המתבגרים מתרחקים ומסתגרים? כך תעזרו להם להתמודד עם העצב והמצוקה

הימים לא קלים ובני הנוער מסתגרים, נצמדים למסכים ובקושי פורקים. הפסיכותרפיסטית ומדריכת ההורים ד"ר אנאבלה שקד עם עצות זהב שמקלות על המצוקה ומחזקות את הקשר בין הורים למתבגרים מרוחקים

בני נוער עצובים
עודדו אותם לפרוק. בני נוער | צילום: שאטרסטוק

כבר מעל שבוע ששגרת חיינו התהפכה והפכה לימים מתמשכים של מצוקה, פחדים, חוסר וודאות והסתגרות. אם אתם הורים למתבגרים, אתם ככל הנראה נתקלים בקושי לתווך עבורם את המצב, למנוע מהם לצפות בזוועות, ובמקביל לגרום להם להיפתח, לפרוק ולדבר.

כתבות נוספות ביאמיז:

כדי להצליח לקיים שגרת יום בריאה ככל האפשר ולאפשר למתגברים לאוורר את התחושות, פנינו אל ד"ר אנאבלה שקד, פסיכותרפיסטית אדלריאנית ומדריכת הורים בכירה, וביקשנו ממנה את העצות החשובות ביותר עבור הורים למתבגרים בימים של חוסר וודאות ומצוקה.

כיצד נוכל לסייע למתבגרים לעבור את התקופה הקשה הזו, שמלאה בחוסר וודאות?

ישנם כמה כלים ועצות חשובות שיעזרו להם ולכם לעבור את התקופה הקשה, תוך הבנה שמתגברים לא נוטים לשתף הרבה בתחושותיהם. ראשית, יש להסביר להם שצפייה בסרטונים זה בדיוק מה שהאויב מייחל שנעשה, וזו חדירה עוינת לנפש שפוגעת בכל אחד. כדאי לעודד את הילדים להשתמש בכוח המקלדת ולהתגייס להסברה: לעקוב אחרי אמנים שהביעו תמיכה בישראל ואיבדו עוקבים, לשתף בסיפורי השראה וגבורה, ולהפיץ סיפורים שמעוררים אמפתיה כלפינו. אם המתבגרים נתקלים בפוסטים שמביעים תמיכה בטרור, יש לדווח עליהם באינסטגרם או בפייסבוק, ואם נתקלים בתמיכה בטרור מחוץ לרשת, עודדו אותם להגיש תלונה במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד. כל אלו יתנו להם תחושות ערך ושייכות שכה נחוצות בתקופה זו.

ד
מתגברים לא נוטים לשתף בכלל בתחושותיהם. ד"ר אנאבלה שקד | צילום: אבישג שאר ישוב

בנוסף, עודדו אותם לעזוב קצת את המסך, לקחת גיטרה או משחק קופסא ולהגיע לכל קבוצה של ילדים שישמחו לפעילות; ילדים שפונו מהעוטף, ילדים שנפצעו וכו. כך מתאפשר מרווח נשימה גם לילדים וגם להורים שצריכים גם לעבוד וגם לתחזק את המשק.

ישנו טיפ מאוד משמעותי שאני ממליצה עליו לכל הורה למתבגרים - דאגו לכך שהם יצפו כמה שיותר מהר בסרט "המלכודת הדיגיטלית" בנטפליקס, ויבינו איך הרשתות עובדות עלינו ועליהם. זה סרט שמשפיע על מתבגרים, וחשוב שגם ההורים יראו.

לא פשוט לגרום למתבגרים לדבר על המצב. מה בכל זאת אפשר לעשות?

מתגברים לא נוטים לשתף בכלל בתחושותיהם, ואת ההורים בפרט. אם בכל זאת המתבגרים משתפים, תענו קודם כל "תודה ששיתפת אותי", ואל תעמיסו את כובד החרדה שלכם עליהם, אחרת לא ישתפו אתכם יותר. במידת הצורך, מצאו תמיכה אצל חברים ואנשי ונשות מקצוע, ונסו לתרגל איתם את טכניקת ה-EMDR (הסברים והדגמות תמצאו ברחבי הרשת), שתיתן מענה כעזרה ראשונה.

המלצה נוספת שיכולה לעזור להם להיפתח ולפרוק, היא לארגן פגישות עם צעירים: מדריכים, ש"ש, משפיענים וכו, שיפגשו פיזית או וירטואלית את הילדים וידברו איתם בגובה העיניים.

ולבסוף, איך אפשר לרתום את המתבגרים לניהול שגרה בריאה בבית?

כשנמצאים כל כך הרבה זמן בבית, חשוב לשמור על השלד של שגרה המוכרת לכל אחד מבני הבית. לצורך כך יש לחלק את היום לכמה חלקים: החלק היצרני שכולל עבודה, לימודים, מטלות בית ופעילות פרודוקטיבית. שעות הפנאי שכוללות גם התנדבות, ושלוש ארוחות ביום שכולם משתתפים בהכנתן, כולל עריכה ופינוי. ולבסוף - שינה.

ד"ר אנאבלה שקד היא פסיכותרפיסטית אדלריאנית ומדריכת הורים בכירה