החסידה עברה דירה: כך תסבירו לילד איך מגיעים תינוקות לעולם

זה היה בט"ו בשבט. עם סיום המסיבה בגן של אופיר עשינו את דרכנו לטקס שתילת צמחים שהתקיים בגן של נוי, התאומה שלה.

"אמא", אמרה אופיר והישירה אליי את מבטה. "אני רוצה אח או אחות".

נוי מיהרה לחזק את דברי אחותה: "לכל האמהות בגן יש תינוק בבטן", התריסה.

התבוננתי בזאטוטות שלי, שהיו אז בנות שלוש, ואמרתי להן שזה לא  אפשרי.

"למה?", שאלו יחד.

 

"כי כרגע אין לי חבר שיכול לעזור לי במשימה הזאת ולהיות האבא של התינוק".

ברגע הזה כבר היה לי ברור שהשיחה על האופן שבו ילדים מגיעים לעולם עשתה את צעדיה הראשונים. אז מה עושים עכשיו - האם להקדים "תרופה" ל"מכה" ולפצוח בהסבר על נחיצות הזרע הגברי לצורך יצירת אדם קטן? האם לחכות שהן עצמן תשאלנה את השאלה בה"א הידיעה (ואם קצת מזל זה לא יהיה עכשיו)? או אולי לבחור בפתרון הקל ולשנות את הנושא?

הן לא הותירו לי הרבה זמן להתלבטות.

 

"האבא שם את התינוק בבטן שלך?", שאלה אופיר, ונראתה מעט מבולבלת. "הוא פותח לך את הבטן?".

"כדי להיות בהיריון, כדי שיהיה לי תינוק בבטן, אני צריכה לקבל ממנו זרע", עניתי בקצרה.

"יש הרבה שקיות של זרעים בחנות של לילי", אמרה נוי בהתלהבות ונשמעה כמו ארכימדס ברגע ההארה שלו. "אפשר לקנות אצלה ולשתול לך בבטן כמו שעשינו היום בערוגה בגן".

 

 

אז איך באים ילדים לעולם?

"שנים רבות רציתי לכתוב ספר על הנושא הזה ולקח זמן עד שמצאתי את הטון הנכון לכתיבתו", אומרת אלונה פרנקל, שספרה היפה "ספר מלא אהבה, איך נפתלי בא לעולם" ראה אור לאחרונה (הוצ' סטימצקי). "כמו בספרי 'סיר הסירים' העוסק בגמילה מחיתול, היה לי חשוב שיהיה להורה ספר שבאמצעותו הוא יוכל להסביר לילדו את האופן שבו תינוק מגיע לעולם".

 

 

מהו הדבר המרכזי שיש להתייחס אליו כשמסבירים לילד כיצד תינוק בא לעולם?

"חשוב להראות לילד שיש פגישה בין בחור לבחורה, שיש תהליך, שיש רגש. אני רוצה שהוא יבין שתינוק הנוצר מן המפגש המיני בין הבחור לבחורה הוא לא רק מטרה אלא תוצאה. הרגש הוא בסיס בכל הקשור לעשיית ילדים. דבר חשוב נוסף הוא לומר את השמות הנכונים של איברי המין. להפתעתי היו הוצאות ספרים שחשבו שהשמות שבהם בחרתי לספרי - פין ופות - הם ישירים מדי, אך התעקשתי עליהם".

 

בספרי ילדים רבים שעוסקים בבואו של אח קטן למשפחה הכל מתחיל עם הבטן של אמא, ולא עם מה שנכנס לשם, כי האמא כבר מוצגת בהיריון. לכן יש מצבים שבהם למשל ילדים חושבים שהתינוק יוצא מהטבור.

 

כשניגשים לתת הסבר לילד על האופן שבו נוצר תינוק, אסור לשכוח שיש שונות בין ילדים: יש כאלה שהנושא לא מעניין אותם, כמו שלא מעניין אותם איך נובט שתיל, ויש ילדים שתהליך הנביטה בטבע מאוד מרתק אותם, ולכן הם גם יתעניינו באופן שבו תינוקות באים לעולם".

 

"עם זאת, צריך לשים לב לא לדחוף לילד את האינפורמציה בכוח. לדוגמה, כשילד קטן שואל איך טס מטוס, הרי לא נתחיל להסביר לו על הדלק ושאר הדברים הטכניים שגורמים למטוס לטוס, כי הוא לא יבין זאת. אנחנו נאמר לו שיש למטוס כנפיים ויש לו מנוע והוא מפעיל את המנוע ומתרומם. ילדים קטנים מסתפקים במעט אינפורמציה, וצריך להעביר את הנושא בכנות ובאופן מידתי".

 

באיזה אופן ספרך משמש מדריך וכלי עזר להורה?
"פשטות היא מילת המפתח כשניגשים להסביר לילד איך מגיעים ילדים לעולם. הגעתו של אדם חדש לעולמנו היא חלק מהבריאה, חלק מפלאי הטבע, העולם כבר מוכן בשביל התינוק החדש, יש שמחה לקראתו. חשוב להעביר את ההתפעלות, החמימות והפשטות המובילות ליצירת תינוק וחשוב שילדים ידעו שיחסי מין הם גם דבר נעים ולא רק מיועד להולדה".

"לצערי יש אנשים שחושבים שצריך להרחיק מילדים את נושא המין, והם אפילו לא מרשים לילד לנגוע באיבר המין שלו, או לא משאירים אותו עירום. תפישה כזו יכולה לגרום לילד לגדול למבוגר שאין לו גישה פשוטה לנושא המין. שלא כמו בישראל, יש ארצות שבהן חינוך מיני הוא חובה מגיל שלוש, למשל גרמניה וארצות סקנדינביה".

 

הסבר מותאם גיל

ד"ר יוכי בן-נון, פסיכולוגית התפתחותית ורפואית בכירה בשירותי בריאות כללית, מדגישה אף היא את התאמת ההסבר לגיל הילד. "ככל שילדים צעירים יותר בגיל, הלך המחשבה שלהם קונקרטי יותר והערנות שלהם לפרטים נמוכה יותר", היא אומרת. "ילדים בני ארבע ערים הרבה יותר להבדלים האנטומיים בין המינים מאשר ילדים בני שלוש, ולכן הם מסוגלים להבין יותר את פוטנציאל הקשר המיני בין גוף האישה לגוף הגבר. משום כך, העיקרון הראשון במתן הסברים לילדים על האופן שבו נוצרים תינוקות הוא על פי יכולתם והבנתם".

כיצד על ההורה או הגננת לענות לילד השואל איך התינוק נכנס לבטן האם?

"חשוב שלא להציג את העובדות בדרך מפחידה משום שילדים צעירים עלולים להתייחס למגע המיני כאל דבר כואב או אף אלים. פרויד כבר טען כי ילדים צעירים שנחשפו למראה מגע מיני עשויים להיבהל ולהישאר עם טראומה. לכן אפשר לענות לילד כך: 'התינוק גדל מזרע קטן בבטן האמא כמו שצמח גדל מזרע ששותלים באדמה'. אין צורך בגילאים הצעירים להתייחס לקשר המיני-פיזי כיוון שרוב הילדים עדיין לא יבינו זאת. לילדים גדולים יותר, בני חמש ויותר, אפשר לומר שתינוק נוצר בקשר של אהבה בין אבא לאמא,  וגם אז אפשר להמתין עם התיאור הטכני של ההתרחשות. הפסיכולוגיה רוצה תמיד להדגיש את ההיבט הרגשי הקשור במין, שהתינוק נולד מתוך רצון עמוק של שני הוריו, ושכל התהליך של יחסי מין הוא נעים".

 

 

האם התעלמות מן השאלה או הסטה לנושא אחר באות בחשבון?

"אסור להתעלם. כשההורה או הגננת נמנעים מלענות על השאלה הילד יכול לפתח מחשבות שליליות או לחשוב שמדובר בסוד אפל".

נועה קמחי-פריאל, עובדת סוציאלית קלינית מ"מיבאל'ה" - המרכז המקיף להתפתחות הילד ולהדרכת הורים בתל אביב, מדגישה ש"חשוב לכבד את סקרנותו של הילד ולהתייחס ברצינות רבה לשאלותיו בנושא זה גם אם לפעמים הן מעוררות אצל ההורה מבוכה ונטייה להגיב בביקורתיות ושיפוטיות. השתדלו לא להתחמק או לאסור עליו לשאול ולהתעניין בנושא, שכן הוא עלול ללמוד מכך שמין הוא דבר מביך, אסור, אפל ומלוכלך ולא חלק מקשר ויחסי אהבה בין בני אדם.

"כשילד שואל את ההורה 'איך התינוק נכנס לבטן של אמא?' כדאי, לפני שנותנים לו תשובה, לשאול אותו שאלות הכוונה, למשל 'ממי שמעת איך התינוק נכנס לבטן?', זאת כדי לקבל מושג היכן הוא נחשף לנושא ומה הוא מבין לגביו. ההסבר צריך להיות בשפתו של הילד ומומלץ לחבר אותו לדימויים שמוכרים לו. למשל אם יש בבית חיית מחמד, אפשר לדבר על הגורים שלה. באופן הזה המידע יהיה נגיש ולא אמורפי".

"השתדלו לקרוא לאיברי המין בשמם המדויק, פין ופות, והימנעו מעיוות המציאות והמצאות של סיפורים דמיוניים. אפשר להסביר לו שאבא ואמא מתחבקים חיבוק חזק של אהבה, אבא מעביר לאמא זרע, שבתוך הבטן שלה פוגש את הביצית והם מתחברים יחד והופכים לתינוק קטנטן שגדל לאט-לאט עד שמגיע הרגע שהוא יוצא מהבטן ומצטרף למשפחה".

 

לדברי לילה קוסקוב, פסיכולוגית חינוכית וממומחי אתר zap doctors, חייבים להתייחס להבדלים בהתפתחות הקוגניטיבית בין ילדים בני שלוש-ארבע לילדים בני חמש. כשילד קטן שואל 'איך התינוק נכנס לבטן של אמא?', או 'אמא, זה לא כאב לך שהכניסו לבטן שלך את התינוק? אפשר לומר לו שהתינוק נוצר בתוך הבטן של אמא וגדל בה לאט-לאט. זה נשמע מאיים פחות. ככל שהילדים צעירים יותר, הם צריכים מידע פשוט וקצר. בגיל שלוש הילד לא יצליח להחזיק בראש את כל שרשרת ההסבר כי הקשר בין סיבה לתוצאה לא מובן בגיל הזה.

"כשילד שואל 'איך תינוק בא לעולם?', השאלה נובעת משתי אפשרויות: או שהוא רוצה לדעת על ההיסטוריה שלו - מאיפה הוא עצמו בא, או שהוא ראה אישה בהיריון וזה גרם לו לשאול שאלות. לילדים יש הרבה פעמים תיאוריה משלהם על הנושא, למשל, שהתינוק יוצא מהפופיק, והם בודקים את התיאוריה באמצעות שאלות.

 

"ילד צעיר לא מתעסק במיניות, הוא רק רוצה לדעת מאיפה הגוף הזה - התינוק - יוצא. אם הוא למשל שואל אם פתחו את הבטן של אמא, השאלה שלו נובעת מחרדה. במקרה כזה יש לומר לו שהתינוק יצא מהפות, אבל שהגוף יודע לעשות את זה. אסור לתת לילד לחשוב שהוא פגע באמא שלו בעצם גדילתו בבטנה או בצאתו לאוויר העולם".

 

 

בגיל שלוש

ילדים בגיל שלוש אינם מצליחים להכיל את כל שרשרת ההסבר כי הקשר בין סיבה לתוצאה עדיין לא מובן להם. לפיכך ההסבר אמור להיות כן ומידתי, למשל "התינוק גדל מזרע קטן בבטן של אמא כמו שצמח גדל מזרע ששותלים באדמה".

 

בגיל ארבע

ילדים בני ארבע ערים יותר להבדלים האנטומיים בין המינים ומסוגלים להבין יותר את פוטנציאל הקשר המיני בין גוף האישה לגוף הגבר. עם זאת, חשוב לא להציג את העובדות בדרך מפחידה, ומומלץ לקשר את התיאור לעולמו של הילד, למשל אם חיית מחמד אהובה שלו או של חבר המליטה, דברו על הגורים וציינו את המילה היריון. ובהקשר האנושי - אמרו: "כשאבא ואמא מתחבקים חיבוק חזק של אהבה, אבא מעביר לאמא זרע, שבתוך הבטן שלה פוגש את הביצית והם מתחברים יחד והופכים לתינוק קטנטן שגדל לאט-לאט עד שמגיע הרגע שהוא יוצא מהבטן ומצטרף למשפחה".

 

מגיל חמש עד עשר

בגילאים אלה השתמשו בהסבר שנזכר בסעיף הקודם וציינו כי התינוק גדל ברחם. אם הילד שואל איך האב מעביר לאמא את הזרע אמרו, ש"הפין של האב מעביר את הזרע לפות של האמא, ושהם עושים את זה עם הרבה אהבה ובפרטיות". הפנו אותו לספרים בנושא המתאימים לגיל שבהם תמונות המחשה.

 

מגיל עשר

ההתעניינות במין השני הולכת וגוברת ורוב הילדים כבר יודעים כיצד ילדים נולדים. עם זאת, כשהנושא עולה בספונטניות, או כשאתם בוחרים להעלותו, השתמשו במילים יחסי מין (כדי להדגיש שמדובר לפני הכל ביחסים וברגש).