בעד ונגד: האם כדאי להימנע מאנטיביוטיקה?

בעד

 

ד"ר  שלום בן שימול מומחה לרפואת ילדים ומומחה למחלות זיהומיות, מהיחידה למחלות זיהומיות לילדים במרכז הרפואי "סורוקה"

"אנשים רבים וביניהם גם רופאים אולי כבר שכחו, אבל ממש לא מזמן, לפני 90 שנה, ילדים מתו ממחלות זיהומיות. כמעט 50% מהילדים מתו מדלקת ריאות. בימינו מקרי מוות כתוצאה מדלקת ריאות הם נדירים. גילוי הפניצילין ואתו האנטיביוטיקה, שינו את המציאות הבריאותית בעולם המודרני.

האנטיביוטיקה מונעת תמותה ממחלות שבעבר נחשבו קטלניות. היא הביאה לירידה דראסטית בהתפתחות של שלל מחלות.

 

הטיפול באנטיביוטיקה מונע סיבוכים של מחלות שונות (למשל דלקת גרון) ומקצר את משך המחלה.

דלקות אוזניים בילדים הן היום הסיבה מספר אחת למתן מרשמים לאנטיביוטיקה. אמנם זו אינה מחלה מסכנת חיים, אך גם אם  לרופא אין אבחנה מדוייקת שזו דלקת, בגלל הקושי באבחון, עדין עדיף להתחיל ולטפל באנטיביוטיקה בילדים מעל גיל חצי שנה לפני קבלת תוצאות בדיקת המעבדה, זאת כדי להקל על הילד החולה שסובל מחום וכאבים.

אם כשמגיעה הבדיקה יתברר שהנחת העבודה של הרופא שגויה, יוחלט מיד על הפסקת הטיפול באנטיביוטיקה מבלי שייגרם כל נזק.

 

ישנו גם צורך מיידי בטיפול באנטיביוטיקה במחלות זיהומיות מסכנות חיים, כמו דלקת קרום המוח או חיידק בדם, (אלים/טורף). מחלות אלו שבראשיתן הן נראות רגילות ו'תמימות' אולם מהלך ההתדרדרות שלהן דוהר, כך שטיפול אנטיביוטי בזמן, בפירוש מציל חיים.

 

להבנתי, רופא ילדים אינו אמור לרשום  אנטיביוטיקה רק  כדי להרגיע את ההורה המודאג, אלא על מנת לשפר את מצבו של הילד החולה.

 

להורים עליו להסביר שהטיפול באנטיביוטיקה נועד למגר את המחלה החיידקית בעוד שטיפול באנטיביוטיקה במחלה ויראלית, מיותר.

 

אני סבור שבכל מצב בו יש זיהום חיידקי יש מקום לטיפול חוזר באנטיביוטיקה. המיתוסים המסתובבים, כאילו שימוש מוגבר וחוזר באנטיביוטיקה מחליש את הגוף ופוגע במערכת החיסון, הוא קשקוש. הילד חלש בגלל המחלה ובגלל תופעות הלוואי של התרופה.

 

לאנטיביוטיקה יש כמה תופעות לוואי שמקורן ברגישות לתרופה (החל מפריחה ועד לתגובה מסכנת חיים) והן בשל  תופעות הקשורות למנגנון הפעילות של התרופה הגורם לשלשולים וכאבי בטן.  הסלקציה שנגרמת בשל שימוש לא מושכל בתרופה שגורמת לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.

 

למרות  תופעות הלוואי, בכל הקשור לטיפול אנטיביוטי, הרווח עולה על ההפסד".

 

נגד

 

טל קבסה, מנהלת המסלול לרפואה הוליסטית לילדים במכללת "רידמן"

"האנטיביוטיקה הפכה לסוג של פתרון עבור כל מיחוש  ומחלה.  מעין  כסת"ח טיפולי. כיום כשילד חולה מגיע למרפאה, במקום לבצע בדיקות, הרופא מקדים ורושם לו אנטיביוטיקה. גדלנו על תפיסה שאם המטופל אינו מקבל תרופה כנראה שהוא לא זכה לקבל טיפול.

 

מאמרים מבוססים קובעים כי על כל מחזור של טיפול אנטיביוטי נדרשים לגוף חודשים ושנים כדי להתמודד עם הנזקים. אנטיביוטיקה פוגעת במערכת העיכול וביכולת של הגוף לזהות בפעם הבאה את החיידק ולהתמודד איתו. זאת בגלל שבכל פעם שהילד חולה ממהרים לטפל בו עם אנטיביוטיקה ובעצם שוללים מהגוף שלו את היכולת להתמודד עם הבעיה.

 

לפני שנתיים הנחה משרד הבריאות בישראל שאין לתת מרשם לאנטיביוטיקה אלא כעבור 72 שעות מהפניה לרופא, זאת כדי לבדוק האם אכן נחוץ טיפול אנטיביוט בעיקר בגלל שבמרבית המקרים הגוף יטפל בעצמו במחלה.

יש לציין כי בשנה וחצי הראשונות לחיי התינוק אחוז ההתערבות הרפואית גבוה מאד,  שכן בתקופה זו הילד חולה לא מעט, אבל זה גם הזמן בו נבנות התשתיות בגוף התינוק. לא נורא אם הילד חולה שכן, לאחר כל מחלת חום נרשמת קפיצה התפתחותית אצל התינוק. כלומר, הגוף זקוק למחלה כדי לגדול ולהתפתח, כולל המערכת החיסונית, אלא שהאנטיביוטיקה מדכאת בו את היכולת הזאת.

 

ילד יוכל לעבור את המחלה (לא אם מדובר במחלה כרונית שאז צריך לערוך בירור מקיף) בעזרת טיפול תומך וטבעי בחום או כאבים.

בפועל, במקרים רבים הרופא רושם לחולה אנטיביוטיקה ורק אחר כך שולח אותו לבצע משטח גרון או בדיקת שתן, מתוך מחשבה שאם אכן מדובר במחלה חיידקית, האנטיביוטיקה תועיל לו ואם לא הוא יפסיק את הטיפול.

הגישה הטיפולית הזאת, שבה אנטיביוטיקה היא 'תרופת הבחירה' של הרופאים,  מקורה ברצון  למנוע את העומס שיש במרפאות.

 

כידוע, אחת הסוגיות הבוערות  כיום בעולם הרפואה היא עמידות החיידקים שנגרמת  גם בשל שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה.

 

לכן, במקום טיפול אוטומטי באנטיביוטיקה, יש להתייחס לכל מקרה לגופו. לבצע לחולה בדיקות  ובהתאם לתוצאותיהן, להחליט האם יש צורך באנטיביוטיקה. במקרים רבים ניתן  לטפל במחלה עם שמנים, לבצע שינויים תזונתיים כמו התבססות על תזונה מופחתת סוכר ופחמימות ריקות, ש'מזינים' את החיידקים.  לצרוך מזונות עם בצל, שום ותבלינים  כמו כורכום שהם אנטי דלקתיים וגם  פרוביוטיקה, העשירה בחיידקים טובים למעי שמתמודדים עם הבעיה. כל אלה ועוד עשויים לצמצם את הטיפול התכוף, ולעתים המיותר, באנטיביוטיקה".