"זוג יונים" של קוסאשווילי לא מצליח להגשים פנטזיות לצופים
סרטו החדש של הבמאי המוערך דובר קוסאשווילי אולי מלא בסצנות אירוטיות אבל כושל מלרגש באמת
דובר קוסאשווילי ואנשי הפקת סרטו החדש כנראה לא ממש יתרגשו מביקורות הקולנוע. הם יכולים לבנות על כך שעיניי הקוראים יתמגנטו לשורות העוסקות באופי הארוטי של "זוג יונים", ושמוחם כבר יסנן החוצה את החלקים שדנים בעשייה הקולנועית ומצביעים על הפגמים שנפלו בה.
עוד ברשת תרבות ובידור:
מה חשבנו על ההופעה של בריטני ספירס בישראל?
מה הפרט החשוב שהשמיטו בסרט החדש של ספיידרמן?
הרי קוסאשווילי אחראי לאחת מסצנות המין הגדולות ביותר בקולנוע הישראלי – זו הארוכה והריאליסטית בין ליאור אשכנזי לרונית אלקבץ ב"חתונה מאוחרת" - ותמיד המשיך לביים מתוך אותו ליבידו גועש, כשבמקביל שמר על התעוזה והפרובוקטיביות שמרח על המסך גם בראיונות. כך ביסס עצמו כקולנוען ששמו הפך למותג. כל האסוציאציות לדימוי שיצר לעצמו מזדקרות כששומעים שסרטו החדש עוסק בזוג המסתגר בחדר מלון יוקרתי להגשמת פנטזיות בהילולת סקס. כשהבאזז כולל דיבור על זה שהשחקנים מופיעים בעירום מלא, או שהם מבצעים אקטים מיניים אמיתיים "על יבש", או שיש סצנת אורגיה, טבעי שיתעורר יצר סקרנות, ואולי גם כמה יצרים אחרים, וגם חשק לצפות בסרט, לאו דווקא בשם האתגר האינטלקטואלי.
אבל האמת, לא ברור למה. הרי היום כמעט כל "סדרת איכות" סטייל "משחקי הכס" מציעה פורנו רך לצופי הטלוויזיה בסלונם. למרות שלארץ הקודש יש אולי דימוי שמרני, אפילו אורגיות ראינו כאן בסרטים כבר לפני עשורים, ב"התרוממות" של אורי זוהר (שאמנם רחוק מלהציג סצנות מין בוטות, אבל עוסק בסווינגרס המשתעשעים בחילופי זוגות) או ב"רגעים" של מיכל בת אדם.
"זוג יונים" דווקא מתחיל מבטיח. גבר ממתין ברכבו בחניון ומקבל מסרון מסתורי ומפתה ששולח אותו אל חדר 3650 (כמספר הימים בשנה כפול עשר). הפתיחה כמעט ללא מילים, והבמאי מתעתע בציפיות שלנו. לדוגמה, כשדלת הרכב נפתחת והגבר מוציא כמה פריטים, כל אחד מאפיין אותו אחרת, ואחד מהם יוחזר פנימה. מי זה הגבר הזה? עם מי הוא מתכתב בסלולרי? האם הגיע אל החדר הנכון? ומי זו הבחורה הקינקית שממתינה בו? אשתו? המאהבת? אולי הוא שכר נערת ליווי והעביר לה תסריט?
בלובי הוא חולף על פני חרדיות בכיסוי ראש, ואפילו נזירות נוצריות. כלומר, רק כשהגיבורים מסוגרים בין ארבעת קירור החלל הפרטי ששכרו, יהיו מסוגלים להתנתק מתכתיבי הצניעות והקודים המוסריים, להשיל מעליהם את המעטפת המעיקה, להתמסר לתשוקותיהם הבלתי מרוסנות ואולי לגלות איזו אמת חבויה. אלא שהמתח מתפוגג מהר מאוד. השניים ימשיכו לבלבל, לדבר על עצמם בגוף שלישי, להתחזות, ולשקר גם הרבה אחרי שנבין מי הם. והגילוי אינו מסעיר בכלל. בסופו של דבר זה עוד זוג הבוחן את מערכת היחסים, ועל הדרך את היחסים בין המינים בכלל, ומחפש את מה שנותר מהלהט. פה זה קורה תוך מרתון זיונים של הגוף ושל השכל.
ההתפלספויות שלהם נכתבו בכוונה במשפטים קצרים, סתומים, יענו עמוקים. גיבוב שורות שחלקן כמו מבקשות לחקות סרטים אמנותיים מודרניסטיים מאירופה, אך נשמעות כמו תרגום לא מוצלח ומליצי מדי לסרט צרפתי נושן, ובחלקן כאילו נשלפו מתמלולי משמרת לילה של נערת טלפון בקו חם 056 (זה עוד קיים בעידן האינטרנט?). אף אחד לא מדבר כך במציאות. גם השחקנים המגלמים את בני הזוג, אסף גולדשטיין וטל טלמון, לא יודעים מה לעשות עם השורות המשונות. דמויותיהם נותרות ריקות, ולכן גם לא מעניינות, טרן אוף גדול בסרט שבו המשיכה לגיבורים כה מרכזית. על תפקידי המשנה (בהם בל בוי שמגיש שירות חדרים ומוצא עצמו נסחף לחינגה, במהלך שבערוץ RTL היו פוסלים כקלישאה) בכלל אין טעם להרחיב את הדיבור. הקאסט הדי אנונימי, גם אם חלקו מנוסה, מעורר חשש כי מדובר באוסף שחקנים שהגיע לשלב שבו הפריצה המיוחלת לא הגיעה והחליטו, מילולית, להמר על המכנסיים בשאיפה לבלוט.
לדיאלוגים מתווספים דימויים פאליים שחוקים – סיגרים וסיגריות, בקבוקי שמפנייה מתיזים, וגם גזרים שמכרסמות להן כמה גבירות חסודות שהגיעו לעיר כדי לקחת חלק בועידה לפיתוח המקומות הקדושים. בשלב מסוים מתחיל הבעל להזות את השתקפותו כפי שהוא תופס את עצמו, כבעל המקורנן, ולכן הולכות וצומחות מראשו, פשוטו כמשמעו, קרניים של חיה. המקורנן הנוכח בחדר כמעין רוח רפאים, או סריס הצופה במעשים אך לא יכול להשתתף בהם, גם מאופר באיפור נשי, שגורע עוד מגבריותו. הדימוי הלא מאוד מתוחכם נהיה מגוחך ברגע שבו הוא מתחיל לגעות כפרה.
קוסאשווילי פרץ, כזכור, כקול אותנטי שמביא עלילות מהווי העדה הגרוזינית באור יהודה. משם התמרכז אל לב המיינסטרים בעיבוד לקלאסיקה ספרותית על הצבא. אז עבר לפאזה אחרת, למהתלות פרועות שלא נרתעות מטעם רע. הקומדיה הרומנטית הבעייתית "רווקה פלוס" הייתה עשויה לשעשע בקאמפיות המופרכת שלה, אבל קשה למצוא ב"זוג יונים" אפילו יתרונות מפוקפקים שכאלה. הקהל מקבל סרט שהדבר הכי אפוי בו זה השחקנים, שככל הנראה נכלאו במיטות שיזוף לפני תחילת הצילומים. היחיד שמצליח להגשים כאן פנטזיה נותר קוסאשווילי עצמו.