צוואה עם ערך מוסף

כולנו יודעים שצוואה היא דרך בה מעביר אדם את רכושו מדור לדור. אלא שבמהלך הדורות נדמה היה שרק אנשים שיש להם מה להעביר עורכים צוואה וכל היתר משאירים את העניין ליד הגורל או בידה הארוכה של המדינה או הקהילה בה הם חיים.

 

בהיותנו צעירים אנחנו חושבים שאין לנו צורך לעסוק בשאלה מה יקרה שנים אחרי שלא נהיה עוד כאן, כי זו שאלה רק לזקנים. אבל מאז ימי המקרא, עת הורישו מלכים לבניהם את הכתר, אבות הורישו את שדותיהם וכרמיהם לבניהם ונשים לא ירשו כלל, עברו אלפי שנים והשתנו סדרי עולם.

 

כיום, לכל אדם יש רכוש, גם אם גם אם אין לו נכסים משמעותיים. אבל, את רכושו העיקרי הוא צובר ביום בו הוא הופך להיות הורה. ילדים הם הנכס היקר ביותר שלנו.

 

מטבענו אנחנו נוטים לגרש את המחשבה מה יהיה כאן אחרי שנסתלק מן העולם. המחשבה הזו גורמת לנו אי נוחות עצומה והרבה יותר קל להדחיק אותה מאשר להתעמת איתה. אלא שמרגע שנולדו ילדינו חשוב שנאמץ גישה אחרת לנושא כי זה היום בו נולדה אחריותנו החדשה. עד לאותו הרגע היינו אחראים רק על עצמנו ומאותו רגע שהפכנו להורים אנחנו אחראים על אדם נוסף.

 

 

למרבה הצער, אין לנו יכולת להאריך את טווח חיינו ואין לנו היכולת לשלוט בהם ואיש מאיתנו לא יכול לשנות את העובדה שבסוף, מגיע הסוף. השאלה מתי מגיע הסוף איננה רלוונטית מרגע שיש לנו ילדים, כי מאותו הרגע חיינו חייבים להיות בשליטה. חישבו רגע לעצמכם האם הייתם רוצים להפקיר לחלוטין את השליטה על תזונתו של ילדכם, חינוכו, בריאותו מגוריו או יחסו לעתידו? אם לא, הדבר הלא אחראי ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לא לחשוב איך יסתדר העולל בלעדיכם, ומכאן החשיבות העצומה שיש לתת להכנת צוואה.

 

צוואה איננה משמעותית בהכרח רק לאנשים העומדים על סף חייהם, אדם שהגיע לפרקו כבר פחות עסוק בגידול ילדים וסידורם בחיים, שאלות עתידיות כבר פחות מטרידות אותו. אולם, אני סבורה וכך גם ממליצה, שלכל מבוגר צעיר כישיש, תהיה צוואה, ועל אחת כמה וכמה מבוגר שהוא כבר הורה ובמיוחד מכוונים דבריי להורים לילדים קטנים.

מעטים יודעים שעל פי החוק, בכל מקרה אשר בו מאבד ילד את אחד מהוריו או את שניהם הופכת המדינה להיות אפוטרופוס על הילד, אחראית עליו לכל דבר ועניין. נדמה שזו סיבה מספיקה בהחלט להשאיר צוואה ולתת הנחיות מדויקות בדבר גורל הילד או הילדים שלנו.

 

היום השתכלל רעיון הצוואה גם מעבר להשארת הוראות בכתב המתייחסות לסדרת הוראות ביחס לנכסיו ורכושו של אדם. השארת צוואה יכולה להפוך לחוויה אותנטית ומרגשת עד כדי כך שלא נרצה להחמיץ אותה. את השינוי הזה מציעה לנו הטכנולוגיה המתקדמת באמצעות "תעודת הנצח TM".

 

תעודת הנצח היא צוואה דיגיטלית המאפשרת לנו ליצור צוואה כתובה וצוואה מצולמת בעת ובעונה אחת ולאחסן את המידע על גבי שבב אלקטרוני בתוך כרטיס פלסטיק בגודל כרטיס אשראי. בדרך זו ניתן לשמר גם את המידע הכתוב וגם את החומר המצולם במסגרת אחת שהיא חוקית ומשפטית. את המידע המאוחסן בשבב הדיגיטלי נוכל להחליף, לחדש ולתקן בכל כמה שנים ולאורך זמן נוכל לבנות לעצמנו מורשת ומזכרת לדורות הבאים.

 

המשמעות היא שמעתה יכול כל אדם להביע את רצונו, להסביר את עצמו ואפילו לגבות את דבריו בדוגמאות וסיפורים, בשירה ובציור ובכל דרך ויזואלית אחרת בנוסף לצוואה הכתובה והמשפטית הרגילה שהכרנו ויהיה לכך אותו תוקף משפטי.

 

נדמה לי שבדרך זו גם המהלך וגם ההחלטה להשאיר צוואה הופך להיות הרבה יותר נעים ובעל תוכן ומשמעות ערכית הרבה יותר גדולה.

 

***הכותבת היא עורכת דין, הוגת הרעיון של תעודת הנצחTM- הצוואה הדיגיטאלית, מומחית בדיני משפחה ופריון טכנולוגי מנכ"לית ומייסדת ארגון משפחה חדשה