כישלון מדיני לצד הישג משפטי: הצעדים הבאים לאחר ההחלטה בהאג

ביום שלאחר ההחלטה הראשונה של בית הדין הבינלאומי לצדק בתביעה נגד ישראל, היועמ"שית תחל בהתייעצויות לגבי הצווים שניתנו, ובחיפוש דרך למנוע התבטאויות בעייתיות של בכירים ישראלים בעתיד. השופט מטעם ישראל, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס אהרן ברק, הצביע בעד שני סעיפים עליהם ניתנו צווים - והוכיח כי הוא שופט עצמאי

זמן צפייה: 03:16

בית הדין הבינלאומי לצד שבהאג קיבל היום (שישי) החלטה ראשונה במסגרת התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בטענה כי מתבצע רצח עם בעזה, והוציא שורה של צווי ביניים - מבלי לקרוא להפסקת הלחימה. מבחינת ישראל, מדובר על כישלון מדיני חרוץ אך הישג משפטי. העובדה שישראל מקושרת לרצח עם, גורמת לנזק מדיני, אך משפטית - ניתן להתמודד עם החלטת בית הדין, וככל הנראה שהתביעה תדחה על הסף – אך לא בזמן הקרוב.

במשרד המשפטים מרוצים מההישג המשפטי, ומכך שלא שבית הדין לא קרא להפסקת המלחמה. גם הצווים שניתנו, הם כאלה שלחלקם ניתן לתת פרשנויות שונות. כבר בימים הקרובים תערוך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התייעצויות לגבי אותם צווי ביניים, ועל הדרך שיש לנהוג כלפיהם. מול בהרב-מיארה עומד גם צו אישי, והיא צריכה לבדוק את עניין הצו הקורא להפסקת ההסתה נגד פלסטינים.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה
היועמ''שית גלי בהרב-מיארה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

לא נראה כי הצווים יגררו חקירות פליליות של בכירים בדרג המדיני והצבאי של ישראל, ושל כאלה שאותם ציטטו במהלך הדיונים, עם זאת, כן מנסים לחשוב כבר עכשיו בלשכת היועצת איך לפעול כדי למנוע את ההתבטאויות הבאות שעלולות להגיע, ולהחליט מה ניתן לעשות במקרה ובכיר נוסף מתבטא בצורה בעייתית.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, אשר מכהן כשופט בית הדין הבינלאומי בתביעה מטעמה של ישראל, הצביע בעד שני סעיפים עליהם קיבלה ישראל צווים, בנוגע למניעת הסתה ולמתן סיוע הומניטרי. הוא מסביר כי צריך להעניק סיוע הומניטרי למי שלא נלחם במדינה. עם זאת, מאחורי הקלעים הייתה לו השפעה משמעותית מול שאר השופטים, על מנת לא להוציא נגד ישראל צו להפסקת המלחמה. תמיכת ברק בשני סעיפים נגד ישראל, מוכיחה לבית הדין כי מדובר בשופט הפועל בצורה עצמאית.

דיון בבית הדין הבין-לאומי בהאג
דיון בבית הדין הבין-לאומי בהאג | צילום: מתוך ויקיפדיה / Lybil BER

נזכיר כי בית הדין קבע כי ישראל נדרשת לפעול בכל כוחה כדי למנוע את ביצוע כל הסעיפים בסעיף 2 של אמנת רצח עם, וברוב של 15 שופטים מול 2 קבעו כי ישראל נדרשת לוודא באופן מיידי שצה"ל לא מבצע פעולות שהוגדרו בסעיף הזה. ברוב של 16 קולות, כולל השופט ברק שהצביע בעד, מול מתנגדת אחת בלבד - נציגת אוגנדה, נקבע כי ישראל תנקוט בכל הצעדים שבכוחה כדי למנוע ולהעניש על הסתה פומבית לרצח עם ביחס לפלסטינים בעזה. עוד נקבע כי על ישראל להגיש דו"ח לבית הדין על כל הצעדים שננקטו כדי ליישם את הצו שנקבע בתוך חודש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס להחלטת בית הדין, ובתגובה שפורסמה נכתב כי "כמו לכל מדינה, לישראל יש את הזכות הבסיסית להגנה עצמית. בית הדין בהאג דחה בצדק את הדרישה המקוממת לשלול מאיתנו זכות זו". נתניהו הוסיף הכי "עצם הטענה שישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים היא לא סתם שקרית - היא מקוממת, והנכונות של בית הדין בכלל לדון בזה - זה אות קלון שלא יימחה לדורות".