ביקורת: Killzone Mercenary
סדרת האקשן המצליחה של סוני מגיעה לויטה הניידת, בכותר מהנה - גם אם לא מאוד מקורי
Killzone: Mercenary הוא ניסיונה השני של סוני להוכיח כי צמד הסטיקים האנאלוגיים של קונסולת הויטה, תכונה ייחודית בנוף המכשירים הניידים, מושלם למשחקי פעולה מגוף ראשון. הניסיון הקודם, Resistance: Burning Skies, לא צלח ונקטל בביקורות - האם הפעם זה יעבוד?
במילה אחת - כן, אם כי עדיף שלא תצפו להמרה מלאה ונאמנה של משחקי Killzone מהפלייסטיישן 3. הסדרה המקורית הציגה בד"כ אקשן "כבד" ואיטי, התקדמות מחושבת בין מחסה למחסה ועבודת צוות מאורגנת. ב-Burning Skies אנו מבלים זמן רב מהמשחק לבדנו, באקשן מהיר שאיננו שונה בהרבה מכל משחק פעולה מגוף-ראשון אחר.
אולם על קונסולה ניידת, גם זה הישג לא רע בכלל. במיוחד כשהוא נראה טוב כל כך - סוף סוף אנו זוכים לראות את חומרת הויטה מנוצלת במלואה, והתוצאה היא גרפיקה שלפני כמה שנים לא הייתה מביישת את הפלייסטיישן 3 הביתית. גם השליטה נוחה מאוד, וצמד הסטיקים אכן עושה את העבודה. חבל רק שלעתים חוטא המשחק ודורש מאיתנו להשתמש בפד המגע האחורי של הויטה, בתחושה שהיא יותר גימיק מאשר שדרוג אמיתי לחוויה.
העלילה מספקת לנו הצצה נוספת על אירועים שלמעשה כבר התרחשו, אך הפעם מנקודת מבטו של שכיר חרב חסר מוסר שאין לו כל בעיה לשחק לטובת כל הצדדים. שינוי הקריירה הזה (לעומת חייל סדיר בצבא) אומר שעל כל פעולה גם תרוויחו כסף, בו תוכלו לרכוש ולשדרג כלי נשק וציוד. הרווחים הללו יועילו לכם גם במצב המולטיפלייר, ויאפשרו לכם ליהנות מאקשן מגוון בדרכים.
הויטה זקוקה נואשות למשחקים כדוגמת Mercenary על מנת שתוכל סוף-סוף לתפוס את מקומה הראוי. בעוד שטכנית סביר להניח שמשחק שכזה עשוי לפעול היטב גם בדורות האחרונים של הסמארטפונים והטאבלטים, קשה יהיה לשלוט בו בממשק הנשען על מגע בלבד. עוד כמה הפקות כאלו, וחובבי האקשן אולי ישתכנעו שהם מפספסים משהו בלי הניידת של סוני.