זוגיות ומשפחה במשבר

המצב הביטחוני לא מטיב עם אף אחד: תחת הלחץ צצות להן בעיות בזוגיות וחלקן אף מקרינות על שאר בני המשפחה. אביבה פרידמן, יועצת ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסבירה איך לשרוד את ימי הלחימה בתוך המשפחה ואף לצאת מחוזקים

הורים רבים
הורים רבים | צילום: שאטרסטוק

ריק

 האם באמת חיים תחת לחימה יכולים להביא לשיבוש ביחסים זוגיים ומשפחתיים? התמונה די מורכבת: מצד אחד, תשעה חודשים אחרי רוב הפעולות הצבאיות והמלחמות בעולם ישנו "בייבי-בום" של תינוקות שנוצרו בזמן שהוריהם חשו מאוימים והתקרבו אחד לשני. מנגד, לא תמיד האהבה פורחת בעיתות מלחמה וחשוב לתת לזה דגש.

 

בעיות בזוגיות

ראשית, לכל מצב לחץ ומשבר יש תופעות לוואי חיוביות של מה שנקרא: "לחץ בונה". כלומר המתח המשותף מגמד בעיות שוליות, שם את הדגש על מה שנכון בחיים, מתעדף נכון את המאמץ והאנרגיה הזוגית. למשל, בבעיות שהייתי מגדירה בגדר "הצקות" יומיומיות, כגון מי ישטוף את הבקבוקים של התינוק, מי יקפל את ערימת הכביסה הענקית, מי יאסוף את הבגדים מכל הבית - אין ספק שחוויה של לחץ וחרדה עשויים להשכיח את ההצקות האלו, ולפתח אהדה, עזרה הדדית ודאגה ועניין זה בזה.

 

הטלפונים הבהולים לאחר כל נחיתת רקטה - "איפה את, איפה אתה?" בהחלט מקרבים ושמים פוקוס אחר על החיים ומה שחשוב.

 

גם על זוגות שמתפקדים טוב בחיים הרגילים, מופעל לחץ גדול - התקפי חרדה קשים מהמצב של בן או בת הזוג, עשויים להיות לרועץ ולהגיע למצב שבו מוותרים על הזוגיות לטובת הגירה להורים, לחברים - העיקר לא להישאר זה עם זה.

גם המשפחות חוות משבר

הלחץ שמופעל על בני הזוג בעת משבר, מקרין לרוב גם על ילדי המשפחה. דווקא מצבי משבר לוחצים על "החוליה החלשה" בזוגיות ועשויים להפיק תגובות של לעג, זלזול, הדגשת הפערים ואי הבנה רגשית שהולכת וגוברת. כדי לא לגרום להסלמה גם במשפחה, הנה כמה דוגמאות למצבים שבהם עלולים להיתקל בני הזוג אחד מול השני ומול הילדים במיוחד בזמן מלחמה ואת הפתרונות שאני מציעה ליישם:

 

1. כיצד להסביר לילדים על המלחמה? מי יקבע את טון הדיווח לילדים? האם או האב?

הפתרון: נראה שכאן כדאי  קודם כל להרגיע את האם ולתת לה את מלוא תשומת הלב לחרדה שהיא חווה. הדבר המעליב ביותר בחרדה, הוא לעג של הסובבים לתגובת החרדה וסימונה כתגובה לא ראויה.

 

לאחר מכן, האב יכול בצורה רגועה לדבר עם הילדים ולהדריך אותם כיצד לנהוג בדרך לביה"ס, בבית, אצל חברים, רצוי שיעשה זאת לבדו, אם האם אינה מסוגלת. גם להראות מודל של תמיכה ותפקוד פרטני בתוך הקשר אינו הדגמה רעה לילדים.

 

2. הגבר רוצה לצאת להתאוורר נמאס לו לשבת בבית ולשמוע פרשנים בטלוויזיה, האישה נחרדת רק מהמחשבה שיעזוב אותה לבד, או יקרה לו משהו. האם כדאי בכלל לריב על זה?

הפתרון: גם כאן עולה העניין של לתת מרחב זה לזו, לסמוך על בן הזוג ולהבין שצרכיו שונים ולא ממש לא להשתמש בחולשות הקטנות ולמנף אותן לסחטנות רגשית.

 

3. הילדים מבקשים לא להתרחץ היום, לשבת עוד במחשב, לדבר עם חברים בפייסבוק. האם בעד להניח להם, כי המתח גדול ואילו האב מנסה לשמור על ההרגלים של הילדים וחושב שממילא אשתו נכנעת לילדים בקלות רבה מדי. לדעתו דווקא כעת השגרה חשובה.

 

הפתרון: גם כאן הבעיה היא בין בני הזוג, וההחלטה צריכה ליפול בדיאלוג על היכולת לשמור על ההחלטות החינוכיות. לא כדאי לתת לילדים לסחוט את הסיטואציה. מנגד אי אפשר לנטרל אותם מכל מה שחבריהם עושים. לכן צריך לבדל את ההחלטה בעת המבצע הצבאי ולא לערב אותו עם ענייניהשגרה. בטח לא לנגח זה את זו על וותרנות ואופי חלש.

 

 

4. הילדים מפחדים ומבקשים לישון עם ההורים במיטות? לכל הורה דעה מנוגדת אם לאפשר את זה או לא.

הפתרון: לבדל את הסיטואציה כעת מכל שאר הוויכוחים בסוגיות הזוגיות והמשפחתיות. זה לא הזמן ללמד זה את זו או את ילדיכם על הרגלי שינה נכונים.

 

5. האזעקות נמשכות, הריצה למרחב מוגן, הדאגות ולחץ גוברים. מתוך לחץ האם שכחה לשלם חשבונות, האב שכח לעשות קניות בסופר.

הפתרון: זה הזמן לנשום ולהרפות. נשמע פאתטי, אבל עוזר ומרגיע, לנשום עמוק, להחזיק ידיים, לחבק את הילדים ולתת תחושת בטחון זה לזו.

 

6. הילדים לא רוצים ללכת לגן או לבית הספר הם מבקשים להישאר בבית. האב יכול לקחת יום חופש אך האם חוששת שהילדים יסרבו ללכת גם בימים אחרים לבית הספר.

הפתרון:  יצירת הסכמה בין ההורים כי המצב חריג וכי ממש לא כדאי להגביר את חששות הילדים. רצוי וכדאי להישאר בבית, להפיג חששות ולדאוג שחווית המלחמה, האזעקות, רעשי היירוט לא יהפכו לחרדות קשות אלא כמה שאפשר לימי כיף.

 

7. הילדים מתווכחים ביניהם על המצב. האב טוען כי בנו פחדן כמו האם ומנסה בהסברים הגיוניים לחזק את הבן. האם כועסת וטוענת שהאב מתנהג בחוסר הבנה כלפי בנה כמו שנוהג בה והאווירה מתחממת.

הפתרון: תגובת הפחד היא זו ששומרת עלינו וגורמת לנו לציית להוראות כוחות הביטחון.  הקושי לקבל את חרדת הבן ייתכן ומאיים על אב שבנו אינו "גבר" מספיק להתמודד עם חרדה. התסכול גורם לו להאשים את האם במצב. האשמות והדבקת סטריאוטיפים, מהווה תגובה חוסמת שאינה תורמת דבר לפתרון הבעיה. יש לשאול את הילד מה יעזור לו להרגיש טוב יותר כעת ותתפלאו הילדים יודעים לרוב מה לומר.

>>>הורים וילדים עושים כושר בממ"ד

>>> קחו אוויר: תרגילים להפחתת הסטרס

>>>כוכבי הפסטיגל עורכים חזרות בין אזעקות

>>>משחקי חברה במרחב המוגן