הסלבריטאים מציינים את יום השואה בפוסטים אישיים ומרגשים

ביום הזיכרון לשואה והגבורה, הרשתות החברתיות בישראל מתמלאות בפוסטים אישיים וסיפורים מרגשים. לרוב אנשים משתפים זכרון משפחתי מקרוביהם שנאלצו לחוות את הזוועות  או את הרגע המשמעותי שלהם שקשור ליום החשוב והעצוב הזה. גם סלבריטאי ארצנו, עוצרים לרגע את שגרת יומם העמוסה, מתאחדים עם זכר הנספים, וחושפים את הקשר האישי שלהם לשואה בפוסטים נוגעים ללב.

הזמר וחצי מהצמד האהוב ביותר במדינה סטטיק שיתף חמשיר מצמרר וקרא לאהוב את החיים שעלו ביוקר, יוצאת האח הגדול, שי מיקה יפרח סיפרה שאת שמה השני "מיקה" קיבלה על שם אח של סבתה שלחם בנאצים ונעלמו עקבותיו, גל גדות נזכרה בסבה האהוב שהיה גיבור עבורה, שירי מימון סיפרה על הזיכרון הצורב מהביקור באושוויץ  ומיכל אנסקי שיתפה את השיעור החשוב שלמדה מסבתה. גם בר רפאלי, יעל גולדמן, נטע גרטי, עומרי כספי, מיכל ינאי ועידן רייכל מקפידים לזכור ולא לשכוח.

צפו בפוסטים המלאים:

| סטטיק

״כאן במשלוח הזה
אני חוה
עם הבל בני
אם תראו את בני הגדול
קין בן אדם תגידו לו שאני״

קוראים לשיר הקצר הזה ״כתוב בעיפרון בקרון החתום״, והוא נכתב על ידי דן פגיס. נתקלתי בשיר הזה בפעם הראשונה בכיתה ח׳. ומאז כל יום זיכרון הוא מהדהד לי בראש. כמה פשוט השיר הזה? כמה פשוט המוות? כמה פשוט היה להשמיד כמעט עם שלם? כמה פשוט היה להביט מהצד ולשתוק? אבל מה לא פשוט? לא פשוט להתאושש. לא פשוט לשמוע את הסיפורים מהניצולים המעטים שנותרו. לא פשוט להעביר קדימה את מוסר ההשכל , לא פשוט לזכור ולא לשכוח כשאנחנו כבר לא שומעים סיפורים ממקור ראשון. וכאן נכנס התפקיד של הדור שלנו. הדור השני והשלישי לשואה, לשמר את המורשת. להמשיך לשמוע את הסיפורים ולצפות בסרטים, להמשיך להנציח את המורשת של הנרצחים. לזעוק את זעקתם של חסרי הכתובת וחסרי השם שנשרפו על אותה אדמה מקוללת. לזכור ולא לשכוח. ללמוד ולא להתעלם. לספר ולא לשתוק. לבכות ולא להכחיש. והכי חשוב: לאהוב את החיים; הם עלו ביוקר. ❤️??

| שירי מימון

 

כשהייתי בת 15 התחננתי להוריי לצאת למשלחת לפולין. תמיד היתה לי סוג של אובססיה לדעת ולשמוע עוד. והנה אני עומדת בכניסה לאושוויץ, הולכת על פסי הרכבת, נוגעת בדרגשים, יורדת לחדרי הגזים, שרה על אנדרטאות, נוגעת, נושמת, מריחה... זה לא התאים לילדה בת 15. תוך כמה ימים חליתי, חום גבוה, הזיות, נשארתי במלון. לא רציתי לצאת. יומן המסע שלי אבד, כל התמונות נשרפו, למעט כמה מעטות שהשאירו זכרון צורב. כשחזרתי לא הסכמתי לספר, לדבר או לשתף. אפשר לומר שהדחקתי את ״הטיול״ הזה. בכל פעם עולה עוד תמונה, עוד רחוב, עוד אסימון יורד. אין לנו ארץ אחרת. על אף המחיר הכבד- אין לנו ארץ אחרת. בעיניי, כל חייל/ת במדינת ישראל חייב לנסוע שם ולהבין על מה אנחנו נלחמים. למה אנחנו שורדים. זה הגיל המתאים להכיל את הזוועה ולהבין את העוצמה. נולדנו יהודים ונמות יהודים. רק אם אפשר ללא רדיפות, רציחות, עינויים ופיגועים. אם אפשר- בשיבה טובה. כי מגיע לנו כמו לכל אדם על פני אדמה. תאהבו כל אדם באשר הוא- ללא דת גזע ומין ותחיו. תחיו את החיים במלואם כי 6 מיליון ומי שנשאר מהתופת הזו שילמו מחיר כבד כדי שנפסע כאן על האדמה הזו. תהיו טובים ואדיבים. כי אם נהרוס גם את הארץ הזאת- הפעם באמת ניכחד.

A post shared by Shiri Maimon (@shirimaimon1) on Apr 24, 2017 at 12:15am PDT

| שי מיקה יפרח

 

כשהייתי קטנה וקראו לי מדי פעם המורות בכיתה "מיקה", התביישתי.. תמיד דאגתי להדגיש שזה לא השם שלי ושאני חצי מרוקאית. כשהתבגרתי ובבית הספר התחילו לדבר על השואה, על מה שהיה אסור לדבר בבית של סבא וסבתא שלי ז"ל. הבנתי שאני לא אתבייש יותר לעולם, לא בשם, לא בעדה, לא בשמות של חלק מבני המשפחה שלי... הם התביישו מספיק. ברור שלמסע לפולין לא יצאתי.. כי איך אמא תגיד לסבא שאחד הילדים טס לפולין? וגם סרטי שואה לא ראינו מעולם. עם השנים הבנתי שאת השואה אני לא יצליח לעכל או לדמיין או להכיל ושזה כאב לא רק משפחתי, זה כאב משותף של עם שלם ואין דרך מספקת להתאבל על השואה. אז מה נשאר?  לחבק את מה שנשאר מהמשפחה, לא האישית שלנו, משפחת ניצולי השואה במדינה. להנציח, לזכור והכי חשוב לשתף ולהזכיר לדורות הבאים כדי שיום אחד שכבר לא יהיה מי שיספר זה יהיה התפקיד של כולנו ושלי בגאווה כדור לניצולי השואה. את השם מיקה זכיתי להנציח באח הגדול, רוב החברים שלי הכירו אותי כשי, למרות שמאז ומתמיד הייתי גם מיקה. קיוויתי שיום אחד יהיה לי הכבוד להנציח. אז תכירו, ''מיקה'' לוצ'יניצר , האח הגיבור של סבתא שלי שלחם בנאצים בתקופת מלחמת העולם השנייה ומאז נעלמו עקבותיו. לזכר 6,000,000 יהודים, לא נשכח ולא נסלח.

A post shared by Shaymika (@shaymika) on Apr 23, 2017 at 8:31pm PDT

| בר רפאלי

 

??

A post shared by Bar Refaeli (@barrefaeli) on Apr 23, 2017 at 9:40am PDT

| גל גדות

 

Grandpa.. I miss you , hero. You left us 3 years ago but your legacy is living with us forever. My grandfather was born in 1928 in a small village named Muncaks in Czechoslovakia. His ENTIRE family was brutally vanished in WW2. Just because someone had decided they were born into the wrong religion and race .My grandpa taught me there is NO wrong religion . No wrong color . And no wrong race. I was taught to love all people for what their heart is. We're all spirits and souls in this universe . Light should always beat darkness as love should always beat hatred. Today we remember and never forget.

A post shared by Gal Gadot (@gal_gadot) on Apr 23, 2017 at 11:17am PDT

| נטע גרטי

 

סבא חיים שלי תמיד נראה זקן, גם בתמונות שהיה נער היתה לו חזות של איש זקן ,גוף נערי ואילו תוי פניו אומרים זיקנה גמורה. הוא עלה לארץ בגיל 15 מגרמניה ״בעליית הנוער״ ,עזב את ביתו משפחתו חבריו וברח לארץ ישראל . הוא לא ידע שלעולם לא יראה את משפחתו יותר .כולם נרצחו למעט אח אחד שניצל בזכות היותו מחונן באופן יוצא דופן והוגלה להולנד.אני מתגעגעת לסבא ,איש עם כח חיים שנדמה שהוא בלתי נדלה , איש עבודה ויצירה #יוםהזיכרוןלשואהולגבורה #holocaustmemorial

A post shared by Netta garti (@nettagarti) on Apr 23, 2017 at 10:46pm PDT

| עומרי כספי

 

Today we stand together to remember the loss of 6 Million Jews and other victims of the Holocaust. It is our responsibility to remember and never forget the horror that they have been through and honor their bravery. #neverforget #jews היום אנו עומדים לזכרם של ששת מליון היהודים שנספו בשואה. יחד עם זאת חשוב לזכור ולעולם לא לשכוח את דור הניצולים ההולך ונעלם, ולהנציח את סיפורם לעולמי עולמים. יהי זכרם ברוך.

A post shared by Omri Casspi (@omricasspi18) on Apr 23, 2017 at 9:52am PDT

| יעל גולדמן

 

סבא וסבתא שלי,נתנאל וצסיה פישלר, שאיבדו את כל המשפחה שלהם באוושויץ. לא יודעת איך אפשר להיות בן 20 ומשהו, בלי אף אחד בעולם, אף בן משפחה. אז שתדעו שיש פה כבר 5 נינים. ושאתם יכולים להיות גאים. ואפילו שלא שמענו, כי לא סיפרו לנו אנחנו זוכרות.

A post shared by Yael Goldman ?יעל גולדמן (@yaelgoldmanpfeffer) on Apr 23, 2017 at 12:00pm PDT

| מיכל אנסקי

 

לזכור. להקשיב. ללמוד סבתא אני זוכרת כי הגעת נערה מבוהלת מאוושויץ ובנית פה משפחה חדשה במקום זו שלקחו לך. אני שומעת בקול שלך, שלא משנה כמה שנים יעברו- הכאב הבלתי נתפס עדיין קיים ואני לומדת שאושר ובחירה בחיים זו החלטה

A post shared by Michal Ansky (@michalansky) on Apr 23, 2017 at 7:30am PDT

| מיכל ינאי

 

??????

A post shared by Michal Yanai (@michalyanai) on Apr 23, 2017 at 9:58am PDT

Memorial Day. We shall never forget.

A post shared by עידן רייכל Idan Raichel (@idanraichel) on Apr 23, 2017 at 1:45pm PDT

עוד ברשת תרבות:

10 סרטים מומלצים ליום הזיכרון לשואה

"זה רק סוף עולם" הוא עוד ארוחה משפחתית מיותרת

סערה בעולם: למה הישראלית לא לובשת חיג'אב?

בחנו את עצמכם: עד כמה אתם מכירים את טיטאניק?