אמא, מה זה שואה?
להרחיק את השואה ברמת הזמן היא דבר חשוב, כמו גם להדגיש לצד הדברים הרעים שקרו את הדברים הטובים. אז איך מסבירים לילדים מה זה שואה?
מאת: שלי פורפר-רוזן
ככל שהילדים שלנו מתבגרים הם שואלים יותר שאלות. זה ברור, לגיטימי ומתקבל בברכה. הם רוצים לדעת עוד, לצבור ידע ולהיות יותר חכמים. אז מה נגיד להם כשהם ישאלו אותנו על השואה? או על הצפירה?
מה נגיד ואיך נגיד תלוי בגילו של הילד כמובן. אני ממליצה כבר מגיל שנתיים, לעדכן את הילדים ולהתריע – 'שמחר תהיה צפירה'. אפשר גם לחקות את איך שצפירה נשמעת, להראות לילדים מה צריך לעשות, ולהסביר שאנחנו עומדים כדי לזכור את האנשים האמיצים שפעם חיו בארץ רחוקה.
כמו כן, ישנה סכנה שאם נשקר לילדים או לא ניתן שום הסבר, הם כמובן מאד ייבהלו מהצפירה שתתפוס אותם לא מוכנים.
ולמרות שסביב הגילאים שלוש וארבע יש כבר הבנה של מהו מושג המוות, לא הייתי ממהרת לדבר על מוות. עם זאת בהחלט ניתן לפרט יותר בגילאים אלו על הצפירה ועל יום השואה. ניתן לספר להם שפעם, בעבר הרחוק, הרבה זמן לפני שהם נולדו ואולי לפני שאנחנו נולדנו, ההורים שלנו נולדנו בארץ מאד רחוקה, והיו אנשים רעים שעשו דברים לא יפים לאנשים טובים, ואנחנו עומדים בצפירה כדי לזכור ולכבד את אותם אנשים טובים ולשמוח שהם בסוף ניצחו את הרעים. אם הם ישאלו מה עשו לאנשים הטובים או מה קרה להם תוכלו להגיד שחלקם מתו ושחלקם עוד חיים.
בחרו את המושגים בהם אתם משתמשים בהתאם לגיל ילדכם
העניין של להרחיק את השואה ברמת הזמן היא דבר מאוד חשוב, כמו גם להדגיש לצד הדברים הרעים שקרו את הדברים הטובים. יקל על הילד להכיל את מה שישמע כאשר ידע שאותו אירוע עליו אנחנו מדברים קרה לפני הרבה שנים ובמקום מאד רחוק מאיפה שהוא גר. כמובן שאסור לכעוס על ילד בגיל הזה שקשה לו לעמוד בצפירה ואו שצוחק ממנה, מהסיבה הפשוטה, שילדים מתמודדים עם מבוכה או פחד גם בדרך זו, וזה בסדר. אפשרו להם זאת מבלי להתאכזב, לכעוס או לצעוק. יש להם מספיק שנים להבין לעומק את השואה ולכבד את זכרה כפי שאתם ההורים מכבדים.
במידה ומדובר בגילאים מאוחרים יותר – החל מגיל 6 ומעלה כבר ניתן להשתמש במושגים אחרים כמו 'זהו יום שבו אנחנו נזכרים באנשים שנרצחו על ידי אנשים רעים ואנו עומדים לזכרם'. כאן, כבר ניתן לקרוא לרעים בשמם: 'נאצים'. ניתן להשתמש במושגים כמו אסון ועוד. בגילאים אלו ניתן גם לספר לילדים סיפורים על אנשים טובים שעזרו לאותם אנשים שהנאצים רדפו. חשוב להתמקד בסיפור אחד ובכזה עם סוף טוב.
שימו לב שיותר מידי מידע כמו: "נרצחו 6 מיליון יהודים" – לא נחוץ. בחרו את המושגים בהם אתם משתמשים בהתאם לגיל ילדכם. תנו לו להוביל ואל תכפו עליו עוד מידע אם לא יתעניין ולא שאל, ובעיקר אמרו לו שירגיש בנוח לפנות אליכם עם כל תהיה או שאלה.
שלי פורפר-רוזן עו"ס MA , מנחת הורים, מטפלת זוגית ומשפחתית בוגרת לימודי טיפול מיני, מכון אדלר
מצעד החיים: "פה כדי לזכור את מה שקרה בשואה"