איך ללמד את הילדים להתנצל?
האם צריך להכריח ילד להתנצל בפני חבר שנפגע? האם הורה צריך לבקש לפעמים סליחה מילדיו? במיוחד החודש, מרב מילר בשיחה עמוקה עם הפסיכולוג דני עמית, על כל מה שכדאי לנו כהורים לדעת על סליחות וילדים ולמה כל כך קשה להם להתנצל?
אנחנו מוצאים את עצמנו מבקשים סליחה או מתבקשים לסלוח כעניין יומיומי אפילו בסופרמרקט כשמישהו מבקש סליחה רק כדי לעבור אותנו. אבל בקשת הסליחה העמוקה יותר, כזו שמביעה חרטה על מילה, מעשה או התנהגות, מקבלת משנה תוקף בתקופת החגים. פתיחת דף חדש נקי מכעסים ומשקעי עבר. אבל כמה קשה לפעמים לבקש סליחה? למרות שלרוב בעקבותיה באה תחושת הקלה והרגשה טובה. אם מאיתנו זה דורש תעצומות נפש, איך נסביר לילדים שלנו את החשיבות לסלוח ולבקש סליחה?
למה כל כך קשה לבקש סליחה? במיוחד שכמבוגרים אנחנו יודעים שהקתרזיס אחריה, הוא חיובי ונעים?
דני עמית: "בקשת סליחה או התנצלות קשורה לא אחת בהודאה בטעות או הכאה על חטא, וכרוכה לרוב גם בתחושות של אשמה וחוויה שלילית של פגיעה באחר. לכן כל כך קשה לעשות את הצעד. בעידן המודרני התנצלות קשורה לא אחת בלקיחת אחריות שמחייבת פיצוי או תשלום לצד השני. ומי שש לעשות זאת?
בעולם שלנו שמקדש את הפרט, ואף אחד לא רוצה לצאת 'פראייר', אפשר להבין למה מתחמקים מהתנצלות.
התנצלות קשורה לעיתים במעמדות ובעמדות כוח. אם ההתנצלות נתפסת כחולשה, בעל השררה לא חושב שתפקידו להתנצל בפני החלש ממנו. בבתים בהם הסמכות ההורית נשענת על הסגנון המסורתי ההיררכי, ההורה יתקשה להתנצל בפני הילד, מחשש שזה יפגע בסמכותו ובמעמדו. מצד שני אם הילד שגה, הדרישה ממנו להתנצל תהיה תקיפה ובתנאים שקבע ההורה. כך שברור לכולם מה מקומו של כל אחד במשפחה. מי שגדל וחונך במשפחה מן הסוג הזה, יראה בבקשת הסליחה חוויה משפילה ופחיתות כבוד. לא סתם סליחה נתפסת כמילה הקשה ביותר, כמאמר שירו של אלטון ג'ון.
במשפחות שמדגישות ערכי התחשבות ורגישות לאחר, ביחסים כנים ופתוחים, הפגיעה בזולת מתקבלת בפחות דרמטיות. המסר העיקרי הוא, שזה עלול לקרות. לעיתים נפגעים אחד מהשני, ואין צורך לשאת אשמה איומה. אם מישהו נפגע בטעות, אין בעיה להכיר בכך ולהצטער על כך. למשל - הורה שהבטיח לילד להגיע בשעה מסוימת הביתה ולעשות איתו פעילות, והתעכב בשל אילוצים בעבודה, יכול להביע צער שכך התגלגלו הדברים. הוא מבין את אכזבת הילד ובכך נותן תוקף לחוויה השלילית שלו, מראה שאכפת לו ממנו ומעביר מסר חשוב ביותר: גם אני כהורה איני כל יכול. לפעמים אנחנו לא מצליחים לפעול כפי שרצינו".
ועוגמת הנפש בעקבותיה?
"פשוט להתנצל ולהודות - 'שכחתי', ולהוסיף שלהבא אני מקווה שזה לא יקרה. בהודאה כזו יש מסר שאנחנו לא מושלמים וכולנו יכולים לטעות, אבל - אני לוקח אחריות על הטעות. טעויות הן דבר טבעי ואנושי - וגם הודאה בטעות היא דבר שגרתי ולא דרמטי.
אין כמו דוגמה אישית. הדרך שבה ההורים ינהגו עם הבעת סליחה או צער, תשמש מודל לילדים לגבי הודאה בטעויות שלהם".
אם הבן שלי פגע במישהו ומסרב לבקש ממנו סליחה, אני יכולה או צריכה להכריח אותו להתנצל? שיתגבר על המבוכה הכרוכה בכך ויתמודד עם מעשיו?
"לא כדאי להכריח ילדים להתנצל על טעות או לבקש סליחה. לרוב מספיק שההורים ידגימו בעצמם את ההתנהגות הנכונה, כדי שילדים יאמצו את אותן נורמות.
כל נושא הסליחה והחרטה קשור במידה רבה לתחום הרגשי. הבעת סליחה כרוכה בהבעת צער על הפגיעה באחר, ולכן מומלץ שלא לכפות על הילד להביע התנצלות כאשר הוא מתנגד לכך. אם ילד לא חש צער על הפגיעה באחר, סליחה כפויה תעשה חטא בנפשו. מנגד, אם נביע את הרגשות שלנו בגלוי, ונאפשר גם לילד להביע את רגשותיו באופן אותנטי, נסייע לו לפתח מיומנויות רגשיות טובות ובסופו של דבר גם נפתח את היכולת שלו לחוש רגישות ואמפתיה לזולתו.
תחושת האשמה היא קשה. אף אחד לא אוהב להרגיש אשם. לכן כדאי להסביר להם שגם אם ההורה או הילד מצטער שהאחר נפגע, זו לא בהכרח הודאה שהוא עצמו לא בסדר. זה שאתה צודק, לא אומר שאני טועה. שיעור מצויין על סובייקטיביות. זה שאתה פגוע לא אומר שאני שגיתי. אבל אני מבין שנפגעת מכך למרות שלא התכוונתי ולכן אני מצטער. כך אפשר להתנצל בלי לחשוש מאשמה וביקורת, ובקשת הסליחה קלה יותר ולא תהפוך לעניין גדול. אמירת סליחה תאפשר לנו לא להיתקע יותר מידיי עם האשמה. 'מצטער אם נפגעת' וזהו, אפשר להמשיך הלאה".
האם הקודים הללו נכונים מחוץ לבית, למשל בבית הספר?
"מטבע הדברים בבית נצפה להתנהגות יותר משוחררת ופחות זהירה. במערכת יחסים אישית ופתוחה, יהיו גם יותר מקרים של פגיעה הדדית. תמצאו את עצמכם יותר מתנצלים אבל גם קחו את זה יותר בקלילות. 'למה לעשות דרמה מכל דבר?', 'אמא. העלבת אותי'. 'חמוד שלי. נעלבת? לא התכוונתי ואני מצטערת. הייתי עייפה ועצבנית ולא התכוונתי לפגוע'.
התנצלות כלפי מורה או התנצלות של מורה, יכולה להישען על אותם עקרונות. אם המורה נפגעה, הילד יכול להתנצל, ולהיפך. גם המורה יכולה לבקש סליחה מילד שנפגע.
חשוב לזכור. אמירות פתוחות וכנות, ותקשורת טובה שמלווה את ההתרחשויות, מסייעים להבנת העולם הפנימי וללימוד מערכות היחסים. חשוב וטוב שיהיה במשפחה ביטוי לסליחה. איך לבקש סליחה ולא פחות חשוב לדעת לסלוח. רק כך הם ידעו מתי להתנצל ואיך".
