לחופש הגדול ובכלל: הטיפים של עומר מילר לשילוב ילדים במטבח

חשפו את הילדים לחומרי גלם

פלסטינה, חול, פרחים, מים – כל הדברים שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, בעיניים של ילדים הם מפלאי היקום, והתפקיד שלנו כהורים הוא לחשוף אותם לכמה שיותר חומרי גלם בעולם. הדבר תקף פי כמה בחומרי גלם למאכל, מכיוון שלאוכל יש השפעה ישירה על הגוף שלהם. זה שיעור חשוב שהם צריכים ללמוד, כדי שיוכלו בהמשך חייהם לקחת אחריות על הגוף שלהם ועל מה שהם מכניסים לתוכו.

אפשרו להם לראות, לגעת ולמשש את הירקות שאתם מביאים מהסופר, ובמידת האפשר קחו אותם לראות איך מגדלים ירקות בשדה. אם יש לכם אפשרות להעמיד אדניות בחצר או במרפסת, תתחילו לגדל עשבי תבלין. ואם אין, שימו עציצים ליד החלון – כל דבר שיקרב את הילדים למקור הטבעי של הירקות שהם אוכלים. הראו להם את כל השלבים שהירק עובר – משלב הגידול, דרך הקטיף ועד לשטיפה, לחיתוך ולבישול. הראו להם איך נראית כרובית כשהיא יוצאת מהשקית של הסופר, ואיך היא נראית כשהיא נטחנת לתוך תערובת של קציצות. תנו להם לטעום – אפילו לפני הבישול – לא יקרה שום אסון אם ילד ייתן ביס בקליפה של בטטה לא מבושלת. זה חלק חשוב מהלמידה ומפיתוח הסקרנות, וזה יעזור להם להתיידד עם הפירות והירקות שמוגשים להם. בהמשך זה גם יפיג את החששות שמתעוררים לפעמים אצל ילדים מהלא-מוכר, והסיכוי שהם יסכימו לטעום ירקות כמו שומר, סלרי וכרשה יגדל.

אבל לא רק ירקות ופירות. תנו להם לטבול את הידיים בקערה של פתיתים לא מבושלים, ותראו להם את טביעות כפות הידיים שהם משאירים אחריהם. שימו קטשופ ומיונז בקערית ותנו להם לערבב עם האצבע, עד שהצבעים מתאחדים – פלא. בכל חומר גלם שנכנס למטבח שלנו יש פוטנציאל כמעט אינסופי לגילוי ולמשחק. תמצאו את מה שמדבר אליכם ואליהם, ותנו להם להפעיל את הדמיון ולהתקרב אל האוכל ואל חומרי הגלם בדרך שלהם.

כתבות נוספות ביאמיז:

• מירושלמית שיודעת: ארוחות הבוקר הכי טובות בעיר הבירה
• הסוד לפריכות מושלמת: 10 שפים מגלים מה הם שמים בשניצל שלהם
• רותי ברודו, אהרוני וחברים: מבלי ששמתם לב, בקעת אונו הפכה לבירה קולינרית

צרפו את הילדים לקניות

הסופר הוא לונה פארק. הוא ההזדמנות של הילדים לפגוש את חומרי הגלם לפני שהם מגיעים אל הצלחת ולהיחשף לעוד ירקות ופירות, שלפעמים הם לא רואים בבית בגלל ההעדפות האישיות שלכם. בפעם הראשונה שבה לקחתי את ריי לסופר, הוא היה המום שיש יותר מצבע אחד של תפוחים. אז הבנתי שעד לאותו רגע הוא הכיר רק תפוחים ירוקים, כי זה מה שאני נוהג לאכול. כשהרמתי אותו על הידיים, הוא נדהם לגלות שתפוחים קיימים גם באדום וגם בצהוב, וביקש לטעום את כולם. ארגנתי לו שקית, רק בשבילו, ונתתי לו לאסוף תפוח אחד מכל סוג. בהמשך הוא ליקט גם תפוז צהוב קטן (שהסברתי שקוראים לו 'לימון') וגם תפוז כתמתם ענקי (אשכולית אדומה), והסברתי לו שכל התפוזים האלה שייכים לאותה משפחה נפלאה, שנקראת 'פירות הדר', ושבחורף הם קצת יותר מתוקים, ובקיץ קצת יותר חמוצים. ריי אחז בשקית הזאת כמוצא שלל רב לאורך כל השהות שלנו בסופר, וכשהגענו הביתה הוא שפך את תכולתה על הרצפה בסלון וקרא לאימא בהתרגשות שתבוא מהר לראות את האוצר שאסף".

קחו את הילדים לקניות. הם לומדים לא רק על חומרי גלם, אלא גם על המשמעות של דבקות במשימה, תכנון מראש, אחריות ודחיית סיפוקים. במידת האפשר, אנחנו ממליצים לקחת רק ילד אחד לסופר בכל פעם, לא יותר מזה, כדי שתוכלו לתת לו את מלוא תשומת הלב. זה גם אחלה זמן איכות של אחד על אחד. לפני שיוצאים מהבית מכינים ביחד רשימת קניות. אם הילדים יודעים לכתוב ולקרוא, הם יכולים לעזור בכתיבת הרשימה, ואם לא, אפשר לצייר להם חלק מהמצרכים או להדפיס מדבקות, כדי שהם יוכלו לאסוף אותם מהמדפים בעצמם – חלב, עוף, פתיתים, תפוחים, עוגיות, במבה – אצלנו זו תמיד אותה רשימה. אנחנו תמיד מאפשרים לילדים לבחור פריט אחד שלא מופיע ברשימה. זה סוג של אירוע שהם מתכוננים אליו בהתרגשות. הם לומדים לצפות לו, לתכנן ולעמוד מאחורי הבחירה שלהם.

כשהילדים גדלים קצת, אפשר ללמד אותם גם על תהליך המכירה. אפשר להסביר להם שהמוצרים בסופר עולים כסף, לצייד אותם בכרטיס אשראי (בפיקוח כמובן), ולהראות להם איך בסוף התור מגישים את הכרטיס לקופאית או לקופאי ומשלמים על כל מה שנאסף בעגלה. יש המון ערכים שאפשר ללמד את הילדים במהלך הקניות בסופר – צריך רק לראות את העולם דרך העיניים שלהם, ולהבין שכל חוויה כזו מלאה בהתרגשות עבורם. וכמו כל דבר, גם כאן נדרש אימון. אולי בפעם הראשונה יהיה להם קשה להכיל את השפע, והם יתרוצצו מבולבלים בין המעברים, אבל אחרי כמה פעמים, הם ילמדו לזהות את החוויה ואת התהליך, והכול ייעשה הרבה יותר כיף, גם עבורם וגם עבורכם.

הכניסו את הילדים למטבח

באמצעות העבודה איתנו במטבח, הילדים לומדים מיומנויות חשובות וערכים כמו שיתוף פעולה ועבודת צוות, הם מפתחים את המוטוריקה העדינה והגסה, מאמנים את החושים ומקבלים תחושה של מסוגלות וביטחון עצמי. אבל לפני הכול, המטבח הוא המקום שבו מבשלים את האוכל, ואין דרך טובה יותר להתאהב באוכל מאשר להיות מעורבים בתהליך ההכנה שלו.

תנו להם לגלגל קציצות, להפריד אפונים מהתרמילים, לקלף ביצים וללכלך את הבגדים ואת הפרצוף בתותים. על הדרך הם יטעמו, ישאלו שאלות, וייהנו מהזמן המשותף אתכם. אם המטבח יהיה מקום של חוויות וזכרונות חיוביים, גם האוכל יהיה כזה. לא חייבים לבשל עם הילדים בכל יום. פעם בשבוע, פעם בחודש – כל משפחה ומה שמתאים לה, העיקר שתקרבו אותם למקום שעושה טוב גם לכם.

מקלות אורז מטוגנים

את שיפודי האורז האלה אפשר ורצוי להכין מראש. הם מתאימים לצלייה במחבת או על המנגל המשפחתי, והרוטב שמצטרף אליהם עוטף את הכול במתיקות אסיאתית ממכרת. אל תשכחו להצטייד בשיפודי יקיטורי, שמתאימים בול לידיים הקטנות של הילדים. זו מנה סופר פשוטה להכנה, שהילדים ישמחו לקחת בה חלק. והכי חשוב – ההגשה כל כך יפה ומרשימה, שאין ילד שלא ירצה לטעום. אפשר להכין מראש ולהקפיא – הם עוברים הקפאה נפלא (ראו הנחיות בהמשך).

מצרכים:
(ל-14-12 שיפודים)

1 כוס אורז עגול לסושי

1/2 כפית מלח

5 כפות שמן ניטרלי

לרוטב טריאקי 

1/3 כוס רוטב סויה

5 כפות סוכר חום כהה

½1 כפות דבש

2 שיני שום קצוצות

1 כפית שורש ג'ינג'ר קצוץ

2 כפות קורנפלור

אופן ההכנה:

1. מכינים את הטריאקי: שמים את כל חומרי הרוטב למעט קורנפלור בסיר, מוסיפים כוס מים ומביאים לרתיחה על להבה גבוהה. מערבבים בקערית את הקורנפלור עם רבע כוס מים ויוצקים לסיר. מערבבים 2 דקות על להבה בינונית, עד שהרוטב מסמיך. מצננים היטב.

2. מכינים את האורז: משרים אורז בקערה עם מים כשעה. מסננים ושוטפים את האורז היטב תחת מים זורמים, עד שצבע המים נעשה שקוף.

3. שמים את האורז בסיר, מוסיפים 2 כוסות מים וחצי כפית מלח ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה, מכסים ומבשלים רבע שעה, עד שכל המים נספגים והאורז רך. מכבים את האש, מעבירים את האורז המבושל למגש, מכסים במגבת ומצננים לטמפרטורת החדר.

4. בידיים רטובות לוקחים חופן מהאורז (כ-50 גרם) ומעצבים לקבב מוארך. משפדים כל קבב על שיפוד עץ קטן ומניחים במגש מרופד בנייר אפייה. מעצבים כך את יתר הקבבים והשיפודים ומניחים בשכבה אחת במגש. מכסים את המגש בניילון נצמד ומעבירים למקפיא ל-10 דקות להתייצבות.

5. מחממים מחבת עם 5 כפות שמן ניטרלי וצולים את שיפודי האורז 4-3 דקות מכל צד עד להזהבה.

6. מגישים חם עם רוטב הטריאקי בצד.

רוטב הטריאקי יישמר עד שבועיים במקרר. את שיפודי האורז אפשר להקפיא לפני הצלייה. הם יישמרו עטופים אחד-אחד בניילון נצמד עד חודש במקפיא. כדי להחזיר אותם לחיים, צריך להפשיר לילה במקרר ואז לצלות במחבת.

הטיפים והמתכון מתוך הספר "איך לגדל ילדים שאוהבים לאכול" של שירנקה ועומר מילר, בהוצאה עצמית