אנשים לא שווים

אנשים. אי אפשר לחיות איתם, ואי אפשר לחיות בלעדיהם. כי אם לא היו אנשים חוץ ממני, על מי עוד אפשר היה להתעצבן? והיום, הטור מוקדש לכמה תכונות מג'ננות לאללה בבני האדם. לפעמים הם כל כך מרגיזים, שבא לי לחזור לקופים.

אנשי הפסיכואנליזה

מכירים את האנשים האלה שפתאום באים ביציאה: "רואים שיש לך בטחון עצמי נמוך. למה, למה את כזאת? למה את מציגה את עצמך ככה בפני אנשים?" ואז הם ממשיכים לחפור במשך חצי שעה על כל הבעיות הפסיכולוגיות שהם אבחנו אצלכם. וזה לא שהם מכירים אותי יותר מעשר דקות. לא יודעת מה אתכם, אבל לי זה קרה כמה וכמה פעמים, וזה מעצבן כל פעם מחדש. יא פוץ יומרני, מי נראה לך שאתה, שתחליט שיש לי אישיות מוקצנת עם הפרעות פוסט טראומטיות כי לא נתנו לי מוצץ בינקות?! וזה רק אחרי שראית אותי במסיבה רוקדת על הבר כשאני לבושה רק בחזיה ואגרטל?! מה אתה, האחיין של הנכד של פרויד? או שאתה סתם עושה בגרות יחידה וחצי בפסיכולוגיה? יאללה, יא מעיק, תחפף מפה לפני שאני מראה לך איך האישיות המוקצנת שלי תבעט לך בפיקת הברך.

אנשים לא שווים

בחיים לא התחיל איתי מישהו שווה. את הסחורה שלי מאז ומתמיד הייתי צריכה להשיג בעצמי במאמצים רבים. כי אליי נמשכים יצורים כאלה, שאפילו בביתן התופעות המוזרות של הקרקס הם לא היו עוברים את המבחנים מרוב כיעור. הכי גרועים מתוכם, הם בני הארבעים פלוס שניסו לתפוס אותי בידיהם הקמוטות ולשאת אותי לאישה. פעם, לדוגמה, התחיל איתי נהג משאית נשוי עם ילד. הוא ניסה להסביר לי בצורה שקולה והגיונית למה כדאי לי לשכב איתו ולהיות לו לפילגש – כי הוא בתור נהג משאית מרוויח ממש הרבה. איזה הייטק. עד היום כשאיזה זקן חרמן שואל אותי בת כמה אני, אני מורידה את הגיל של ל-14, שיבהל לפחות מההשלכות החוקיות שעלולות להיות לקשר איתי. זה אסור, אתם יודעים. אבל זאת טעות, כי כמה שאני יותר קטנה, ככה זה מדליק אותם יותר. לא ברור לי מה הם חושבים לעצמם, שמיד אזרוק הכל ואעבור לגור איתם בדירת החדר שלהם בבת ים, שם נחיה יחד על קצבת פנסיה?

אנשים דוברי אנגלית

וואי, איזה מעצבנים השחצנים המעצבנים האלה שפתאום באמצע החיים עוברים לדבר באנגלית, למרות שהם יודעים עברית יפה מאוד? "אוי, סליחה, לפעמים אני עובר לדבר אנגלית, למה כשהייתי ילד אז כאילו גרתי ביו אס איי, והייתי הולך עם אמא לשופינג ומיוזיקל בפיפ' אבניו". יאללה, צאו מהפוזה, מאדר פאקרז. אולי לא שמתם לב, אבל פה זה יזראל.

אנשים: בנות

אני שונאת בנות. כל אחת מהן, באשר היא, נקבה. כן, אני שונאת גם את החברות הכי טובות שלי, כי הן בנות ארורות. בחיי. הן צבועות, רכלניות, מניפולטיביות, אינטרסנטיות ואימפולסיביות. או בקיצור, למי שלא הבין את המילים הארוכות, ואני לא מצפה מקוראי ג'נענע ליותר מדי, בנות הן כלבות מגיהנום. בהתנהגות שלהן אין אפילו טיפה של הגיון, והדבר היחיד שצפוי בה, הוא הדפוס החוזר לפיו הן תהיינה מוכנות לדרוך עלייך כדי לטפס לאן שהן רוצות להגיע. תגידו שאני טועה, אבל לא. אני יודעת טוב מאוד שבנות הן כאלה, כי גם אני אחת מהן. אתם יודעים כמה פעמים גרמתי לבן הזוג שלי להרגיש אשם והתנצל על מה שהוא לא עשה, רק בגלל שאני אמורה לקבל מחזור עוד יומיים? אין, אין. אולי אנחנו נראות נחמדות ועדינות עם הקרמים הריחניים ועם הקימורים המעוגלים שלנו, אבל כל אחת מאיתנו היא מפלצת קניבלית שרק מתלבטת את מי לאכול.
אוף!! אני חייבת להרגע קצת.

רוצים להתעצבן גם? כנסו לטורים הקודמים:

פיצוץ לפנים
סלבס על השיפוד
מביא לי את הג'נענע המקורי ובניו על האש