כל מה שכדאי לדעת על חור מקולרי (חור במרכז הרשתית)

חור מקולרי הוא מצב רפואי שעלול לפגוע באופן משמעותי בראייה. מדובר למעשה בחור שמתפתח באזור המקולה - החלק ברשתית האחראי על הראייה החדה והמדויקת שלנו. מצב זה יחסית נדיר: על פי מחקר שפורסם בכתב העת הרשמי של האקדמיה האמריקאית לאופתלמולוגיה, שיעור השכיחות של חורים מקולרים שלא נגרמו כתוצאה מחבלה או ממחלה אחרת הוא כ-8 מקרים ל-100,000 אנשים בשנה.

הסיכון להתפתחות חור מקולרי עולה מעל גיל 60, ונשים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים. הסיבה העיקרית להיווצרות החור  לרוב אינה ידועה. הופעת חור מקולרי במטופלים צעירים יותר קשורה לעיתים קרובות לגורמי סיכון ספציפיים כגון קוצר ראייה גבוה, חבלה וניתוחי עיניים מסוימים.

"התסמינים של חור מקולרי עשויים לכלול טשטוש ראייה, הפרעה או עיוות בראייה המרכזית וקושי בביצוע פעולות הדורשות ראייה חדה. אבחון מוקדם וטיפול מהיר הם גורמים מרכזיים המשפיעים על התוצאה הניתוחית. האבחון נעשה באמצעות בדיקת עיניים מקיפה ובדיקת טומוגרפיה אופטית ממוחשבת (OCT). הטיפול העיקרי בחור מקולרי הוא ניתוח ויטרקטומיה. חשוב להדגיש כי כל התערבות רפואית, כרוכה בסיכונים מסוימים. מומלץ להתייעץ עם רופא עיניים מומחה לקבלת הערכה מקיפה ודיון בכל האפשרויות הטיפוליות", אומר  ד"ר אליק רוזנפלד , מומחה ומנתח רשתית וקטרקט שמשתף בעוד מידע רפואי חשוב על חור מקולרי בהמשך.

כיצד נוצר חור מקולרי

הרשתית (Retina) היא שכבה דקה בחלקו האחורי של גלגל העין, האחראית על קליטת האור והעברתו למוח. במרכז הרשתית נמצא אזור מרכזי הנקרא מקולה, האחראי על הראייה המרכזית החדה – על ראיית צבעים, קריאה וביצוע משימות מדויקות.

המקולה מכילה ריכוז גבוה של תאים הרגישים לאור, המאפשרים לנו לזהות פרטים קטנים ולהבחין בין צבעים. במרכזו אזור קטן הנקרא הפוביאה (Fovea), שם הראייה היא החדה ביותר.

חור מקולרי מתפתח כאשר נוצר פתח בעובי מלא ברשתית באזור הפוביאה. מצב זה מופיע לרוב כאמור בגין המבוגר ולעיתים קשור למנגנון אחיזה ומשיכה חזקה של הזגוגית בפוביאה המביא להיפרדות שכבות הרשתית והיווצרות חור. הזגוגית היא ג'ל שקוף הממלא את העין והיא עוברית שינויים של התכווצות ומשיכה במהלך החיים. כאשר המשיכה חזקה מדי או נמשכת זמן רב, היא עלולה לגרום להיווצרות חור חלקי ברשתית. עם הזמן, החור עשוי להתרחב עד לכדי היווצרות של חור בעובי מלא.

שלבי ההתפתחות של חור מקולרי

חור מקולרי מתפתח בתהליך הדרגתי, המתרחש בכמה שלבים. הכרת שלבים אלה חיונית לאבחון מדויק ולבחירת הטיפול המתאים.

●  בשלב המקדים, מתחילה היפרדות של הזגוגית מהפוביאה, אך טרם נוצר חור ממשי. בשלב זה שינויים קלים במבנה המקולה לרוב לא יהיו מלווים בהשפעה משמעותית על הראייה.

●  השלב הבא מאופיין בהיווצרות חור חלקי בשכבות העליונות של הרשתית. בשלב זה, כמחצית מהמקרים עשויים להחלים מעצמם ללא התערבות רפואית. לרוב קיימת פגיעה יחסית קלה בראייה בשלב זה ונהוג לפנות לביקורים תכופים כדי להעריך את התקדמות המצב.

במידה והחור לא נסגר באופן עצמאי הוא עלול להתרחב ולהעמיק עד לכדי יצירת חור כמעט מלא או מלא. בשלב זה הראייה עלולה להיפגע באופן משמעותי כתלות בגודל החור, ומומלץ טיפול ניתוחי לסגירת החור ללא דיחוי.

הכרת שלבים אלה מאפשרת לרופא העיניים לאבחן את המצב ולזהות את המועד המתאים להתערבות. ככל שהטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי ההצלחה ושיקום הראייה.

גורמי סיכון נוספים לחור מקולרי
מחקרים מראים שישנם גורמי סיכון נוספים להתפתחות חור מקולרי כגון קוצר ראייה גבוה (מיופיה), חבלה בעין היפרדות רשתית וניתוחים עיניים.  (זיהוי גורמי סיכון אינו קשור בהכרח לזיהוי מוקדם וטיפול מותאם אישי)

תסמינים, אבחון וטיפול בחור מקולרי
תסמינים של חור מקולרי יכולים להופיע בהדרגה או באופן פתאומי. היות ומדובר בהפרעה חד עינית, פיצוי בחדות הראייה על ידי העין השנייה עלול להביא לאיחור באבחנה. המטופלים מדווחים לרוב על ירידה בחדות הראיה, במיוחד בראייה המרכזית, עיוות בראייה כאשר קווים ישרים נראים מעוקמים או שבורים, קושי בקריאה ובביצוע משימות הדורשות ראייה מדויקת בעין המעורבת , וכתם או נקודה עיוורת במרכז שדה הראייה. במידה ומופיעים תסמינים אלה, חשוב לפנות לרופא עיניים בהקדם.

האבחון מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה, הכוללת הרחבת אישונים לבחינת הרשתית. בדיקת טומוגרפיה אופטית ממוחשבת (OCT) מספקת תמונות מפורטות של שכבות הרשתית ומאשרת את האבחנה.

הטיפול העיקרי בחור מקולרי הוא ניתוח ויטרקטומיה. בויטרקטומיה לחור מקולרית לאחר הסרת הזגוגית, מתבצע קילוף של שכבה עדינה ברשתית. פעולה זו מגדילה את הסיכויים לסגירת החור המקולרי לאחר הניתוח. בסיום הניתוח ממלאים את העין בגז שנשאר בעין לתקופה של בין חודש לחודשיים.

ישנם כמה דגשים שחשוב לדעת בהקשר זה:

· לא ניתן לראות דרך גז ולכן לא ניתן לראות בעין המנותח בתקופת ההחלמה

·  לא ניתן לטוס או לעלות לגבהים מעל 600 מטרים בתקופת ההחלמה

המטופל נדרש למנח ראש כלפי מטה למשך מס' ימים לאחר הניתוח, עם הפסקות קצרות למנוחה. אף על פי שהניתוח כרוך בסיכונים מסוימים, שיעורי ההצלחה גבוהים, במיוחד כשהטיפול ניתן בשלב מוקדם. רוב המטופלים חווים שיפור משמעותי בראייה, אם כי ההחלמה עשויה להימשך מספר חודשים.

החלמה ומעקב לאחר טיפול בחור מקולרי
בימים הראשונים שלאחר הניתוח, המטופלים נדרשים לשמור על תנוחת ראש מסוימת, בדרך כלל כשהפנים כלפי מטה. הדבר מסייע לבועת הגז שהוכנסה לעין להישאר במקומה, להפעיל לחץ על אזור הפוביאה ובכך לתמוך בסגירת החור. תקופה זו עשויה להיות מאתגרת, אך היא חיונית להצלחת הטיפול. ניתן להיעזר בפתרונות ארגונומיים שונים לסייע למטופל בתקופה זו כגון מיטת או כיסא עיסוי, וכן הנחת הראש בין כריות גדולות כדי לספק תמיכה לצוואר.

במהלך השבועות הראשונים, הראייה עשויה להיות מטושטשת בשל נוכחות בועת הגז בעין. הבועה נספגת בהדרגה תוך 2-8 שבועות, ובמהלך תקופה זו הראייה משתפרת בהדרגה. חשוב להימנע מטיסות או עלייה לגבהים גדולים עד שהגז נספג לחלוטין, כדי למנוע סיבוכים.

יש להקפיד על הגעה לביקורות באופן סדיר אצל רופא העיניים, לשם הערכת התקדמות ההחלמה. בביקורות אלה, הרופא יבדוק את סגירת החור ואת שיפור הראייה. לעתים, ייתכן שיידרש טיפול נוסף אם החור לא נסגר לחלוטין. רוב המטופלים חווים שיפור משמעותי בראייה תוך מספר חודשים, אם כי התוצאות הסופיות עשויות להשתנות בין אדם לאדם.

האם ניתן להפחית את הסיכון של התפתחות חור מקולרי
למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין התפתחות של חור מקולרי, חשוב להיות במעקב תקופתי סדיר על מנת לזהות מצבים הקשורים לגיל בשלב מוקדם ולהציע טיפול במידה ונדרש. הרפואה התקדמה ובדיקות עיניים סדירות, במיוחד לאנשים מעל גיל 50, או במטופלים עם גורמי סיכון כגון קוצר ראייה גבוה, חבלה או ניתוח וכן במטופלים שסבלו מחור מקולרי בעין השנייה, הם המפתח לאיתור מוקדם. רופא עיניים מיומן יכול לזהות שינויים ברשתית עוד לפני הופעת תסמינים משמעותיים.

חשוב להיות ערניים לכל שינוי בראייה ולפנות מיד לרופא עיניים במקרה של הפרעה בראיה, עיוות או הופעת כתמים בשדה הראייה המרכזי. זיהוי מוקדם של חור מקולרי מגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של הטיפול ומפחית את הסיכון לאובדן ראייה קבוע.