חוקי החופש הגדול

החופש הגדול הגיע. זהו, זה סופי, ומוחלט, כל בתי הספר, כולל הכל! יש את התלמידים שרצים החוצה משער בית הספר ומשליכים את הילקוט אל על בקריאות שמחה. יש את אלה שמזעיפים פנים ורוטנים – "סעמק, החופש הגדול, שוב!". איזה עוד חוקים פועלים בחופש הגדול? הנה הכתבה שתעשה לכם סדר.

להיט בג'יבריש

שום קיץ לא עובר בלי להיט קצבי, אידיוטי, חסר משמעות שאתם לא יכולים להמנע מלזמזם לעצמכם. זה התחיל עם "מקרנה" המיתולוגי, המשיך עם "שיר הקטשופ", ועם "מאיה היא" הבלתי-נשכח.

ואילו השנה, נדפקנו עם להיט בג'יבריש תוצרת הארץ! כן כן, התקדמות מטאורית נרשמה במוזיקה הישראלית! זה הולך ככה: "אני טורו, מפוצץ בדינרו, מחולל נסים כמו סבא ג'פטו". וחוזר חלילה. אני כבר מחכה שתחזרו לשיעורי ספרות בשנה הבאה, תנתחו לי את השיר הזה, ותכתבו לי חיבור שמסביר מה לעזאזל חשב לעצמו המשורר.

הכי בעסה

תופעה איומה: החברים הנופשים. מכירים את זה שבא לכם לארגן חבר'ה וללכת לחוף הים?
אז אתם מתקשרים לדן המליאן. שני הפלאפונים שלו מנותקים. בטלפון בבית עונה אישה צייצנית עם מבטא פיליפיני: "לא, הן בחוץ לארץ מיסטר. ביי ביי!"
אתם מתקשרים ליונתן הסטלן. אחרי צליל חיוג ארוך שומעים תא קולי "וואלה, אחים שלי, אני בסיני, אנלאאדע מתי אני חוזר, תשאירו הודעה."

בלית ברירה, אתם מתקשרים לסמי העני. סמי תמיד מריח רע ומרים לכם דברים מהבית, אבל מתפשרים: הוא היחיד שאין מצב שיוכל להרשות לעצמו נסיעה לחו"ל. וכמובן שדווקא באותו הקיץ סמי טס לחופשת מולדת לבקר את הסבתא הגוססת שלו.

הכי שיגעון

הפקקים של קוקה קולה. כל שנה הם מביאים לך משהו מגניב אחר. כמו כן, הם מביאים אנשים למצבים ממש נואשים. פעם, הרבה לפני הקטע עם "כפר המוזיקה", חיטטתי בפחים על חוף הים והוצאתי משם כל פקק אדום שהצלחתי לדוג, בתקווה שאצליח להרכיב את המילה "טיול" ולזכות בטיסה לחו"ל. או לפחות במזרון ים.

הכי אבן בכליות
חוברות לחופש. הן נמצאות שם, זרוקות בתחתית החדר שלכם, מזכירות לכם שהן קיימות, שאין לכם ברירה, שמתישהו תצטרכו לפתור את מאתיים התרגילים שהן צופנות בחובן. אמאל'ה!

כל אחד והחופש שלו

טיפוסים שונים מקבלים את החופש בדרכים שונות.

הבליינים – לא מבזבזים ולו לילה אחד. לא צריך מחר לקום ללימודים, אז הם קורעים את העיר. ליום הראשון של הלימודים הם מגיעים בזחילה, עם עיניים אדומות והרעלת אלכוהול.

העובדים – חרוצים שלוקחים את עצמם בידיים ולא יכולים בלי שגרה. או סתם רודפי בצע. בזמן שכל החברים שלהם נהנים בחופש, הם מרוויחים כסף שיוכלו להנות ממנו יום אחד, כשיתפטרו. או כשתתחיל שנת הלימודים הבאה. או כשהיא תסתיים.

הנרקבים – אלה שניסו לבלות או לעבוד, אבל לא הלך להם. לכן, הם נשכבו במיטה מתחת למזגן, והרימו ידיים. והשאירו את הידיים למעלה בעצלות אינסופית, לחכות ולראות איך צומח שם שיער. גם לי היו כמה חופשים שנמניתי עם הנרקבים. בחופשים אלה עשיתי עם עצמי תחרות כמה שבועות אצליח להחזיק מעמד בלי להחליף חולצה.

ברי המזל - יש חבר'ה מהכיתה שיחזרו עם החופש מלאי חוויות ויגרמו לכם לקנא בכוונה. אלה שיכלו להרשות לעצמם לטוס לסאמר סקול ולהתערבל עם שבדיות וגרמניות, ואלה שההורים סידרו להם עבודה שווה בלי לחפש מלצרות מזדמנת ברחוב, עם מזגן ומשכורת מובטחת.

הכי ברי מזל הם אלה שהצליחו להשתזף ולא להיצלות, בניגוד אליכם.

תופעה מתרחבת

כל שנה זה נעשה יותר נפוץ: מגיעים לכיתה אותם החברים שהכרתם, רק עם שיער בלונדיני יותר, אף ישר יותר, וחזה, בוא נגיד, טיפה יותר מפותח.

לסיום, אייעץ: נצלו את החופש הגדול. אל תתנו לדבר להטריד את שלוותכם. זכרו, אחרי שאתם מסיימים בית ספר, לא יהיה לכם יותר דבר כזה "חופש גדול". לא בעבודה ולא בצבא ולא בכלל. תיהנו כל עוד אתם צעירים!

עוד דברים וחוקים לחופש:

מה עושים בחופש - מדריך מצוייר
מתכננים על הים בחופש? - קבלו ים כוסיות
לפרוייקט הקיץ של נענע