אסתטיקה להמונים

עולם הזוהר מקיף אותנו מכל כיוון אפשרי. קשה להתעלם משלטי חוצות שעליהם מתנוססות תמונות של דוגמנים ומהופעותיהם החוזרות של הסלבריטאים בתוכניות האירוח ובמדורי הרכילות. כולם נראים טוב, אפילו מושלם. אין זיק של פגם בתמונה, אין קמט או כתם משום זווית ראיה. עולם הזוהר מציב בפנינו אידיאל שהוא כמעט בלתי ניתן להשגה, אבל יש בינינו שרוצים אותו מאד ומוכנים לעשות הכל. בשביל השפתיים של אנג'לינה ג'ולי, העור הזוהר של סקרלט ג'והנסן ועצמות הלחיים של אודרי הפבורן, יש המוכנים לעבור פרוצדורות רפואיות ולשלם סכומים לא מבוטלים.

יש להבדיל בין רפואה אסתטית לכירורגיה פלסטית, כפי שמסביר ד"ר רוברט כהן, רופא אסתטיקאי ויו"ר האגודה הישראלית לאסתטיקה: "הרופא האסתטיקאי עוסק בטיפולים שאינם חודרניים או כירורגיים, אלא בעיקר בהזרקות של חומרי מילוי שונים כגון סיליקון ובוטוקס וכן בטיפולי פילינג וטיפולים בנימים וורידים". הכירורג הפלסטי, לעומתו, עוסק בניתוחים של ממש כגון ניתוחי אף, שדיים ושאיבות בטן. טיפולי האסתטיקה הרפואית ברובם אינם דורשים הרדמה מלאה או כניסה לחדר ניתוח ורובם נעשים במכונים או במרפאות הפרטיות של הרופאים.

האסתטיקה הרפואית נחשבת לתחום יחסית חדש. היא התחילה את דרכה בצרפת ומשם למקומות נוספים בעולם, בינהם גם לישראל. יותר ויותר נשים וגברים פונים לרופא האסתטיקאי כדי לקבל פתרון לקמטים, כתמים בעור וקמטוטים, אך גם כדי לעבות שפתיים ולנפח עצמות לחיים. תחום הרפואה האסתטית מגלגל מידי שנה מחזור כספי של מאות מיליוני שקלים, מחזור שרק הולך ועולה עם השנים. מי ניגש לטיפולי אסתטיקה, מה צריך לדעת לפני הטיפול ומהן תופעות הלוואי האפשריות? כל התשובות.

המין היפה

"99% מהמטופלים הם נשים" מסביר ד"ר כהן ומוסיף כי מדובר בנשים מכל קשת האוכלוסייה ומכל שכבותיה. לעומת זאת, האחוז הקטן של הגברים המבקר במרפאתו הוא משכבה מאד מסוימת באוכלוסיה: "מדובר בגברים שמגיעים מה'היי סוסאייטי' ומתחום התקשורת". אותם, אגב, ד"ר כהן מקבל בנפרד משאר לקוחותיו. כי למרות שהם גברים, כך מסתבר, הם גם מאד ביישנים.

מהמידע שקיבלנו מד"ר כהן עולה כי כבר מגיל 18 נשים פונות לרופא אסתטיקאי לצורך עיבוי שפתיים וניפוח עצמות לחיים. לעומתן, נשים החל מגיל 40 מתחילות לפנות לרופא אסתטיקאי לצורך מילוי קמטים, טיפולי בוטוקס, טיפולים בכתמים ופילינג.

מי מטפל בך?

הטיפולים האסתטיים המבוצעים במכונים ובמרפאות, ניתנים לביצוע על ידי רופא מוסמך בלבד. אם הגעתם לטיפול אסתטי בהזרקה והרופא האחראי מטיל את המשימה על אחות או גורם אחר במרפאה, זאת עברה על החוק. כפי שמסביר ד"ר כהן: "מדובר בשיטות רפואיות שאסורות לביצוע על ידי אחיות, ועל אחת כמה וכמה על ידי קוסמטיקאיות".

רופא בלי תואר

לפני שאתם מחליטים על טיפול – בררו את הרקע של הרופא, בקשו לראות דיפלומה אוניברסיטאית ונסו לקבל כמה שיותר המלצות ממטופלים שקיבלו טיפול טוב. לרפואה האסתטית בישראל עדיין אין הכרה על ידי משרד הבריאות. בשלב זה עדיין לא קיימת התמחות רשמית. לכן, אם רופא מציג את עצמו בפניכם כ"מומחה לרפואה אסתטית", דעו שאין באמת דבר כזה. התואר הרשמי היחיד שיש בתחום הזה הוא "בעל דיפלומה ברפואה אסתטית" או "רופא אסתטיקאי". בנוסף לכך, כדאי תמיד לבקר במרפאות אחרות ולקבל רושם ודעה שנייה או שלישית מרופאים אחרים לפני החלטה סופית על טיפול, בדיוק כשם שהייתם מקבלים על כל טיפול רפואי אחר.

מסיבות בוטוקס

לאחרונה נשמעו לא מעט סיפורים על רופאים המוכרים טיפול אסתטי במכוני יופי, מספרות ואף ב"מסיבות בוטוקס" ביתיות. הרופאים הללו מגיעים למקום עם הציוד והחומרים ומטפלים בלקוחות במחירים זולים. הטיפולים נעשים בדרך כלל לעיני כל כשלא ברור מהי רמת הייעוץ שהמטופלים מקבלים ואם בכלל מתועדת היסטוריה רפואית.

"מומלץ לא לבצע טיפולים אסתטיים בתנאים של מספרה" מסביר ד"ר בר דוד: "לא ניתן להגיע לרמת טיפול גבוהה ולרמת הסטריליות המתאימה כפי שניתן במרפאה מסודרת. בנוסף לכך, לא ברור באילו תנאים נשמרים חומרי ההזרקה, הפרטיות של הפציינט נפגעת, ולאחר הטיפול הרופא נעלם, כשהמטופלים נשארים 'ללא אבא ואמא'".

אגב, במרבית המרפאות המסודרות המטופלים מוחתמים על הסכמי טיפול בהם מפורטות כל תופעות הלוואי האפשריות והסיכונים בגין הטיפול, בדיוק כשם שנעשה לפני ניתוח בבית חולים. במקרים רבים נלקחות גם תמונות של המטופל לפני ואחרי הטיפול לתיעוד במרפאה. אם כן, אם אתם ניגשים לטיפול אצל רופא אסתטיקאי, אל תתפשרו על פחות – מרפאה מסודרת ונקייה, אבחנה רפואית מסודרת, תשאול מלא של היסטוריה רפואית, מחלות, תרופות ורגישויות, תשאול לגבי אורח החיים, ורק לאחר מכן ייעוץ וטיפול על ידי הרופא המוסמך לכך בלבד.

לא מתאים לי

מסתבר שיש מקרים שבהם טיפולים אסתטיים מסוימים אסורים או שיש לנקוט בהם משנה זהירות. לשם כך הרופאים האסתטיקאים מבצעים בירור אודות ההיסטוריה הרפואית ונטילת תרופות.
בין היתר מושם דגש על רגישויות ואלרגיה. ד"ר קרול מסביר: "עקב אלרגיה ורגישות לחומרים עשוי להיגרם מצב מסכן חיים שיכול להוביל לקוצר נשימה, נפיחות, אדמומיות והתקלפויות בפנים. זה יכול להיגמר בבית חולים". חולים במחלות אוטואימוניות לא יכולים לקבל טיפול בקולגן אלא רק בסיליקון. לעומתם לחולים במחלות נוירולוגיות אסור להזריק בוטוקס.

עבור אנשים שעברו אירוע מוחי בעברם, תוצאת הזרקת בוטוקס בצורה לא נכונה עלולה להיות רעה במיוחד, כפי שמסביר ד"ר קרול: "לאנשים אלו בדרך כלל יש חולשת שרירים בצד אחד של הגוף והפנים. הזרקה בכמות זהה בשני הצדדים יכולה להוביל לאסימטריה בפנים". מאידך, חולה הנוטל תרופות נוגדות קרישה כדוגמת אספירין, נדרש להנחיות מיוחדות בעת ביצוע הטיפולים. כך גם הסובלים מהרפס זקוקים להתאמת טיפול והכנה מיוחדת. כל מקרה נבחן לגופו ומותאמים לו הטיפול ואמצעי הזהירות הנכונים.

במקרים מסוימים, יש קליינטים שנשלחים הביתה, גם מבלי שיש להם בעיה רפואית ברקע: "כל יום אני פוגש לפחות אישה אחת שאני מעדיף לא לגעת בפניה, פשוט כי היא יפה כמו שהיא" מסביר ד"ר כהן. רופא אסתטיקאי טוב צריך גם לדעת להגיד - לא. האתיקה הרפואית של הרופאים הללו אמורה להנחות אותם לעשות זאת, אם כי ייתכן שיש מקרים בהם הרצון לטפל ולקבל תגמולים גובר על כך.

שאלה של גיל וצבע

גם גיל הוא פקטור חשוב בהחלטת הטיפול. מסתבר שלא ניתן לבצע את הטיפולים הללו בכל גיל. ד"ר בר דוד מסביר: "טיפולים אסתטיים מומלצים עד גיל 65-68, מעבר לכך קשה יותר לטפל. לא הייתי ממליץ לאישה בת 80 לבצע טיפול אסתטי, משום שיש בדרך כלל כבר יותר מידי קפלים וקמטים. את מרבית המקרים הללו הייתי מפנה לכירורג פלסטי, אך כמובן שכל מקרה נבחן לגופו".

גם צבע העור, כך מסתבר, הוא גורם הקובע את אופי הטיפול. "בהירי העור מגיבים אחרת לטיפולים לעומת כהי העור" מסביר ד"ר קרול: "ההתייחסות הטיפולית היא שונה בכל הקשור ליוצאי הודו, פרס, צפון אפריקה, בדואים, ואתיופים, פשוט משום שהרכב העור שלהם שונה. כדי לקבל תוצאות טובות בטיפול, צריך לקחת זאת בחשבון".

אופס... טעות

כמו בכל טיפול רפואי אחר, גם בטיפולים אסתטיים יש סיכון. טעויות מקצועיות ורשלנות יכולות להתקיים, חלקן כתוצאה מפעולה לא נכונה של הרופא וחלקן כתוצאה מהגזמה בבקשת הלקוח. לא אחת תוצאת טיפול אסתטי יכולה להיגמר בשפתיים עבות מידי ועצמות לחיים בולטות מידי ולכן למיומנות של המטפל יש חשיבות גדולה. חלק מהמיומנות הזאת היא גם היכולת שלו להגיד "מספיק" כאשר הלקוח לוחץ.

מעבר לכך, כמו בכל התערבות רפואית גם כאן יש תופעות לוואי. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא תגובה דלקתית, כפי שמסביר ד"ר כהן: "הסיבוך המוכר ביותר כתגובה לחומרי מילוי הוא 'גרנולומה' שהיא תגובה דלקתית לגוף זר המוזרק לגוף. במרבית המקרים הדלקת הפיכה וניתנת לתיקון על ידי טיפול מתאים כגון אנטיביוטיקה וטיפולים אחרים". מדובר בדרך כלל ביצירת מורסות על הפנים, מראה לא נעים לכל הדעות.

סיבוך נוסף קשור בפילינג. מסתבר שככל שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר, כך עולה הסיכון בשימוש בו. לפילינג עמוק, שמבוצע בהרדמה מלאה בחדר ניתוח, יש יותר סיכוי לסיבוכים לעומת פילינג בינוני, כפי שמסביר ד"ר קרול: "פילינג עמוק יכול לגרום להצטלקויות קשות ושינויי צבע קבועים בעור. הצטלקויות יכולות להיווצר ברמה פחותה גם במקרה של פילינג בינוני, אבל מי שאינו מיומן בטכניקה הזאת, עלול לחדור לשכבות עמוקות יותר ולגרום לנזק רציני".

גם בטיפולי בוטוקס יכולות להיות השפעות שליליות, במיוחד אם הרופא אינו מיומן, כפי שמסביר ד"ר קרול: "חוסר מיומנות יכולה לגרום לצניחה של עפעף, לאסימטריה של הגבות ולשיתוק בהבעות הפנים".

הזמן לא עוצר מלכת

המרדף אחרי היופי והגיל ילוו אותנו כל החיים. תמיד נהיה מוקפים בתמונות של אנשים עם פנים יפות יותר משלנו. הרפואה האסתטית, כך מסתבר, יכולה לעזור, אבל היא לא יכולה להילחם בטבע, כי הטבע של כולנו הוא להתבגר. "ישנו חוק ברזל ברפואה אסתטית – אין חומר, אין שיטה ואין רופא המסוגלים לעצור את ההזדקנות" מסכם ד"ר כהן: "אנחנו מזדקנים וזאת עובדה".

אז אולי צריך ללמוד גם לקבל את התהליכים הטבעיים בשמחה. יש חן גם בהזדקנות ויש חן בשונות בין אדם אחד למשנהו. לא כולם צריכים להראות אותו דבר.

המילון האסתטי למתחילים

ברפואה האסתטית יש שימוש במגוון חומרים להזרקה. הם מתחלקים בצורה גסה לשתי קבוצות – חומרים טבעיים נספגים וחומרים לא טבעיים. פנינו לד"ר קרול דב שהסביר לנו על חלק מהחומרים והשיטות:
קולגן: סוג של חלבון שנמצא ברקמת החיבור בגוף באופן טבעי. מייצרים אותו בשיטות של הנדסה גנטית לרפואה. משמש לעיבוי שפתיים ומילוי קמטים בפנים. בדרך כלל יש צורך לחדש את הטיפול תוך שנה.
חומצה היאלורונית: מרכיב טבעי בגוף האדם השומר על הלחות בעור. עם הגיל רמתו הולכת ויורדת ולכן נוצרים קמטים בעור. ישנם מספר מותגים של אותו החומר שמיוצרים על ידי חברות שונות. מאפיינת אותם תכונה של ספיחת נוזלים ולכן הם מוזרקים לקמטים כחומרים ממלאים. את הטיפול בהם מחדשים כל שישה חודשים עד שנה.
רדיאס: מכיל מרכיב טבעי בעצמות של גוף האדם ומשמש כשלד לקולגן. משמש כחומר מילוי לקמטים ומחזיק מעמד כשנתיים.
סיליקון נוזלי: חומר לא טבעי. בשיטה הנהוגה כיום מזריקים את הסיליקון כדי לגרות יצירת קולגן בשפתיים, כלומר החומר לא משמש כחומר מילוי בפני עצמו. החומר בשימוש כיום בעל רמת זיכוך גבוהה מאד ומשמש גם ברפואת העיניים בהזרקה לרשתית.
ביואלקמיד: מכיל 90% מים ו- 5-10% חומרים סינתטיים פוליאקריליים. משמש למילוי חסרים גדולים. לדוגמה, עבור חולי איידס הסובלים מלחיים שקועות עקב חוסר שומן מעל עצמות הלחיים (ליפודיסטרופיה). נחשב כחומר קבוע.
בוטוקס: רעלן המיוצר על ידי החיידק קלוסטרידיום בוטולינום, שמו המלא הוא "בוטולינום טוקסיד". הימצאותו במזון שלא בושל כהלכה, במזון מקולקל או משומר בקופסאות, יכולה לגרום להרעלה ומוות עקב השפעתו על מערכת העצבים ושיבוש פעולתה. בבוטוקס להזרקה, הרעלן מהול מאד ואין לו אפקט רעיל, אלא רק מקומי. ברפואה האסתטית משמש לטיפול בקמטי הבעה הנגרמים כתוצאה משינויים בהתכווצות השרירים. הבוטוקס גורם להחלשות ושיתוק זמני של השריר ועל ידי כך להיעלמות הקמטים בעור שמעליהם. התוצאות של הטיפול נראות תוך שבועיים מרגע הטיפול והאפקט שלו נמשך כחצי שנה לאחר ההזרקה הראשונה, כשבהזרקות הבאות טווח ההשפעה עולה. הבוטוקס משמש גם לטיפולים בהזעת יתר.