סובלים מהפרעת קשב? יש מה לעשות

בסרט התיעודי בנטפליקס, 'מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית' (באנגלית: The Social Dilemma), מוצגת בהרחבה שיטת הפעולה של רשתות חברתיות כיום, עם דגש על הגדולה מכולן, פייסבוק. לפי המתואר בסרט, פייסבוק מפעילה עלינו המשתמשים, שלל של מניפולציות מתוחכמות, חלקן אף נלקחו מתחום ההימורים הממוסדים, כדי לגרום לנו להתמכר ולהמשיך לגלול את הפיד בצורה אינסופית. כתוצאה מכך ולאור אינספור הגירויים המקיפים אותנו מכל כיוון, ועם הטלפון הנייד הממכר שהולך איתנו לכל מקום, נדמה לפעמים שכולנו נידונו לחיות בהפרעת קשב וריכוז תמידית.
עם זאת, לפי ארז פיגלש, המתמחה בנושא של הפרעת קשב, טלפונים ניידים וגירויים דיגיטליים תמידיים, לא יכולים באמת ליצור הפרעת קשב: "טלפונים ניידים עלולים לגרום להופעתם של תסמינים חלקיים של הפרעת קשב, אולם לא מדובר בהפרעת קשב קלינית. לפי המקובל בתחום הרפואי-פסיכיאטרי, הפרעת קשב נגרמת כתוצאה מבעיות ספיגה של דופמין במערכת העצבים שלנו. מדובר באבחנה קלינית ומצב פיזיולוגי מולד. לכן, למרות שיש אנשים שמציגים חלק מהתסמינים המשותפים להפרעת קשב בעקבות השימוש בטלפונים ניידים, אין בכך די כדי לקבוע שמדובר בהפרעה קלינית. עם זאת, זה לא סותר את האפשרות שבמקרים מסוימים אכן קיימת הפרעת קשב ממילא. כמו כן, אין לזלזל בתופעה של אלו החווים קשיי קשב, כלומר לא הפרעת קשב קלינית, אולם בכל זאת חוויה שמקשה להתרכז במצבים מסוימים".

[youtube_embed youtube_id='https://youtu.be/anzr5feRfso']

"בהפרעת קשב לא מטפלים. הפרעת קשב מנהלים"

ארז פיגלש מאמן ילדים נוער ומבוגרים להתמודדות עם הפרעת קשב כבר למעלה מ-12 שנה. לפני כן, התנדב כמה שנים עם נערים במסגרת ארגון עלם לנוער בסיכון ועמותת פר"ח אקדמיה. ארז מאמן אצלו בקליניקה בקרית טבעון, או בבתים פרטיים של המתאמנים (בעיקר בגילים צעירים). בנוסף, עובד ארז עם מוסדות חינוך, ומעביר הכשרות למורים בנושא קשב וריכוז. ספרו של ארז "פרארי עם ברקסים של אופניים" ראה אור בעברית לפני שנתיים, ואילו הגרסה באנגלית נכנסה לרשימת רבי המכר של ספרי עזר להורים באמזון.  כמו כן, ארז מעביר קורס מקוון בנושא הכשרת מאמנים לעבודה עם נערים הסובלים מהפרעת קשב.

ארז פיגלש: איך אפשר לדעת אם אני או הילד שלי סובלים מהפרעת קשב?

ארז: "אבחון קליני של הפרעת קשב יכול להיעשות רק על ידי פסיכיאטר או רופא מומחה לתחום. לפי ה-DSM, שהוא ספר האבחנות של ארגון הפסיכיאטרים בארצות הברית, הפרעת קשב קיימת כאשר אנו מזהים הצטברות מסוימת של לפחות חלק מ-18 סימנים אפשריים בדרגות חומרה גבוהות. התסמינים הם למשל חוסר בארגון, נטייה לשכוח דברים וכדומה. עם זאת, יש הפרעות שונות 'שמתחפשות' להפרעת קשב; למשל, חוסר בוויטמינים מקבוצת B, יוצר לפעמים תסמינים שונים של הפרעת קשב, אולם התסמינים ייעלמו לאחר שנשלים את המחסור התזונתי. כמו כן, הפרעות שינה גם יכולות להביא לתסמינים המזכירים הפרעת קשב, אולם הבעיה היא אחרת כמובן. מכל מקום, לכן חשוב שהאבחנה תיעשה על ידי גורם המתאים לכך.

יש מחקרים המראים סטטיסטית כי בדיקות של המוח במכונת MRI, יכולות להצביע על הבדלים בין אלו הסובלים מהפרעת קשב לבין אלו שאינם סובלים. עם זאת, מאחר ומדובר בהבדלים סטטיסטיים ולא בהכרח ניתן לראות הבדל אצל נבדק בודד, יש כאלו הטוענים שבכלל אין דבר כזה הפרעת קשב קלינית".

ארז פיגלש: מה חשוב לדעת על הפרעת קשב?

"מה שבאמת חשוב לדעת הוא שאי אפשר "לרפא" הפרעת קשב; לרפא הפרעת קשב זה כמו "לרפא" עיניים כחולות; זה משהו קיים, וצריך פשוט להתמודד איתו. לפי התפיסה המקצועית שלי, מה שצריך לעשות הוא להתאמן על ניהול מוצלח של הפרעת הקשב, וזאת לצד טיפול תרופתי במידת הצורך. אפשר להתאמן ולשפר המון מיומנויות כגון ארגון זמנים, מיומנויות למידה, כישורים ניהוליים, מיומנויות חברתיות, ביטחון עצמי וכדומה. אם נשפר מיומנויות מסוימות, איכות החיים משתפרת פלאים. באופן הזה, המתאמן הופך להיות פרו-אקטיבי ביחס למצב שלו, ולמעשה לקחת את השליטה על חייו. דרכי התמודדות נוספות הן הדרכת הורים, התאמה תזונתית, טיפול רגשי ועוד. המחקרים מצביעים על כך שבמרבית המקרים, שילוב של טיפול תרופתי וכלים נוספים, נותן את התוצאות הטובות ביותר להתמודדות.

עם זאת, חשוב להגיד גם שטובת הילד היא דבר סובייקטיבי: ניקח למשל ילד שיש לו ציונים סבירים בבית הספר, נניח ממוצע של 70-80, מצבו החברתי טוב, והוא מסתדר די טוב מבחינת סדר וארגון וניהול עצמי. נניח גם שאם אותו ילד ייקח ריטלין באופן קבוע, הציונים שלו יהיו 95-100. עם זאת, אם אותו ילד בכלל רוצה להיות צייר או שחקן, לא מעניין אותו בכלל מה הציונים שלו בבית הספר. אם הטיפול התרופתי גורם לו לתופעות לוואי שמפריעות לו, אז טובתו האישית היא למעשה לא לקחת טיפול תרופתי ולסבול מתופעות הלוואי. בתפיסה האימונית שלי, אני חושב תמיד על טובתו האישית של הילד המתאמן, במנותק מערכים אובייקטיביים כביכול".

כמה אנשים סובלים מהפרעת קשב כיום?

ארז: "הטענה בספרות המחקרית היא שבערך עשרה אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת קשב. הסברה היא שככל שיש יותר מודעות לנושא ויותר אנשים הולכים לבדוק את עצמם, כך נגלה יותר ויותר כאלו הסובלים מכך".

כיצד הספר שלך מסייע להורים?

"יש לי המון ניסיון בנושא של הפרעת קשב, קשיי הסתגלות ותפקוד עם בני נוער שהצטבר במשך כעשרים שנה של עיסוק בנושא. הורים רבים פנו ופונים אליי להתייעצויות ולכן בעבר כתבתי מדי שבועיים טור לעיתון בנושא התמודדות עם הפרעת קשב ואתגרים אחרים של גיל ההתבגרות", אומר ארז. "עם הזמן, ראיתי שחלק מהנושאים שכתבתי עליהם מקבלים תשומת לב מוגברת, היות וכנראה שהם דיברו להרבה אנשים. עם הזמן אספתי כמה מן הנושאים הללו וכתבתי עליהם בהרחבה. חילקתי את הספר לכמה תחומים עיקריים, והקריאה בספר נותנת כלים להתמודדות להעלאת איכות החיים לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. למשל שיפור הישגים בלימודים, סדר וארגון, ביטחון עצמי, העצמה ועוד. בגרסה הישראלית של הספר, אני מפרט גם על האבחון של הפרעת הקשב כפי שהוא מתבצע בישראל, התרופות הזמינות לשימוש בישראל והשפעתן, והכלים הנוספים הקיימים לניהול הפרעת הקשב וכדומה".

למידע נוסף בנושא הפרעת קשב, כנסו לאתר של ארז פיגלש. לאתר הקורס של ארז, לחצו כאן. אפשר להיכנס גם  לעמוד הפייסבוק של ארז, דף האינסטגרם,  או להתקשר לטלפון 054-2029202.