איך מלחמה שלא קשורה אלינו גרמה לארגנטינה לחזור לקשר עם ישראל?

ביום חמישי תעלה ברשת 13 הדרמה "המטרה: אמיא" שעוסקת בפיגועים שכוונו נגד הקהילה היהודית בארגנטינה בתחילת שנות ה-90. רגע לפני שהסדרה עולה לאוויר עשינו לכם סדר ביחסים בין ישראל לארגנטינה במהלך השנים.

כינון היחסים

היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לארגנטינה נחתמו ב-31 במאי 1949, בראשותם של ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון, נשיא המדינה חיים ויצמן ונשיא ארגנטינה חואן דומינגו פרון. ב-1 באוגוסט באותה השנה הגיע למדינה שגריר ישראל הראשון לארגנטינה, יעקב צור, שהתקבל בשמחה בבית הוורוד. בשנת 1953, שרת העבודה דאז, גולדה מאיר, ביקרה גם היא בשגרירות ישראל ברפובליקה. ביקור דיפלומטי חשוב שהגיע אלינו מארגנטינה היה של הנשיא קרלוס מנם ב-1991 כשהציע לתווך בין ישראל לסוריה במו"מ המורכב שהתנהל על רמת הגולן. בשנת 2006 נחתם הסכם שיתוף פעולה חקלאי בין המדינות וכשנה לאחר מכן נחתם הסכם הסחר החופשי שנכנס לתוקפו בשנת 2011.

הלכידה של הנאצים שגרמה לניתוק היחסים

לאחר מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד לאחר הקמת מדינת ישראל, נאצים רבים ברחו בזהויות בדויות לארגנטינה על מנת לא להיתפס. למרות המרחק הגיאוגרפי, בישראל לא ויתרו על מימוש "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם", ובמאי 1960 המוסד הוציא לפועל בארגנטינה את מבצע גריבלדי. במהלך המבצע לכדו הכוחות את אחד ממנהיגי הנאצים, אדולף אייכמן, שהובא לארץ, נשפט והוצא להורג.

כשהבינו בארגנטינה מה בדיוק קרה, הם פירשו את המבצע כהפרה של הריבונות שלהם. ישראל תחילה הכחישה כל קשר, על מנת לא לפגוע ביחסים, וטענה שמתנדבים היו אלו שחטפו אותו לישראל. אבל, ממשלת ארגנטינה לא השתכנעה והיא הענישה את ישראל וניתקה איתה היחסים הדיפלומטיים עד שיסופקו להם ההסברים על המבצע. בשנת 2005 הודתה ממשלת ישראל כי היא זו שעומדת מאחורי המבצע ונגזר עליה על ידי האו"ם "פיצוי הולם בהתאם לאמנת האומות המאוחדות ולכללי המשפט הבינלאומי".

מלחמת פוקלנד שהתניעה מחדש את היחסים

באפריל 1982 ארגנטינה פלשה לאיי מאלבינס (המוכרים יותר בשם "איי פוקלנד") וכבשה אותם בחזרה לזמן מה. הפלישה הובילה למלחמה בין ארגנטינה לבריטניה. צבא ארגנטינה ביקש מספקי נשק במדינות זרות להעביר ציוד שהיה דרוש להמשך הלחימה, אך נקלע לקשיים כשכולם סירבו בעקבות המצור והסנקציות שהוטלו עליהם על ידי אירופה, ארצות הברית והאו"ם.

ישראל הייתה היחידה שהסכימה לספק נשק בשווי של 173 מיליון דולר, למרות שידעה שמכירה כזו עלולה לסכן את היחסים הטובים עם בריטניה, שידועה כקונה גדולה וקבועה של נשק מהמדינה ועל אף שהמשטר הארגנטינאי רדף את היהודים במדינה. למרות העזרה של ישראל, בתום 74 ימי לחימה הבינו בארגנטינה שהיו למלחמה לא מעט השלכות, השליטה על האיים נשארה בידיה של בריטניה רק שהפעם זה היה מעוגן בחוק ולמעלה מ-600 חיילים ארגנטינאים נפלו בקרבות העזים.

הפיגועים נגד הקהילה היהודית

בארגנטינה יש את הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הדרומית. היא כוללת כ-200 אלף אנשים והיא השביעית בגודלה בעולם. היהודים הגיעו לארגנטינה בסוף המאה ה-19 אחרי שנמלטו מפרעות ופוגרומים במקומות בהם חיו. אחרי כמה שנים בודדות ה"ג'אוצ'וס היהודיים" הצליחו להשתלב בחברה הארגנטינאית. בשנת 1959 דוד בלכר היה היהודי הראשון שהפך לשר בממשלה הארגנטינאית.

כיום, מרבית היהודים בארנגטינה חיים בבואנוס איירס וקורדובה ויש להם בתי ספר יהודיים, בתי חב"ד ומאות בתי כנסת בהם יוכלו להתפלל. הממשלה גם הקימה כמה ארגונים שישמרו על הקשר של הקהילה היהודית עם מדינת ישראל והתרבות שלה. הארגון הגדול ביותר הוא אמיא, האגודה הישראלית ההדדית של ארגנטינה, שנוסד ב-1894. היהודים בארגנטינה נחשבים לציוניים מאוד והרבה מילדיהם לוקחים חלק בתנועות הנוער כמו מכבי או בני עקיבא.

ב-17 במרץ 1992 התפוצצה מכונית תופת, בסמוך לשגרירות ישראל בארגנטינה. ישראל גינתה את הפיגוע ושלחה כוחות מיוחדים לחקור מה קרה שם. שיתוף הפעולה עם ארגנטינה היה בלתי נמנע ועבד טוב. כשנתיים וחצי מאוחר יותר מכונית תופת נוספת התפוצצה בסמוך למבנה של אמיא, בו נהרגו 85 בני אדם ונפצעו כ-300. הפיגוע היה הגדול ביותר בתולדות המדינה ואמריקה הלטינית כולה. בשנת 2017 הוכרז ה-17 במרץ כיום ההזדהות עם קורבנות מתקפת הטרור על שגרירות ישראל והנושא נכלל מאז בתוכנית הלימודים במדינה.

קירשנר האנטי-ישראלית והעדנה המחודשת אצל מיליי

בשנת 2010, כשכריסטינה פרננדס דה קירשנר הייתה נשיאת המדינה, ארגנטינה הודיעה כי היא מצטרפת לברזיל ומכירה במדינה פלסטינית, צעד שגרר ביקורת חריפה וקשה מצד ישראל ובשנת 2012 הנשיאה הודיעה בשנית שתנסה לפעול למען השלום בין העמים. כשנה לאחר מכן, בשנת 2013, נחתם מסמך ההבנות בין ארגנטינה לאיראן בעקבות הפיגוע ב-1994 ונשיא אמיא הביע ביקורת קשה על ההסכם, שמכריז שלאיראן אין כל קשר לפיגוע.

בשנת 2024 חוויאר מיליי נבחר לנשיא ארגנטינה ולא הסתיר לרגע את תמיכתו הרבה בישראל. בפברואר של אותה השנה הוא טס לישראל כדי להביע תמיכה במדינה שנמצאת במלחמה בכמה גזרות. הוא אישר את העברת השגרירות מתל אביב לירושלים, בדומה לארצות הברית, גואטמלה והונדורס. ובנוסף דרש מארגון הטרור חמאס לשחרר את החטופים.

במאי של אותה השנה, ארגנטינה הצביעה נגד הכרה במדינה פלסטינית באו"ם. מיליי, המכונה בארגנטינה "פאה" בזכות התסרוקת שלו, הביע לא פעם את כוונתו להתגייר ולהפוך ליהודי מן המניין. על אף שספג האשמות בשנת 2021 כי הוא תומך בנאצים, מאז הוא הספיק להתיידד עם הרב שמעון אקסל ווהניש, שגריר ארגנטינה בישראל, אחרי שפגישה שנקבעה להם ל-10 דקות ארכה שעתיים. מאז הוא מצטרף לארוחות שישי עם אקסל ומשתתף בשיעורי פרשת השבוע.