ההורים הם האשמים במגפת השמנת היתר

זה ברור שכשמוזגים לילד לאכול, הוא חייב לסיים את כל הצלחת וגם את השאריות שנותרו בסיר אחרת "נו נו נו, השוטר יבוא מהר".
זה ברור שרק אם הוא יאכל את כל הצלחת, כולל הצלחת, הוא יקבל ממתקים. כי ממתקים זה פרס לגיטימי על אכילה.
זה ברור שהילדים שלכם יסכימו לאכול בריא, בעוד אתם ממשיכים עם הרגלי האכילה הבעייתיים שלכם.

כשהשיח העיקרי הקיים בבית סובב סביב:  "מה אתה רוצה לאכול? מה אכלת בבית הספר? תפסיק לאכול מהעוגה! בוא לאכול ארוחת ערב!" - אז האוכל הופך לעניין הרבה יותר משמעותי וחשוב ממה שהוא באמת.
הילדים גדלים ומפתחים אובססיה לאוכל , נוצרת בעיה של אכילה רגשית, הם עולים במשקל, מגדלים כרס קטנה ואז ההורים שוב מציקים, נוגעים בבטן של הילד ומעירים הערות עוקצניות.

השמנת יתר זו מחלה חוצת גבולות, זו כבר עובדה ידועה. היא הוגדרה על ידי ארגון הבריאות העולמי כמגפה הגדולה של המאה ה-21 ושיעור הילדים הסובלים מעודף משקל בישראל ובעולם כולו עלה  ב-32% בשני העשורים האחרונים.

אבל הילד שלכם לא אשם. האחריות היא עליכם. הכי קל להאשים את הילדים, האינטרנט, התרבות, אבל חינוך מתחיל ונגמר בבית. אז הגיע הזמן שנהיה דוגמא אישית, נפסיק עם אובססיית האוכל ונזכור שכמו שאנחנו דואגים להזנה פיזית, חשוב להזין את עצמנו ואת ילדינו בהזנה מנטלית שתחזק את הביטחון העצמי של הילדים ללא קשר למשקל.

מהיום, במקום להגיד "העיקר הבריאות" - תכניסו את הבריאות הביתה.

מזל כהן, מפתחת שיטת "מזל כהן" לגוף חטוב ובריא

עוד בדיבור:

דיכאון קליני - מחלה אמיתית או סתם בכיינות וחולשה?

סיפורה האישי של יוצאת כת

אמיר חצרוני - פרובוקציה זולה או כל האמת בפנים?