התקיפות - וצווי המעצר: עדות המתלוננת נגד התובע בהאג נחשפת

תחקיר ה"וול סטריט ג'ורנל" שמתפרסם הבוקר (ראשון) חושף את עדות המתלוננת על תקיפה מינית נגד תובע בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, כרים חאן, ובודק את הקשר בין הפרשה לבין החלטתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים נוספים.

המתלוננת בפרשה היא עורכת דין כבת 30 ממלזיה, שנהגה לנסוע עם חאן במסגרת תפקידה. על פי עדות המתלוננת, חאן היה נתון ללחץ כבד לנקוט בצעדים נגד ביכירם ישראלים חודשיים בלבד לתוך המלחמה. פעילים פרו-פלסטיניים החלו לסמן אותו כ-"מי שמאפשר רצח עם" והמדינות החברות בבית הדין הבינלאומי דחקו את חאן אל העימות מול ישראל וידידתה הנאמנה - ארה"ב.

בדצמבר 2023 הגיע חאן למטה האו"ם בניו יורק על מנת להשתתף בישיבת הגוף המנהל של בית הדין הבינלאומי. בכירים בבית הדין סיפרו כי חאן החל להשתלח יותר ויותר בצוות שלו בשל הביקורת שהושמע נגדוובעדותה סיפרה המתלוננת כי התבקשה להיפגש עימו על מנת להרגיעו. באותו הערב הגיעה לסוויטה שלו במלון הילטון מילניום ליד המטה, שם החל לגעת בה באופן מיני.

המתלוננת סיפרה לחוקרים כי דפוס התנהגות זה נמשך מספר חודשים וכשניסתה לעזוב את החדר הוא לקח את ידה ומשך אותה אל המיטה ולאחר מכן הפשיט אותה וכפה את עצמו עליה. "הוא תמיד מחזיק אותי ומוביל אותי למיטה, סיפרה והמשיכה: "הרגשתי שאני לכודה". לטענתה חאן תקף אותה מינית מספר פעמים במהלך נסיעותיהם לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז ואף בביתו בהאג, שנמצא בבעלות אשתו.

בכירים נוספים בבית הדין סיפרו כי המתלוננת לא רצתה לעזוב את אחד המשרדים החשובים ביותר שעוסקים בזכויות אדם וכמו כן דאגה שלא תצליח לשלם את החשבונות הרפואיים של אמה, שגססה ממחלת הסרטן. בנוסף המתלוננת סיפרה שפחדה מתגובת נקם מצד חאן, שניסה להפעיל עליה לחץ למשוך את התלונה.

שבועיים וחצי בלבד לאחר שחאן למד את ההאשמות נגדו, החליט להפתיע בכירים בארה"ב ובישראל כשהכריז על צו המעצר הדרמטי ביותר בהיסטוריה של בית הדין הבינלאומי - כנגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין שיוצא צו מעצר נגד מנהיג שנבחר באופן דמוקרטי במדינה מערבית, מהלך שארה"ב ניסתה למנוע במשך חודשים.

תזמון ההכרזה על צווי המעצר, לצד ביטול נסיעתו של חאן לישראל ולרצועת עזה, העלתה את ההשערה כי חאן מנסה להגן על עצמו מפני ההאשמות. חאן הכחיש כי החלטתו בנושא הצווים הישראלים קשורים לתלונות נגדו, אך הוא נהנה מתמיכתן של מדינות אנטי-ישראליות בבית הדין הבינלאומי שככל הנראה יגבו את חאן במידת הצורך. כמו כן הצו גם הרתיע את המתלוננת, שתמכה בחקירתם של מנהיגים ישראלים.

בשיחה מוקלטת שנמצאת בידי צוות החקירה העצמאית של האו"ם חאן נשמע מזהיר את המתלוננת כי "התלונה תפגע בהליך הצדק עבור הקורבנות - שנמצא על סף התקדמות. תחשבי על צווי המעצר". האו"ם חוקר כעת אם חאן ניסה לאיים או לנקום במתלוננת ובבכירים אחרים שדיווחו על מעשיו ובחודשים הקרובים צפוי להתקבל דו"ח בנושא ממשרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים לדירקטוריון בית הדין הבינלאומי לצדק ול פעולה שתכלול את פיטורי חאן תדרוש רוב מ-125 המדינות החברות בבית הדין.

עורכי דינו של חאן מסרו ל-"וול סטריט ג'ורנל": "זה לא נכון לחלוטין שהוא עסק בפעילות מינית מכל סוג שהיא. חאן מודע לניסיונות להכפיש את שמו ולהשמיד את המוניטין שלו דרך התקשורת וזה נובע מתפקידו בהגשת צווי המעצר". על פי התחקיר, חאן טען כי התלונות נגדו הן חלק ממאמץ רחב יותר לחתור תחת בית הדין הבינלאומי ואמר כי עצם העובדה שהצווים אושרו בהאג מוכיחה כי "עמדו ברף המשפטי הנדרש והמחמיר".

בעוד החקירה בעניין נמשכת, בית הדין מביע חשש כי המוסד פעל בהאג, בנוסף לסוכנויות מודיעין רוסיות ניסו למנוע את חקירת בית דין נגד פשעי מלחמה שבוצעו באוקראינה. בית הדין אף התקין במהלך הקיץ ציוד אבטחה בבתיהם של התובעים שעבדו על התיקים הללו.