במאצ'ו פיצ'ו. השתאינו מהמקום, מהנוף, מההסברים והסיפורים. התפעלנו איך הקימו כזו עיר במעלה ההר, עד כמה המבנים עצומים והאבנים ענקיות, הדיוק בבנייה רב והעיצוב - מושלם! אם רק הייתי יכולה, הייתי נשארת שם עוד ועוד, עד רדת החשיכה.

הביקור במקום שנחשב לאחד מהאתרים היפים, אפופי הסודיות והמרהיבים ביותר בעולם, היה עבורי גולת הכותרת של הטיול שלנו לדרום אמריקה!