הפסיכולוג מייעץ: איך לשרוד את ראש השנה

ראש השנה הוא הזדמנות להתחלה חדשה וגם מסורת. מצד אחד, כדאי לנצל את החג לתכנן יחד את השנה קדימה, מצד שני, כדאי לזכור שעבור הרבה אנשים החגים הם תקופה של דכאון. אז איך תנצלו את תקופת החגים הקרובה יחד כמשפחה בצורה הכי טובה?

חגים
חגים | צילום: shutterstock

תקופת החגים, מהווה ללא ספק תקופה משמעותית בחיינו, שיכולה להוות גם הזדמנות לחוויה משפחתית משמעותית.

בראש ובראשונה מדובר בעובדה שאין עבודה בחגים וגם ההורים וגם הילדים נמצאים בחופשה (בשונה מהחופשה הגדולה שבה ההורים לרוב עובדים), מה שמאפשר יצירת זמן איכות לגיבוש משפחתי.

 

החגים נזכרים אצל ילדים רבים כאירוע כיפי ומשמעותי אך הדבר דורש הערכות מתאימה ופעילות מיוחדת. כדאי לפיכך לתכנן מראש את החופשה. העובדה שמזג האוויר לרוב טוב (לא חם מדי ולא קר מדי) מאפשרת פעילות בטבע ואין כמו פעילות גופנית משפחתית לחיזוק הקשרים המשפחתיים. כל פעולה משפחתית לא שגרתית יכולה להוות חוויה חגיגית שתיזכר לשנים. שינה מחוץ לבית או בעיר אחרת, פעילות תרבותית, משחקים משותפים של הורים וילדים - החג מהווה הזדמנות מצוינת לאיסוף זיכרונות וחוויות משפחתיות טובות.

 

לעובדה שהחגים ממוקמים מעט לאחר החזרה ללימודים ולעבודה, יש משמעות מיוחדת בכך שמתאפשרת הפוגה ומנוחה, מעט לאחר שערכנו את הסידורים הנחוצים לתחילת שנת הלימודים. בנוסף, מאחר ומדובר בראש שנה, ניתן לראות את החגים כהזדמנות לחשיבה ותכנון של השנה המחכה לנו בדומה לפתיחת שנה בעבודה. וכמו בכל פתיחת שנה נכונה, כדאי להתחיל גבוה, ברגל ימין, באווירה חיובית ואופטימית, ובהתארגנות לפני היציאה לדרך.

 

 

כדאי ללמוד מסמלי החג


גם המסורת והמנהגים מכוונים אותנו לפעילויות העוסקות בהתחלה ברגל ימין. על הרקע הזה אפשר להבין מדוע בארוחת החג עוסקים בברכות ובאיחולים לשנה הבאה. למשל - שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, שירבו זכויותינו וכדומה. במקביל יש בברכות של החג מסר לגבי הערכים החשובים לנו- שנרבה במצוות, שנהיה לראש ולא לזנב וכדומה. כמו כן, יש מסרים לגבי פתיחת דף חדש - למשל, המסר שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה.

 

בבתים רבים מדובר בביטויים שנאמרים בשל המסורת אך בהחלט כדאי לאמץ חלק מהגישה ולהנחיל אותה גם לילדים. ובדומה לתהליך מקצועי שבו בונים חזון לארגון, כדאי לנצל את הזמן של השהייה המשפחתית המשותפת לחשיבה על יעדים אישיים ומשפחתיים לשנה הבאה. בהתאם לגיל הילדים אפשר לנהל שיחה שבה כל אחד מציין מה היה לו טוב בשנה שחלפה, ומה היה מאחל לעצמו לשנה הקרובה. ניתן אף לקיים טקס פרטי קצר ולרשום את היעדים של כל אחד על פתק קטן, ובתום השנה לפתוח את הפתקים ולראות מה הצלחנו להגשים.

 

בדומה לאירוע של פתיחת שנה, חשוב להקפיד על פעולות חגיגיות שיקשרו לחג ויחברו אותו לתחושות חיוביות של התחדשות. למשל, מנהגים של קניית בגדים חדשים, מצעים חדשים, מפות וכדומה, יתנו תחושה של התחדשות וחוויה טובה. במקביל, יש בחזרה על המנהגים בכל שנה תרומה לקידום תחושות  של רציפות ונוסטלגיה. למשל, שירים קבועים, מאכלים מיוחדים שאופייניים לחג, אורחים רצויים המגיעים כל שנה - כל אלה יתנו תחושה של המשכיות וצמיחה.

 

 

אנשים אוכלים
אנשים אוכלים | צילום: אימג

מלנכוליות של חג

חשוב להכיר גם בעובדה שלא עבור כולם החגים מהווים תקופה חיובית. אם זה בשל האווירה הסתווית ולעיתים מלנכולית של הסתיו, ואם זה בהקשר של הימים הנוראים -  יש גם מי שסובל מעצם הידיעה שעוד מעט יגמרו החופשות לחלוטין, ונצא לשנה ארוכה של עבודה ללא חופשות, ויש מי שנחרד לגלות שגדלנו בעוד שנה.

 

גורם נוסף שיכול להעיב על מצב הרוח כרוך  דווקא בעובדה שבחגים המשפחתיות הופכת מרכזית יותר מתמיד. ישנם לא מעט אנשים, המציינים את תקופת החגים כתקופה מדכאת, וחווים מתח בחגים או קונפליקטים קשים עם בני המשפחה. כך למשל  משפחות שעברו גירושים  והחג מייצר עבורם חוויה של ריקנות בשל הפילוג המשפחתי, או בני משפחה שהאינטנסיביות המשפחתית קשה להם . הדבר נובע מההתנהלות החורגת מהשגרה המוכרת ויכולה להציף קונפליקטים הקשורים ביחסים בין אחים, בין הכלה לחותנת, בין הגיסים ומי לא. כמו כן, יש את האתגר של קבלת החלטות, פלישה לטריטוריה המשפחתית וכדומה.

 

עבור לא מעט אנשים החגים מהווים מעין פגישת מחזור שנתית של כל בני המשפחה ומציפים מתיחויות מהעבר. אחת הסיבות לכך היא העובדה שבימי חול המשפחה לא נפגשת בהרכבים מורחבים וגם לא למשך זמן ממושך. מתיחויות נוספות נובעות מכך שיש לבחור עם מי עושים את החג, עם מי לא, את מי מזמינים וכדומה. החגים גם מהווים הזדמנות להערכת מצב משפחתי ולבדק בית. האם גם השנה אעשה את החג לבדי, עם בן זוג. עם ילדים, עם בת זוגתי החדשה וכדומה.

 

חשוב לפיכך לקחת בחשבון שלא תמיד הכול ורוד בחגים, ולפיכך לא לפתח ציפיות מוגזמות. החגים יכולים להציף רגשות מעורבים ולא כל רגע ורגע מוצלח בהכרח. גם בחג חשוב שכל אחד יהיה מודע לגבולות החשובים לו וישמור עליהם. אם לאחד חשובה הפרטיות, חשוב שייקח לעצמו את הזמן להיות לבד. אם לאחר חשוב לשמור על ספות המטבח היקרות, מומלץ בהחלט לכסות אותם מראש או לבקש מהאורחים לכבד את הדברים החשובים לו.

חשוב במקביל להמשיך לעשות את הדברים החשובים לאדם גם בהפוגת החגים. חשוב שכל אדם ידאג להישאר מחובר לדברים שעושים לו טוב בתקופת השגרה. אם אדם אוהב לעשות ספורט,לקרוא, לאכול אוכל בריא, לפגוש חברים או כל פעילות אחרת -  חשוב להישאר קשור לפעילות זו גם בחופשה.

 

התאמה אישית

בנוסף, כדאי שעל אף החיבור למסורת ולכללים החברתיים המוצעים לנו, מומלץ שכל משפחה תגלה גמישות ותתאים את מנהגי החג למה שנכון לבני הבית. מטבע הדברים לא כל מה שנהוג במסורת מחייב הצמדות אדוקה לנוהל המסורתי ויש דברים שנכונים למשפחה אחת ולא לשנייה. תקשורת פתוחה בין בני הזוג ובחירה משותפת של נוהל החג, תסייע ליצר חוויה טובה בחג ולשמור על שלום בית. שאלות מוחשיות של כמה אורחים להזמין, מה לאכול, כמה ברכות לברך וכמה זמן לאפשר לאורחים להישאר בביתנו - כל אלה נושאים שכדאי ללבן מראש, תוך התחשבות בכל בני המשפחה.

 

כדאי במקביל "לתרגם" את השפה המסורתית לשפה היומיומית המקובלת בבית ומובנית על ידי בני המשפחה. חשוב לזכור שחלק מהמטרה של קיום החגים נעוץ בניסיון לקיים את המורשת הלאומית וההיסטורית ולהעביר ידע וערכים בנוהל של "והגדת לבנך". הבעיה, שבשל השפה המסורתית והעתיקה ילדים רבים וגם הוריהם, מדקלמים הרבה משפטים ללא הבנה של המשמעות האמיתית של הדברים או ללא הפנמה של הידע- לא של הילדים ולא של ההורים. רבים מאתנו לא זוכרים או לא יודעים מי קבע את נוהלי החג, ואת המועד למועדים, איזה ניצחון לאומי מסמל החג, על איזה תקופה היסטורית מדובר וכדומה.

 

אז אם כבר מדקלמים מדי שנה את אותו טקסט, למה שלא ננצל את החזרה השנתית על המידע לשיפור הידע וההבנה של הילדים? מומלץ שההורים יוסיפו את עמדתם בשפתם, ויהפכו את הטקסט הפורמאלי לטקסט אישי יותר וידידותי לילדים של היום. כדאי להסביר את המנהגים לילדים, לגלות עניין וסקרנות במהות החג ובעיקר- להשתדל להפוך את החג לחגיגה משפחתית.