מ"מרשעת" ועד "גלדיאטור" - האם יש קשר בין אורך הסרט להצלחתו?

"מרשעת", "גלדיאטור 2", "אופנהיימר" ועוד רבים וטובים מלהיטי השנה בקולנוע חוצים את קו השעתיים וחצי ואף שלוש באורכם - אז מדוע בלוקבאסטרים ארוכים יותר מצליחים יותר? ואיך זה מסתדר עם טווח הקשב המתקצר שלנו? יצאנו לבדוק

גלדיאטור/מרשעת

דמיינו את המצב הבא: אתם מצפים בכיליון עיניים שסרט מסוים יצא, והנה זה סוף סוף קרה. אתם בודקים את אתר בית הקולנוע כדי להזמין כרטיסים ופתאום אתם רואים מילים מאיימות - "אורך הסרט: 160 דקות"; חישוב קצר מביא אתכם להבנה שמדובר בכמעט 3 שעות.

לרבים הבנה שכזו תצנן את ההתרגשות במהרה, אבל הנתונים בפועל מראים אחרת: מרבית הלהיטים בקופות (וגם בביקורות) בתקופה האחרונה עולים על שעתיים וחצי ואף שלוש, ורק בשנה האחרונה יכולתם לצפות בבית הקולנוע הקרוב לביתכם במגוון סרטים ארוכים, כדוגמת "אופנהיימר" (180 דקות), "רוצחי פרח הירח" (206 דקות), "חולית: חלק שני" (165 דקות), "מרשעת" (160 דקות), "גלדיאטור 2" (148 דקות), "יופי מסוכן" (141 דקות) ועוד ועוד.

אופנהיימר
זוכה האוסקר "אופנהיימר" | צילום: Universal Pictures

מחקר שנערך השנה, שחקר את אורכם הממוצע של עשרת הסרטים הרווחיים ביותר בארה"ב בין השנים 2023-1980, מצא כי בשנת 2023 הממוצע עמד על 143 דקות אל מול ממוצע של 110 דקות ב-1980. איך כל זה מסתדר עם הקשב המתקצר שלנו וההסתמכות הקולקטיבית על מסרים קצרים וקליטים (טיקטוק, Reels באינסטגרם וכו'...)? יצאנו לבדוק.

שרה אטקינסון, פרופסורית לקולנוע ולטלוויזיה מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, טענה בריאיון לעיתון "הגארדיאן" כי הכול מתחיל ונגמר בשיווק ובפרסום. "הקולנוע הוא מכונה, והוא מונע בעיקר משיווק", טוענת אטקינסון, "בפועל, צריך יותר ויותר סיבות להוציא אנשים לבית הקולנוע כשיש להם הרבה אופציות חלופיות ומחירי הכרטיסים עולים; לכן, רוב הסרטים ממותגים כ-'אירוע קולנועי' - סרט אפי גדול וארוך ששווה את ההגעה לאולם". אטקינסון עולה על נקודה מעניינת - היכן שסרטי פרנצ'ייז גדולים ואפיים היו ספורים לפני כ-20 שנה ויותר (תחשבו על ההתרגשות לקראת סרט חדש בסדרת "שר הטבעות" ו"הארי פוטר"), הכניסה של "מארוול" לתמונה נדמה ששינתה את התמונה לגמרי: פתאום כל אולפן רוצה סרט גיבורי על/אקשן גדול משלו, שיניב לו רווח נאה ויגרום למאות אלפים ואף מיליונים לחכות לחלק הבא בסדרה. בפועל, נדמה שהקולנוע נע מ"אירוע קולנועי" אחד למשנהו.

הנוקמים
הקולנוע פוסט-מארוול. "הנוקמים: סוף המשחק" | צילום: Marvel Studios 2024

טענות אלו מעלות שאלה מעניינת: איך צופה עכשווי לא יראה שום בעיה בלגמוע 5 עונות של סדרה בבינג' ארוך בסופ"ש, אבל ירתע מישיבה אחת ממושכת באולם הקולנוע במשך 5 שעות? במילים אחרות, למה אנחנו עושים הנחות לטלווויזיה שאנחנו לא עושים לקולנוע? מבחינת אטקינסון, סדרות סטרימינג מטבען נעות בקצב מהיר יותר וקצרות יותר בעלילתן, ללא קשר לאורכן בפועל; הסרט הארוך, לעומת זאת, עמוס בשוטים ארוכים לא פחות, תנועות מצלמה מסובכות ואפקטים גדולים. ההשקעה שאנחנו משקיעים בלהתרכז בטלוויזיה, אומרת אטקינס, אינה שווה לריכוזינו בקולנוע.

בטור שכתב ל-BBC, מונה הכתב אלכס טיילור עוד מספר סיבות למה מגמת ההתארכות כה פופולרית: לטענתו, ההצלחה של סרטים ארוכים אינה דבר חדש בכלל, עם דוגמאות כמו "טיטניק", "אווטאר", "לורנס איש ערב" ואפילו הזוכה הראשון בפרס האוסקר אי שם ב-1927, "Wings", שאורכו חצה את קו השעתיים וארבעים; עם זאת, קרבות הסטרימינג, והעובדה שכל גוף שכזה שופך יותר ויותר כסף על במאים מוצלחים ושמות גדולים בתעשייה כדי שאלו יביאו להם את הפרס הגדול הבא או הלהיט התורן מובילה גם לעיתים את היוצרים עצמם "להתפרע" - במילים אחרות, "הצ'ק הפתוח" שיוצרים גדולים מקבלים מחברות הסטרימינג מוליד יצירות שלא יכלו לעשות בעבר, שמלוות לא פעם בהיקף רחב יותר ואורך גדול יותר.

לורנס איש ערב
מקורות הסרט הארוך. "לורנס איש ערב" | צילום: Columbia/Allstar

טענותיו של טיילור מעלות נקודה נוספת - מה לגבי הדור הצעיר? להיטים כמו "מרשעת" ו-"אופנהיימר" הפכו לשם דבר גם (ולפעמים בעיקר) אצל דור ה-Z, שממותג לרוב בתור הדור חסר הקשב או הסבלנות. איך האובססיה לתכנים מהירים בטיקטוק מתיישבת עם ההצלחה המסחררת של סרטים ארוכים? לדני וילנב, במאי של "להיטים ארוכים" כדוגמת שני חלקי "חולית" ו-"בלייד ראנר 2049" (שזכה להצלחה ממושכת במסך הקטן אחרי שנכשל בקופות) יש רעיון: "הם מחפשים תוכן איכותי, מעמיק", טוען הבמאי הקנדי על הדור הצעיר, "הם מוכנים לשבת ולצפות בסרט ארוך יותר ולשלם יותר לכרטיס בתנאי שיקבלו חוויה מעמיקה יותר". בהיכרות אפילו מינורית עם התכנים שמציפים אפליקציות כמו טיקטוק (בייחוד מאז שהמלחמה בעזה החלה לפני יותר משנה), הרצון למשהו עם כובד משקל גדול יותר מובן, ואם מראש הקהל מוכן יותר למשהו אדיר מימדים - גם מבחינת מסרים - אזי אם הסרט יגמר אחרי שעתיים וחצי או שלוש משנה לו פחות ופחות.

האם מדובר במגמה נצחית? האם לא נראה יותר בלוקבאסטרים שעומדים על 90 דקות, כדוגמת "ביטלג'וס" או "מלך האריות"? אין לדעת, ואורך הסרט עדיין לא נותר הסיבה היחידה למה אנשים מחליטים ללכת או לא לקולנוע - אבל נדמה שככל שהקהל יראה יותר נכונות לעכל תכנים ארוכים שכאלו והקולנוע ימשיך להיות כזה שעובר מ"אירוע קולנועי" אחר למשנהו, ה-3 שעות באולם הממוזג ימשיכו להישאר איתנו לפחות לזמן הקרוב. תכינו את הפופוקרן הענק מראש.

חולית
דור ה-Z בחיפוש אחרי תוכן "עמוק". "חולית" | צילום: Warner Bros. Pictures