משפחה סלולרית: להתמודד עם הנייד של הילד

בתקופה שבה תסמונת FOMO   Fear of Missing Out)) מכה בנו ללא רחם ומשעבדת אותנו לטלפונים הסלולריים, מומחים רבים מזהירים את ההורים מנזקי השעבוד, הפיזיים והחברתיים כאחד, שחווים ילדיהם. אין עוררין על העובדה שהקדמה הטכנולוגית, וביתר ספציפיות הסמארטפון שהוצג לראשונה בשנת 2007 על ידי סטיב ג'ובס, חשף את התא המשפחתי לבעיות שייתכן כי לא הורגל בהן עד אז.

 

בעיות תקשורת בין הורים לילדיהם היו מאז ומעולם, והן כמובן לא יחלפו בעתיד, אולם לטלפון הסלולרי יש ללא ספק היכולת לערער את התא המשפחתי, לשנות את התקשורת בין בני המשפחה, לדרדר קשרים חברתיים ולפגום במיומנויות חברתיות הנחוצות להתמודדות עם העולם שמסביב למסך הטלפון, ועל הדרך גם לפגוע בבריאות, בהווה ובעתיד.

 

מטבע הדברים, הגישות בדבר אופן שילוב ההמצאה המרתקת הזאת בחיים המשפחתיים שונות, והן נעות על הסקאלה שבין הוקעה כמעט מוחלטת של הטלפון לבין כניעה טוטאלית לו (הן של ההורה והן של ילדיו, מפני שלרוב שני הצדדים לוקים בהתמכרות לו). על הסקאלה הזו מתמקמת גם גישתה של ליאת זלצר, שאותה היא מפרטת בספרה, "משפחה סלולרית - לרתום את הטכנולוגיה לטובת תקשורת מקרבת במשפחה".

 

"יש פער גדול בין תקשורת טכנית לבין תקשורת רגשית", כותבת זלצר (פסיכותרפיסטית קוגניטיבית-התנהגותית ומדריכת הורים) בהקדמה לספרה. "קל מאוד לפתח דפוסי תקשורת טכניים גם מול בני משפחתנו, אבל מכך צריך להישמר. תקשורת רגשית - בכל ערוץ שהוא - היא מיומנות שאפשר לפתח. גם תקשורת סלולרית יכולה להיות רגשית".

 

האם אפשר למנוע, או למזער, את נזקי השימוש בטלפון הסלולרי בכל הנוגע לתא המשפחתי, שבו אפילו הפעוטות צמודים לטאבלט ולטלפון הנייד?

"להזכירך", זלצר מחייכת, "לפני עשרות שנים, כשאני הייתי אמא צעירה, דיברו על הטלוויזיה כמי שגורמת נזקים לתקשורת המשפחתית ולהתפתחות הילד.

"כיום הילדים רוכשים ידע רב מהמדיות הטכנולוגיות, הם מרחיבים בעזרתן את האופקים שלהם ומאיצים את ההתפתחות הקוגניטיבית שלהם - אולם, זה לא מספיק, ולכן יש צורך בפיקוח של ההורה, שכולל, בין השאר, הצבת גבולות לזמני השימוש במסכים. המטרה של הפיקוח ההורי היא להכין את הילדים לחיים שבהם נדרשות, בין היתר, מיומנויות חברתיות ועצמאות. עם זאת, ודווקא על הרקע הזה, אף פעם לא מאוחר ללמוד איך לרתום את הסמארטפון לטובת תקשורת מקרבת במשפחה".

 

יש מי שיאמרו שהטלפון הסלולרי רק מחבל בתקשורת המשפחתית

"יש חשיבות רבה לקשר רגשי רציף וחיובי בין ההורה לילד, אולם הוא כמעט שלא מתקיים לנוכח אילוצי המציאות - ההורים עסוקים, ולא נמצאים הרבה בבית. הספר שלי מציע מעין עדכון למצב שבו נמצאת המשפחה המודרנית, והוא עושה זאת בהתייחסו לטכנולוגיה, ובעיקר לטלפון הנייד, כאמצעי חיוני לשמירה על קשר רציף בין הורה לילדיו. היות שנמנע מרוב ההורים כיום לשמור על קשר רציף טבעי עם הילדים, כלומר, להיות איתם בבית, עליהם להשתמש במה שיש, כלומר במגוון הטכנולוגי. במקרים כאלה הטלפון אינו אויב".

 

ספרה של זלצר מחולק לשניים - "סיפורים מחדר ההדרכות" ו"ארגז כלים ליחסים טובים במשפחה", המתייחסים לאתגרים שמציבה התקופה הנוכחית בפני המשפחה, והוא מציע רעיונות מעשיים לקיום ולחיזוק התקשורת המשפחתית גם מרחוק, כשההורים בעבודה - באמצעות הטלפון הנייד. לדוגמא, בפרק ששמו "בוקר טוב", זלצר מציעה למטופל, הורה היוצא לעבודתו השכם בבוקר, כשילדו עדיין ישן, לשמור עמו על קשר רגשי רציף באמצעות הטלפון, למשל להקליט לו הודעה שבה הוא פונה אליו בכל בוקר בברכת בוקר טוב, "וכך", היא אומרת "רחוקים מהעין, אבל עדיין שומרים על קרבת הלבבות".

 

לדבריה, הטלפון הנייד עוזר לשמירה על קשר גם בנושא שיעורי הבית. "הורים טוענים ששיעורי הבית גוזלים את משאבי הזמן המצומצמים ממילא עם הילדים", היא אומרת, "ואני מציעה תוכנית פעולה שתתחיל בשיחה של ההורים עם ילדם, למשל: 'כאשר אנחנו בעבודה אנחנו עסוקים מאוד. אנחנו רוצים לעזור לך בשיעורי הבית, ועם זאת חשוב לנו לסיים את כל המטלות שלנו בעבודה, כדי שנוכל לחזור הביתה בזמן ולהיות אתך. לכן כאשר אתה נתקל בקושי, צלם את מה שאינך מבין ושלח לנו בווטסאפ, ובינתיים המשך עם שאר השיעורים. מי מאיתנו שיהיה פנוי ראשון יושיט עזרה. כך תסיימו את רוב השיעורים כשאנחנו בעבודה, וכשנחזור יהיה זמן לבלות יחד'".

 

באיזה אופן אפשר לשמור על קשר רגשי רציף עם קטנטנים, שאחרי חופשת הלידה של האם עוברים להשגחת מעון או מטפלת?

"זו המציאות של רוב הילדים כיום, אבל אפשר להקל מעט על הנתק הזה, למשל באמצעות הקלטה של שירים שההורים נוהגים לשיר לילדם, ולעשות שימוש בסרטונים משפחתיים. וכל זאת רק אחרי מתן הנחיה למטפלת כיצד ומתי להציג את התמונות והסרטונים לילד".

 

"משפחה סלולרית - לרתום את הטכנולוגיה לטובת תקשורת מקרבת במשפחה"

מאת ליאת זלצר

איור: אפרת ברונשטיין, סטודיו אשקת

הוצאה: פוקוס

מס' עמודים: 188