רונן קפלוטו, גירעון הוא לא מילה גסה

תקופה של משבר עשויה להיות הזמן הנכון להגדיל גירעון, זאת בתנאי שנשכיל להשקיע את החוב ברפורמות כלכליות ובמנועי צמיחה הגירעון. כמה מזהירים אותנו מפניו. זה כבר כמעט קונצנזוס לטעון שהוא רע, מסוכן והרסני למשק, וש"הילדים והנכדים שלנו עוד ישלמו עליו". ובכן, לאו דווקא.

כלל בסיסי במאקרו כלכלה הוא שישנם נתונים שיש לנו השפעה ישירה עליהם, ולעומתם נתונים תוצאתיים. יחס חוב-תוצר לדוגמה, הוא נתון תוצאתי: אפשר להשפיע עליו ע"י לקיחת יותר או פחות חוב, או מנגד לעודד גידול בתוצר שינבע מהשקעות נכונות, אבל אי אפשר לקבוע מראש, כמדיניות, את התוצאה הסופית. הגירעון, לעומת זאת, איננו תוצאתי. הוא פרי מדיניות, החלטה ונתון לגמרי להשפעתנו: אנחנו מחליטים כמה חוב ניקח, וחשוב לא פחות – גירעון מאיזה סוג נייצר, כלומר: מה נעשה עם הכסף שלווינו. גירעון שמתוכנן היטב צפוי להיטיב בעתיד.

השיח הכלכלי עוסק רבות בשאלת החוב והדרכים להקטין אותו. אפשר לחשוב על זה באופן קשיח ולצמצם בהוצאות, אבל אפשר גם לעבוד "חכם" יותר – להוציא את אותו הסכום, ואפילו יותר, אבל על מרכיבים שצפויים בסבירות גבוהה להניב הכנסות עתידיות, גידול בתוצר, שיעור השתתפות גבוה יותר במשק, פריון ומיסים וכך להפחית בעתיד את החוב. הוצאה ציבורית מהסוג הזה יכולה להיות בהכשרות מקצועיות, תשתיות, חינוך, תחבורה, ייצור תחרות, רפורמות מבניות וכדומה.

ישראל עומדת לסיים את שנת הקורונה עם גירעון של כ- 14%-12% מהתוצר (המשקף גירעון של כ- 190 מיליארד שקלים בהכנסות ביחס להוצאות). על פניו, זהו שיעור עצום, במיוחד ביחס ל-3.7% שאיתם סיימנו את 2019 והובילו בשעתו לסערה גדולה. אלא שכאן טמון כל ההבדל כולו: את השנה שעברה סיימנו עם גירעון לא יעיל שנוצל בעיקר לתשלומי העברה; דגים במקום חכות כמשל. אגב, סוג כזה של גירעון פוגע באמינות הפיסקלית של המדינה הרבה יותר מהדירוג שנותנות לה חברות דירוג האשראי, ועלול להקפיץ את נטל הריבית העתידי בחוב שהיא מגייסת.

בעיה נוספת עם הביקורת האוטומטית על הגירעון היא חוסר הדיון באלטרנטיבה. המדינה הרי זקוקה כעת לכסף עודף ואם לא דרך הגדלת החוב, ביכולתה "לגייס" אותו באמצעות תוספת מיסים. בתנאים הנוכחיים של המשק, מול האבטלה הגואה, מצוקת העצמאים וקריסתם של עסקים וענפים שלמים, זה כמעט בלתי אפשרי.

באשר למה שישלמו "הילדים והנכדים" שלנו, כדאי לזכור שהמדינה משלמת מדי שנה ושנה על חובות העבר – כך זה מתנהל תמיד, כשעם הזמן אינפלציה שוחקת את החוב. כמו כן, גביית מיסים עודפת לא רק שתגביר את הקושי הנוכחי, היא גם צפויה לבוא בסופו של דבר על חשבון חסכונות הציבור ביניהם פנסיות וירושות, ומי שישלם הם אותם "ילדים ונכדים". לעומת זאת, הוצאה ציבורית חכמה, אמורה להניב דיבידנדים לדורות הבאים ובכך לתרום לצמצום החוב בעתיד.
בשורה התחתונה, לא צריך לפחד מעצם הגירעון ועתות משבר הן לא בהכרח הזמן המתאים לסגור אותו. דווקא משבר הוא השעה, כפי שישראל השכילה לעשות בעבר, להביא למשק רפורמות כלכליות מרחיקות לכת, השקעות עתק בתשתיות חינוך, בריאות ותחבורה. כל עוד הגירעון צופה פני עתיד ומושקע במנועי צמיחה ובטח בסביבת ריבית נמוכה כל כך –הוא עשוי להיות מוצדק.

המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת אקסלנס השקעות בע"מ (להלן: "אקסלנס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת אקסלנס וקסם יש עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עשויים ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.