בעקבות תמיכתה בישראל: השופטת האוגנדית בהאג סופגת אש מבית

ג׳וליה סבוטינדה, המכהנת כשופטת בבית הדין הבינלאומי לצדק, סופגת ביקורת ממדינתה לאחר שהצביעה נגד כל צווי הביניים שהוטלו על ישראל במסגרת התביעה שהגישה דרום אפריקה. בהצהרה רשמית מטעם ממשלת אוגנדה נכתב: "העמדה שהביעה השופטת סבוטינדה היא דעתה העצמאית בלבד - ואינה משקפת בשום אופן את עמדתנו"

שופטת בית הדין הבינלאומי לצדק ג׳וליה סבוטינדה
שופטת בית הדין הבינלאומי לצדק ג׳וליה סבוטינדה | צילום: INTERNATIONAL COURT OF JUSTICE

שופטת בית הדין הבינלאומי לצדק ג׳וליה סבוטינדה מאוגנדה נתונה לביקורת מבית, לאחר שהצביעה נגד כל אחד מששת צווי הביניים שהוצאו נגד ישראל במסגרת התביעה שהגישה דרום אפריקה. בנימוקיה, סבוטינדה טענה כי לא הוגשו ראיות המוכיחות שישראל מבצעת רצח עם או שיש בכוונתה לבצע זאת. לפיה, הלחימה היא אידיאולוגית וטריטוריאלית ואינה ניתנת לפתרון במסגרת משפטית בבית הדין.

ממשלת אוגנדה הסתייגה מעמדתה של השופטת בהצהרה רשמית שפרסמה, בה נכתב: "העמדה שהביעה השופטת סבוטינדה היא דעתה האינדיבידואלית והעצמאית בלבד, ואינה משקפת בשום אופן את עמדת ממשלת הרפובליקה של אוגנדה".

בהמשך ההודעה, הממשלה האוגנדית הביעה את תמיכתה בעמדת ארגון המדינות הבלתי מזוהות, המאגד כ-120 מדינות שאינן רואות את עצמן כמשתייכות לחוג השפעתן של אחת המעצמות הגלובליות. עמדת הארגון, שגובשה החודש בבירת אוגנדה קמפאלה, מגנה את הפעולה של ישראל ברצועת עזה וקוראת להפסקת הלחימה ולהכנסה בלתי מוגבלת של סיוע הומניטרי.

הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג
הדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג | צילום: רויטרס

כזכור, בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם ביום שישי את החלטתו בעניין הוצאת צווי ביניים בתביעה שהוגשה נגד ישראל. במה שנחשב כהישג לצוות ההגנה הישראלי, בית הדין לא קיבל את דרישת דרום אפריקה להפסקת המלחמה - אך קבע בין היתר כי ישראל נדרשת לנקוט בצעדים מידיים כדי לאפשר אספקת שירותים בסיסיים וסיוע הומניטרי לעזה, וכן נדרשת להגיש תוך חודש דוח על מאמציה למניעת פגיעה באוכלוסייה אזרחית.

סבוטינדה זכתה להכרה בישראל לאחר שהצביעה נגד כל הצעדים שננקטו נגד ישראל. השופטת האוגנדית בת ה-69, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, נבחרה לכהונה בבית הדין בהאג בשנת 2012 - והיא צפויה להמשיך לכהן עד לשנת 2030. סבוטינדה אף הצביעה נגד שני צווים בהם תמך נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שנשלח לבית הדין כשופט ארעי מטעם ישראל.