רמי גראור, ממשבר להזדמנות

החמישה עשר במרץ 2020 היה לנקודה הארכימדית של שוק התעסוקה בישראל, בה עבר באחת משיא כל הזמנים לשפל כל הזמנים – מאבטלה חיכוכית לשיעורי אבטלה שלא ראינו מאז קום המדינה. מעבר למאות אלפי אנשים עובדים שהוצאו משוק העבודה באבחה, בין אם חל"ת או פיטורין, בנוסף לכך מגמות שהתגבשו עוד קודם למשבר רק החריפו במהלכו – אם זו מצוקת הצעירים ואם זה הפער הדיגיטלי המתרחב בנסיבות של שוק עבודה משתנה. שירות התעסוקה מעולם לא התנסה במסות אדירות כל כך של דורשי עבודה, וחמור מכך, כשהשוק נפתח ונסגר בתנועת אקורדיון, ואל מול חוסר איזון בין מספר המשרות הפנויות לבין כמות דורשי העבודה – השבתם למעגל העבודה הופכת לאתגר גדול ביותר.

מציאות זו לא ריפתה את ידינו ולאורך כל הדרך שמרנו על קשר עם דורשי העבודה. מאות אלפי טלפונים לכל דורש ודורשת עבודה, מיליוני מסרונים שנשלחו ליידוע על זכויותיהם ועדכון מצבם, בין סגר לסגר פתחנו את לשכותינו תחת מגבלות התו הסגול והצלחנו לבצע עשרות אלפי ראיונות תעסוקה. גם היום אנו מוסיפים, להגיע לכל דורש/ת עבודה ולהתעקש לחבר אותם לשוק בכל מחיר – מי באימון, בסדנה, הכשרה ושיפור מיומנויות, מי בייעוץ קריירה ומי בהשמה. כבר מהיום הראשון של המשבר הבנו ואמרנו שוב ושוב, שגם בשוך המשבר הרפואי, מצוקת התעסוקה תוסיף ללוות אותנו בשנים הקרובות. משכך, הדרך היחידה להתגבר עליה היא בתנועה מתמדת לשוק העבודה– מי שעובד, שישמור על עבודתו; מי שיכול לעבוד, אפילו ב"תת תעסוקה", קרי בעבודה הפחותה מכישוריו והשכלתו - שיעבוד; מי שאינו עובד, שינצל את הזמן, ללמידה, להשתלמות, לרכישת מיומנויות, לחיזוק הכישורים, לדרוש עבודה.

הענקת דמי אבטלה ליוצאי חל"ת הייתה לרשת ביטחון חשובה שממשלת ישראל נקטה, אך אסור שתהפוך לערסל נוח העלול להכניס לשאננות. זו תמצית תורת הלחימה למיגור משבר התעסוקה – להיות בתנועה מתמדת ולטפח קשר קרוב עם עולם העבודה. המחקר מלמד כי קיים מתאם חד חד ערכי בין משך התקופה של דורש העבודה מחוץ למעגל העבודה לבין היכולת שלו לשוב לתעסוקה: אבטלה ממושכת פוגעת בסיכויי דורש העבודה להשתלב מחדש בשוק, מקצועית ופסיכולוגית. רק בחתירה מתמדת לשוק, בשימור עבודה, בחיפוש עבודה וברכישת מיומנויות עבודה, אפשר לנצח את המשבר.

בבסיס אסטרטגיית היציאה מהמשבר התעסוקתי שמעמיד שירות התעסוקה למדינת ישראל ניצבים שלושה עקרונות יסוד – רשת ביטחון מושכלת, קרי לצמצם את השפעתה השלילית בהרחקת דורשי העבודה משוק העבודה תוך הגבלת תקופת החל"ת. חיזוק ההון האנושי, התאמת כישורי ומיומנויות העבודה של דורשי העבודה לצרכי המאה 21 ולדרישות המעסיקים, זאת במטרה לאפשר שילוב מהיר בשוק. עידוד לתעסוקה, הגדלת ביקושים וטיפול נכון בדורשי עבודה.

קודם למשבר ועוד יותר במהלכו, שירות התעסוקה שם לו למטרה שלא להשאיר אף אחת ואף אחד מאחור – כך הצליח בשנים האחרונות להוריד דרסטית את מספר תובעי הבטחת ההכנסה מ 120 אלף ל 60 אלף בלבד ערב פרוץ המשבר, כך מצליח לגעת אישית מידי שבוע במאות אלפי דורשי עבודה מאז פרץ המשבר וכך יצליח לעמוד מול האתגרים הניצבים בפניו ולהוביל את שיקום שוק העבודה הישראלי.