"היו לי יומיים שעפתי על עצמי וחזרתי מהר מאוד למציאות". אורנה דץ חוזרת לחוויות מהאירוויזיון

תחרות קדם האירוויזיון שנערכה בשנת 1991 הפכה את אורנה ומשה דץ לשם שאין אחד במדינה שלא הכיר. הצמד, שהתחתן שש שנים לפני זה ואפילו הספיק לזכות במקום הרביעי בקדם אירוויזיון בשנת 1987 עם השיר "קופידון", עלה לבמה עם השיר "כאן", ומהרגע הראשון היה ברור שזה השיר שצריך לייצג את ישראל בתחרות. בסוף הערב נבחרו דץ ודצה לנסוע לרומא, איטליה, כדי לנסות להביא את הגביע בפעם השלישית לישראל. "אני זוכרת שאלה שלוש דקות שאני לא זוכרת מהן כלום", מתוודה אורנה דץ. "לפני כל שיר יש גלויה שמציגה את הזמרים, ודץ ואני שרנו שיר באיטלקית, בלי מוזיקה. בזמן שהגלויה הוקרנה לצופים בבית, אנחנו כבר היינו על הבמה וחיכינו שהשיר יתחיל. אני זוכרת את המשלחת הישראלית יושבת מולי באולם עם מלא דגלי ישראל. היו שם בערך 20 חברים שלנו והם נתנו לנו את הכוח לפני ההופעה עם צעקות עידוד, באמת, הם עשו שם הכי שכונה שיש. ואז התחיל השיר ואני לא זוכרת כלום".

כשהחל שלב הניקוד, ישראל היתה הראשונה לקבל את ה"דוז פואה" המפורסם, ואחריו היו עוד כמה כאלה. איך זה מרגיש לשמוע את המילים "יזראעל, דוז פואה" בזכותך?
"חוויה מרגשת מאוד. הובלנו לאורך רוב התחרות ורק לקראת הסוף הפסדנו בכמה נקודות. זה היה נורא מלחיץ, עוברים לך במוח הרבה דברים ברגעים האלה. ההלם שאולי תהיה פה זכייה ואיך זה קשור עכשיו? רציתי לחזור הביתה לאמא שלי ולחברים שלי. אם זוכים צריך להישאר באירופה וזה פחות התאים לי. אלה רגעים לא פשוטים אבל זה מאוד מחמיא כי מתייחסים אליך ממש טוב, כמו אל כוכב ענק. ואז חזרנו לארץ עם תחושה כאילו אנחנו מינימום מדונה, ולמחרת היתה לנו הופעה בבית אבות ברמת אפעל שנקבעה כמה חודשים מראש לפני האירוויזיון. יש חוזה ואתה חייב להגיע להופיע שם. הגעתי לבית אבות וקיבלו אותי מאה איש בני שמונים שהאירוויזיון לא מעניין להם את התחת ואני לא מעניינת אותם, וברגע אחד חזרתי לקרקע. היו לי יומיים שעפתי על עצמי ומהר מאוד חזרתי למציאות, שצריך להמשיך לעבוד קשה מאוד".

בשנת 1985 ליווית את ירדנה ארזי בקדם אירוויזיון בשיר "עוד נגיע". מה את זוכרת משם?
"אני עד היום זוכרת את ההעמדה של 'עוד נגיע' גם אם תעיר אותי באמצע הלילה. האמת היא שהלכתי ללוות את ירדנה ארזי כי הייתי בטוחה שהיא תזכה בקדם אירוויזיון וחשבתי שזו הדרך שלי להגיע לחו"ל. הייתי בת 19, בלהקה צבאית, ועד אז לא הייתי בחו"ל. היא לא זכתה ולא נסעתי לחו"ל, אבל הרווחתי חוויה יוצאת דופן וחברות עם ירדנה שהיא מדהימה. צדי צרפתי היה אחראי על כל הנאמבר. עשינו מלא מלא חזרות וחודשיים אחרי זה התחתנתי עם דץ וקיבלנו ממנה מתנה מדהימה לחתונה, זה היה שווה הכל. קיבלנו מראה ענקית שעליה ירדנה כתבה ברכה עם האודם שלה. במשך חמש שנים לא מחקנו את האודם הזה כי זו החתימה של ירדנה".
מה היא כתבה על המראה?
"את זה אני אשאיר לעצמי, ברשותך".

(אורנה דץ נמצאת מצד שמאל לירדנה ארזי)

מה השיר הישראלי שאת הכי אוהבת מהאירוויזיון, חוץ משלך כמובן?
"'השקט שנשאר' של שירי מימון. זה שיר מושלם ואני יכול להקשיב לו גם 15 שנה אחרי שהוא יצא בפעם הראשונה. אני ממש מתרגשת ממנו. יש בו הכל – ביצוע מושלם, טקסט ולחן מעולים, עיבוד נכון ושמלה מופלאה. הכל שם היה מושלם".

מה השיר הלא ישראלי שאת הכי אוהבת מהאירוויזיון?
"יש מלא בלדות שאני אוהבת. יש את השירים של ג'וני לוגן, השיר של סלין דיון ויש גם את 'ווטרלו' של להקת אבבא. יש יותר מדי שירים שאני אוהבת מהאירוויזיון ויש גם כמה חדשים שאני לא זוכרת את השמות של הזמרים. אני אוהבת את השיר מפורטוגל שזכה שנה לפני נטע ברזילי. אני גם מאוד מאוד אוהבת את השיר האיטלקי שזכה השנה באירוויזיון, הוא אהוב עלי במיוחד. איך ששמעתי אותו ידעתי שהוא יזכה, אני בדרך כלל מצליחה לנחש את זה. הוא מאוד שונה והזמר שלו הורס את הבריאות".

ולסיום, את ממליצה לזמרים להגיע לאירוויזיון?
"קודם כל, כן, במיוחד אם זה החלום שלך והאירוויזיון היה חלום שלי. אין הרבה במות כאלה בעולם ואין תחושת שליחות גדולה כל כך כמו האירוויזיון והייצוג של המדינה שלך. זו חוויה לכל החיים אבל צריך להגיע אליה מוכן כי היא יכולה גם לדפוק לך את המוח, אין ספק".

 

"אקס פקטור לאירוויזיון" - ימים ראשון, שלישי וחמישי ברשת 13.
תחרות האירוויזיון תשודר בכאן 11 בתאריך 14 במאי.