מה לעשות כשהילד משחק באיבר מינו?

"אימא, איך מגיעים ילדים לעולם?", נשאלתי על ידי הבן שלי והיות שחסידות זה כבר פאסה, מה עונים?

דני עמית: "נושא החינוך המיני אמור להתחיל כמו שאר נושאי הלימוד- הכי קרוב להתחלה. אנו מלמדים את הילדים את הנושאים החשובים מרגע לידתם, ואין ספק שהתחום המיני הוא חשוב, וגם אליו יש להתחיל להתייחס מוקדם. כשילד שואל את ה-שאלה, עונים לו ולא מתחמקים.

 

עונים בכנות, על פי רמת ההבנה של הילד ובלי דרמות. התשובה הבסיסית היא שילדים מגיעים לעולם אחרי שאימא הייתה בהיריון וילדה. בהמשך ייתכן שהתשובה הזו לא תספיק והילד ישאל איך התינוק נכנס לבטן של אימא. נסביר לו שהוא התפתח ברחם. איבר בגוף של אימא, שבו התינוק הפך מדבר קטנטן לתינוק.

 

כעבור תקופה כבר נידרש לשאלה איך הוא נכנס לשם. נסביר שהוא התפתח ממפגש בין הביצית של אימא לזרע של אבא, כמו בטבע. כמו האבקנים בפרחים למשל. בסוף נישאל איך הזרע של אבא הגיע לתוך אימא.

 

אבל עד אז יש להניח שיעבור מספיק זמן, ואחרי כל הידע שהילד צבר, יישאר רק להסביר שאבא העביר את הזרע באמצעות איבר המין שלו.

 

עונים לפי מידת הסקרנות של הילד. נותנים את העובדות בשפה פשוטה ולא מתחמקת, כך שהילד יבין את מה שהסברנו. ניתן ורצוי כמובן להדגים חלק מהמיניות בעזרת דוגמאות מהטבע.

 

צמחים, אבקנים, פרפרים, זבובים וכלבים יכולים להוות הכנה טובה להבנת נושא המיניות והפריון בטבע ואז המעבר לבני אדם מתקבל יותר בקלות".

 

בשלב מוקדם יחסית הם שואלים על השונות באברי המין. מה משיבים?

"אברי המין הם חלק מההיכרות עם גוף האדם. לכל אחד יש גוף משלו ויש הבדלים שנובעים מגיל, ממין, משונות טבעית וכדומה. לאיברים של הבנים יש תפקיד שונה משל הבנות, לכן גם הצורה שלהם שונה".

 

עד מתי אפשר להתלבש או להתפשט לידם, אם בכלל? ומה עם מקלחות משותפות, שהן דבר מהנה כשהם קטנים, אבל עלול להפוך מוזר כשהם גדלים?

"החשיפה שלנו ליד הילדים מושפעת מהתחושות שלנו כהורים. מי שמרגישים נוח עם הגוף שלהם, קרוב לוודאי ירגישו בנוח להתפשט ליד הילד הצעיר. תינוק לומד דרך תצפית, ואין סיבה שבגיל צעיר הוא לא ייחשף לגוף העירום של הוריו. דרך החשיפה הוא ילמד מתי זה בסדר למבוגרים להיות עירומים ומתי לא. הוא יבין מטבע הדברים שמבוגרים מחליפים בגדים בצנעה, שהחשיפה מקובלת בתוך הבית, אך לא במקום ציבורי.

כשהוא יגדל הוא גם יבין שיש קוד חברתי, לפיו העירום לגיטימי יותר בגיל צעיר, אך ככל שמתבגרים נדרשים לגלות יותר צניעות. בהמשך הוא יבין שהעניין קשור בהתפתחות המינית, ושככל שיש יותר בשלות מינית, כך יש ציפייה לריסון המיניות וחשיפה, עירום או יחסי מין אינם יכולים להתקיים בכל מצב אלא בתנאים מסוימים.

 

חשוב שתזכרו שחינוך מיני לומדים בתיווך וסיוע של ההורים, אך גם את הגבולות והמסרים לגבי מותר ואסור - לומדים בבית. ילד אמור ללמוד גם ממה שההורה מסתיר ממנו. כך הוא לומד את הקו בין מה שמקובל לעשות בחברה ומה שלא עושים בפרהסיה. מקובל להשתמש בגיל של הילד כמדד לעוצמת החשיפה.

יש שוני במסרים בין משפחות, אבל ברור שילד שמתקרב לגיל ההתבגרות לא יחוש בנוח אם ההורה שלו מתפשט לידו, ומנגד, שלא מקובל להסתובב בעירום לידו.

יש יותר רגישות כמובן, כשמדובר בבן המין השני. (למשל, במקלחות ציבוריות בקאנטרי, בני אותו מין כן נחשפים בעירום זה ליד זה)".

 

עד איזה גיל זה בסדר לקלח אותם בלי לגרום להם לחוש לא בנוח?

"בדרך כלל ילדים המתקרבים לגיל בית ספר יסודי מתחילים להרגיש פחות בנוח כשהם עירומים מול אחרים. ילדים מזהים לרוב את הנורמה המקובלת ולפי הקוד החברתי מתאימים את עצמם למה שמקובל.

יש לגלות רגישות הן לתחושות שלהם והן לשלנו, ולמתן את מידת החשיפה בהתאם. אם נראה שילד מפנה את הראש או סוגר את הדלת כשהוא מתקלח, נבין שהגיע הזמן לכבד את פרטיותו.

 

גם אם עדיין מסייעים לילד במקלחת, או בהתלבשות, ניתן לגלות רגישות למידת החשיפה לאיברים המיניים, ולגלות מידה של פרטיות על פי תחושת הילד. אפשר להפנות את הראש כשהוא מתפשט, או למשל לסרק אותו כשהוא מכוסה במגבת. כל מה שמרגיש נוח ומכבד".

 

נושא רגיש, אבל גם טבעי ובלתי נמנע, הוא השלב שבו הם מתחילים לגעת בעצמם. איך מגיבים, מה אומרים, ומה לעשות אם זה קורה בפרהסיה?

"בנושא המשחק של הילד עם איברי המין, הסקרנות או האוננות, תפקידנו לכוון את הילד אל ההתנהגות הרצויה חברתית. אם נראה שהילד רוצה להכיר את גופו, כדאי לסייע לו באמצעות ספרים או סרטי הדרכה מותאמים. אם הילד מתנהג באופן שגורם לנו מבוכה, למשל נוגע באיברים המיניים בדרך מוגזמת, נסביר לו שזו התנהגות שעושים בצנעה ושאם הוא רוצה להמשיך בה, הוא יכול לעבור למקום פרטי. כך אנו מלמדים אותו שהנאה ממין היא דבר חשוב ולגיטימי, אבל יש לה כללים חברתיים.

 

לצד השיחות על חינוך מיני והכרת הגוף, כמעט באותה התקופה הם מבקשים עוד אח או אחות קטנים. לפעמים זה בתוכניות, לפעמים לא, ולפעמים זה פשוט לא מצליח.

בדרך כלל ילד לא מתעמק בדרך להשגת אח או אחות. הוא לא מבקש מאתנו לקיים יחסי מין. דברו איתו על הרצון שלו, נסו להבין למה הוא רוצה עוד תוספת למשפחה.

 

ברור שהחלטה על ילד נוסף היא של ההורים וכאן פשוט נגיד לו את האמת: אם גם אנו רוצים עוד ילד, נגיד לו שאנחנו מקווים שזה יקרה. אם אנו לא מעוניינים או לא יכולים, נסביר לו למה וננסה לתת מענה לצרכים שלו שלא באמצעות ילד נוסף. אולי הוא רוצה מישהו לשחק אתו, ואז אפשר לקבוע עם חברים למשחק. אולי הוא רוצה להרגיש גדול - ואז אפשר למצוא דרכים אחרות לכך, לגרום לו לחוש אחריות וכדומה. לפעמים הבקשה מסמלת צורך אחר ואינה באמת כמיהה לאח או אחות נוספים.

 

לסיכום:

ככל שנרגיש בנוח עם התחום המיני ונענה בכנות ובענייניות, כך סביר שהילד יחווה את הנושא כעוד עניין חשוב בחיים שניתן ללמוד עליו מהוריו. אם נלמד את הנושא המיני בדרך הזו, יש להניח שיהיו לו פחות תסביכים או עכבות בתחום הכל כך מרכזי וחשוב בחיינו.

 

הנושא המיני אינו כולל רק את האקט שבדרך כלל המבוגרים נוטים להבליט, אלא מורכב מהיכרות עם ההבדלים בין המינים, היכרות עם הגוף, היכולת לחוות הנאה גופנית, ההבנה בדבר הפריון בטבע והכרות עם כל התחום הקשור ביחסים בין אנשים: כבוד הדדי, קרבה, רגישות לצרכי האחר, אהבה וכל הדברים הטובים.