האשה הבוגדת

שבוע שעבר התקשר אלי למשרד בקול זועם, לקוח שטיפלתי בתיק הגירושין שלו, וסיפר לי שאשתו של החבר הכי טוב שלו, בוגדת בו. הלקוח לשעבר אמר שחברו גילה את הבגידה במקרה כשראה את השניים נכנסים יחד ללובי של מלון בו קיים פגישת עסקים. הגבר הנבגד מאוד פגוע ולא יכול להמשיך לחיות עם אשתו אחרי מה שגילה. הוא מחפש נקמה.

פגשתי את החבר, ולאחר שהבנתי את המצב בו הוא נמצא, הסברתי לו, שלדעתי, עם כל הצער שבדבר, נקמה תביא להרס המשפחה ובמיוחד נזק בלתי הפיך לילדיו. עם זאת, אמרתי לו במפורש, כי ניתן לנצל את בגידתה של אשתו ולהשתמש בנתון הזה בתהליך המשא ומתן. כמו כן הבהרתי לו, שאם לא נצליח להגיע להסכם כולל שייטיב עימו, נשתמש בראיות של בגידתה, בקביעת האסטרטגיה של התיק ועל ידי טקטיקה נבונה נוכל לשלול ממנה את מזונותיה, כתובתה ועוד זכויות.

המדריך המלא לבעל הנבגד

* אשה הבוגדת בבעלה מפסידה את הזכות למזונות (מזונות אשה). על פי ההלכה היהודית, בעל חייב לפרנס את אשתו עד יום הגט, על פי רמת החיים אליה הורגלה במהלך הנישואין. חיוב זה הינו חיוב במזונות אשה ואינו קשור למזונות הילדים. במקרה בו האישה בגדה,
לא יפסקו לאשה מזונות עבור עצמה, שכן היא לא מילאה את חובותיה כלפי בעלה ועל כן הוא אינו חייב בחובות כלפיה.

לכן, אם אשתך בגדה בך, כדאי שתשמור ראיות או תשיג ראיות על הבגידה, על מנת להוכיח לבית המשפט או לבית הדין הרבני שלא מגיעים לה דמי מזונות. חשוב לציין כי דמי מזונות אשה שנפסקים לאשה הינם קריטיים לאופן שבו יתנהל תהליך הפרידה. בדרך כלל כאשר היא מקבלת מזונות לאשה, אין לה אינטרס "למהר" ולסיים את הסכסוך וההפך.

* אשה הבוגדת בבעלה מפסידה את סכום הכתובה עליו חתם הבעל כשטר חוב במעמד
הקידושין. בהרבה מקרים פוסק בית הדין הרבני את סכום הכתובה (או סכום תקרה
שנקבע על ידי ביה"ד הרבני הגדול) כאשר הגבר רוצה להתגרש ואין לו עילת גירושין על פי
ההלכה. כאשר אישה בוגדת, היא מאבדת את הזכות לסכום אליו הבעל התחייב.

* על הבעל לפנות ראשון לבית הדין הרבני בתביעת גירושין נגד אשה בוגדת, ולצרף לתביעת הגירושין את עניין הרכוש. במקרה זה בית הדין הרבני יכריע גם בסוגיות הרכושיות בין בני הזוג. האשה אף עלולה להפסיד את החלק (מחצית) שמגיע לה מהרכוש הרשום על שם בעלה. כאן חשוב להדגיש כי על פי החוק אשה שבגדה מפסידה רק את מזונותיה ולא את הרכוש, אולם בפועל, אם הבעל פנה לבית הדין הרבני על האשה להיאבק אפילו על מה שמגיע לה על פי חוק. הסיבה לכך היא שבגידה של אשה בבעלה הינה עבירה הלכתית חמורה ובית הדין הרבני לא נוהג להעניק לאשה שבגדה זכויות ברכוש.

* כאשר גבר רוצה להתגרש מאשתו, עליו להוכיח לביה"ד הרבני כי יש לו עילת גירושין. צריך להביא סיבה הלכתית שתחייב את האשה בקבלת הגט. ברור כי אם גבר מוכיח שאשתו בגדה בו, יחייב בית הדין הרבני את האשה לקבל את הגט. חשוב לשמור את ההוכחות לדבר הבגידה, למקרה בו האשה לא תרצה לקבל את הגט מרצונה.

איך תוכיח שהיא בוגדת?
על מנת להוכיח את בגידת האשה, על הבעל להביא שני עדים לבית הדין הרבני, שיכולים להעיד על כך. העדים צריכים להעיד על המקרה שאירע, אולם אסור להם להעיד על מקרה שארע בשבת, כי הדבר פוסל את העדות. בנוסף, העדים צריכים לעמוד בשני קריטריונים: האחד- שהם גברים. השני- שהם אינם קרובי משפחה של בני הזוג.

מדריך הזה הינו לבעל יהודי, שכן החוק מסתמך על הדין הדתי. דין אשה בוגדת בהלכה היהודית אינו דומה לדינו של גבר בוגד. אשה בוגדת מפסידה הרבה יותר זכויות ואילו הגבר הבוגד יכול לבקש מחילה.

חשוב להדגיש כי דינה של אשה הבוגדת בבעלה אינו דומה לדינו של גבר הבוגד באשתו. דיני המעמד האישי, מבוססים ברובם על הדין האישי, שהוא ההלכה היהודית. ההלכה היהודית רואה בחומרה זינוי (בגידה) של אשה בבעלה ועל כן הסנקציות הן רבות יותר, כמפרט כאן בכתבה. מאידך, כאשר גבר בוגד ההלכה היהודית אינה שופטת אותו בחומרה ובפועל הוא אינו מאבד זכויותיו ואף בבית הדין הרבני יש לו האפשרות "להתחרט על מעשיו ולשנות את דרכו.

עו"ד ענבר שנהב בעלת משרד עורכי דין, מומחית לדיני משפחה, גירושין וירושה.