איפה כרמי הישנה?

קבלו הגיגים חדשים מתוך הבלוג Don't Let Me Down

איפה את, כרמי הישנה? למה יש כרמי חדשה? למה?!
עד לפני שנה הייתי ילדה תמימה בכל מישור אפשרי. בסקס, באופי, בהתנהגות, בידע, בהכל. לא הייתי יותר מידי בולטת בחברה, כאילו תמיד שמו לב אליי, תמיד הייתי מוקפת הרבה חברים. אבל זה הכל. חוץ מזה הייתי ילדה רגילה, עם משפחה רגילה, חיים רגילים, לא משהו מיוחד.

החל מכיתה ט' כשעברתי לתיכון (למי שלא הבין, ברמת גן יסודי זה א'-ח' ותיכון זה ט'-י"ב, אין חטיבות, כמו פעם), פתאום התחילו איתי, הבנים זרמו, הטלפון לא הפסיק לצלצל, היו לי הרבה חברים, ידידים, הזמנות למסיבות. כאילו תמיד היה לי מה לעשות, לא היה משעמם לרגע.

לא על השיער לבדו

הייתי עם שיער ארוך עד לפני שנה, שיער ארוך עד ל*** מאז הספקתי כל פעם לשנות אותו. בין אם זה לגזור אותו בעצמי ולהיות עם שיער קצר (סיפרתי בהרחבה החודש למה עשיתי זאת) ולבין אם זה לצבוע לשחור או לעשות פוני. אני אוהבת שינויים למרות שאני גם אוהבת דברים קבועים. השיער הארוך מייצג מבחינתי תקופות טובות. תקופות שגשוג, הצלחה, אושר ואהבה. לא ידעתי מה זה להיות בדאון, בדיכאון, ידעתי מה זה בנאדם עצוב, כמו כולם, אבל ממש להיות במשך תקופה ארוכה מבואס לא ידעתי. ועכשיו אני סוף סוף מבינה המון אנשים שלא הבנתי כל כך.

החברים הרציניים שלי היו במהלך התיכון, עד עכשיו. התיכון בעיקר אורט אבין, איפה שלמדתי מסמל בשביל המון הצלחה. סיימתי בזמנו את השנה הראשונה בממוצע 94 וזה די נחמד לתיכוניסטית. היה לי טוב שם. אלה היו התקופות הכי טובות שלי שם, היה לי ממש ממש טוב.

מתגעגעת לבית ספר הקודם

מה יש לי עכשיו? בצפר פרטי עם מעט תלמידים? נכון שנחמד שם, שלומדים כל יום החל משעה 9 ולא לומדים בשישי, ונכון שיש המון טיולים ויחס נהדר והלימודים לא יותר מידי קשים למרות המתמטיקה והאנגלית ועוד כמה מורחבים, קיצר צריך לחרוש אם רוצים להיות פסיכיאטרית.

אבל חסר לי את האווירה של אבין, את חברים, את המרחב, את המורים משם, למרות שגם כאן המורים לא רעים ואוהבים אותי, בבצפר הזה יש בעיקר פקאצות וערסים, אין ממש פריקים מה שנקרא. וזה חבל. יותר מתחברת אליהם. כי אני שומעת רוק, ועוד כמה מכנים משותפים.

בבצפר שלי כולם סנובים צפונים, הרוב לפחות. זה בצפר שעולה לשנה סכום עם 5 ספרות... זה יקר לכל הדעות. ובאים לשם הילדים שההורים שלהם רצו שהם ילמדו במסגרת טובה, או שהם לא רצו בצפר רגיל או שהם עפו, הרי כסף קונה הכל כמעט, גם השכלה ברמה טובה.

יפה כמו תמיד

האמת שביקרתי לפני שבועיים את התיכון הקודם שלי. כולם שמחו לראות אותי. אפילו המורים שמחו. יפה המורה למתמטיקה שממש מטורפת עליי אמרה לי שאני נראית נהדר ושאני יפה כמו תמיד ואפילו יפה לי הפוני. ממש שמחתי שהיא החמיאה לי ואהבה אותי כמו תמיד ולא שכחה אותי. ממש אהבתי אותה בזמנו. הייתי אצלה ב-5 יחידות והיא חיזקה אותי ואמרה לי שעדיף לי 85 ב-5 מאשר 95 ב-4. ועזרה לי על זמנה החופשי ותגברה אותי. היא ממש נשמה. למרות שהרבה לא מתים עלייה ועל ההומור שלה. נו על טעם ועל ריח, כל אחד והאנשים והמורים שהוא אוהב, חחח.

בכל אופן כמו שכמה אנשים אמרו לי עדיין מדברים עליי המון בבצפר הקודם שלי, על הבלוג והטור בנענע, על התמונות, על התוכן, עליי ועל מתן (האקס שלומד שם בי"ב) ועל עוד נושאים. עלק אני לא מעניינת אותם. מתערבים חופשי בחיים שלי, ואז משקרים שהם לא שמים עליי, שיהיה.
אני שוקלת לבקר שם בשנית בקרוב, כי האמת מטרה עיקרית של הביקור הייתה לפגוש שוב את היועצת שכל כך עזרה לי במשבר שלי (אני לא אכנס אליו עכשיו כי פעם קצת סיפרתי), והיא לא הייתה בפעם האחרונה שביקרתי. וזה ממש חבל כי כל כך רציתי לראותה, היא נפלאה...

אני כבר לא...

אז מבחינתי אני לא מה שהייתי פעם, אני לא כבר לא בתולה, אני לא מתביישת להגיד את זה, הרי זה רק מגיל אמ... 16... משמע אני חוקית לקיים יחסי מין וזה מה שעשיתי בגיל הזה בלבד, חוץ מזה עוד הרבה דברים השתנו אצלי. קיצר אני לא עושה עבירות על החוק, לא ששואלים כל כך... אין לי שיער ארוך, אני כבר לא ניראת כמו אנורקסית, גדלו לי הציצים, גבהתי כמה ס"מ, אני כבר לא מתבאסת מ-90 במבחנים, לא הכל חייב להיות מושלם ומאיות. אפילו בספר מחזור כתבו שאני תמיד מקבלת מאיות וזה... תמיד הייתי פרפקציוניסטית שזה מפחיד, לא יודעת מדוע. לא דרשו את זה ממני.

אני כבר לא הילדה הטובה של אמא. אני לא הילדה המוצלחת שהיא הכירה. לגמרי השתניתי בכל מיני תחומים, היא בעצמה אמרה לי את זה. אבל זה לא משנה לה, היא אמרה לי שגם אם אני אהיה רוצחת היא תאהב אותי. או כל משהו אחר כמו למשל זונה או דבר שפל ומגעיל. אמא חומד.

בקיצור אני הכרמי החדשה, המשודרגת אם תרצו, זה יוצא חיובי אבל עדיף מאשר שלילי, אני עדיין אותה כרמי אחרי הכל, עם קצת שיפורים וקיצוצים. אז תקבלו אותי כמו שאני או שלא. כמו שאומרים take it or leave it ונראה לי שאתם די מקבלים אותי כמו שאני אם אתם קוראים את השורות האלה.

להמשך הפוסט, כנסו לבלוג Don't let me down>>

רוצים עוד?

מי אני? הבלוגרית מספרת על עצמה
חותכת ונושכת- הבלוגרית על שיניים שבורות ומסרים חדים

בלוגרים נוספים בג'נענע:
הבלוגרית שתקעה אותי - ראיון עם בלוגרית העל "זורבבלה"
הגיגים מתוך הבלוג השנון של "אין בנאדם פשוט.. יש פשוט בנאדם"
לעמוד ראשי ישרא-בלוג