קצינים על הכוונת: האם החוקים החדשים יסכנו את החיילים?

במשך שנים, מעמדו והמוניטין החיובי של בית המשפט העליון הישראלי העניק לחיילי וקציני צה"ל כמו גם לפוליטיקאים ישראלים, חסינות משפטית מפני העמדה לדין בבתי משפט שונים בעולם, וגם בבית הדין הפלילי בהאג. האם המוניטין הזה שהגן על קצינים, לוחמים ומדינאים, יישאר גם אחרי הרפורמות שמתכננת לקדם הקואליציה הנרקמת, רפורמות שעשויות לכרסם באופן משמעותי במעמדו של בית המשפט העליון?

"באחד הפורומים התקבלה החלטה שאנחנו רוצים להרוג את סלאח שחאדה, שהיה מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס. הדרך שנבחרה הייתה להוריד פצצה על ביתו. ידענו שבני משפחה יכולים להיהרג ולקחנו את זה בחשבון. הטעות הייתה טעות מקצועית כי ליד הבית היו סככות שלא היה ברור מה יש בהן, ונהרגו לא מעט אזרחים. בספרד הוגשה תביעה להעמיד לדין את כל מי שהשתתף באותו פורום שאישר את המבצע, ואני ביניהם", סיפר בכיר צה"ל לשעבר וראש המל"ל לשעבר האלוף במיל' גיורא איילנד.

מלבד גיורא איילנד, הרשויות בספרד ובבריטניה ביקשו להעמיד לדין גם את בוגי יעלון שהיה הרמטכ"ל, את דן חלוץ מפקד חיל האוויר בזמן ההפצצה, שר הביטחון אז פואד בן אליעזר, מייק הרצוג, היום השגריר בארה"ב ובזמן ההפצצה - המזכיר הצבאי של שר הביטחון, את אבי דיכטר שהיה ראש השב"כ וגם את מי שהיה אז אלוף פיקוד הדרום, דורון אלמוג.

התביעות בספרד, באנגליה ובמדינות נוספות הפכו לשיטה, חלקן פרטיות, חלקן ציבוריות. הן הוגשו נגד בכירים ישראלים, מכהנים או בדימוס, בצבא או בפוליטיקה. "הייתי ברשימת פושעי המלחמה, לא יכולתי לנסוע לחו"ל, היו נגדי גם הליכים פוטנציאליים בחו"ל", טענה עו"ד פנינה שרביט, אל"מ במיל'. "על פשעי המלחמה של 'עופרת יצוקה', שאני ייעצתי איך לעשות אותם", הוסיפה.

אז איך מדינת ישראל הצליחה פעם אחר פעם להדוף את בקשות המעצר הללו במדינות מערביות נגד אנשים ששירתו את המדינה? השיטה הקבועה להדוף את התביעות הללו היא לערוך תחקיר של צה"ל על האירועים, הצגת הוכחה שהוא אכן עשה כך, ומאחר אלו נתונות לביקורת שיפוטית של בג"צ - התביעות במדינות האירופאיות נדחות, בעיקר בזכות המוניטין של בג"צ.

"העובדה שבמדינת ישראל החלטות של התביעה כפופות לביקורת של בית המשפט העליון נותנת אמינות מאוד גדולה להחלטות שמתקבלות בתוך המערכת המשפטית הישראלית", אמר ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש לעניינים בינלאומיים. "פרקליטות צבאית חזקה, בית משפט עליון חזק. ברגע ששני הגופים האלה בקהילה הבין-לאומית, ובעיקר בארה"ב ובאירופה מוכרים כגופים חזקים, כגופים שיש להם יכולת באמת לבצע משפט אמת בתוך מדינת ישראל, זאת ההגנה הכי טובה לחיילי צה"ל", הוסיף נעם תיבון, אלוף במיל'.

בדין הבינלאומי קוראים לזה "עקרון המשלימות". הכלל קובע כי ההליך בבית הדין הבינלאומי יתקיים רק כאשר המדינה המעורבת אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל הליך ראוי. העיקרון הזה לא היה רלוונטי עבור מדינת ישראל, אם לבית המשפט העליון בישראל לא היה מוניטין שהולך לפניו. כך היה בדיוק בפרשת סלאח שחאדה: התביעה הספרדית הסבירה לבית המשפט בספרד שהפרקליטות הצבאית בישראל טיפלה בפרשה, שהיועץ המשפטי לממשלה טיפל בה וגם בית המשפט העליון בישראל.

ההגבלות הללו קוממו לא פעם את הציבור הישראלי שחלקו ראה בבג"ץ ככזה שכובל את ידי הלוחמים. אבל האם בג"ץ, במשך שנות המדינה יותר הגביל את מערכת הביטחון או יותר הגן עליה? "כשהתחילה האינתיפאדה השנייה, הייתי עוד ראש אגף מבצעים ואז התחלנו בסיכולים ממוקדים שבעולם קראו לזה 'הוצאה להורג ללא משפט' והיו כמובן עתירות לבג"ץ הישראלי והלכנו, בוגי, סגן הרמטכ"ל ואני, לאליקים רובינשטיין שהיה היועץ המשפטי לממשלה, ישבנו איתו על העניין", סיפר גיורא איילנד. לבסוף, היועץ המשפטי רובינשטיין "התיר" מבחינה חוקית את הסיכולים הממוקדים.

הכשרת הסיכולים הממוקדים בישראל הכתה גלים בעולם, והיא נחשבת עד היום לפסק דין מכונן בקרב מדינות מערביות שנלחמות בטרור. בפועל, פסקי דין שמצד אחד מגבילים את מערכת הביטחון בפעולות לא מידתיות, ומצד שני מאפשרים לה להגן על תושבי המדינה, הביאו את המוניטין של בית המשפט העליון הישראלי לכזה שנלמד בכל העולם, ולכזה שבפועל הודף תביעות ממדינות שונות נגד ישראלים.

"אני לא בין אלה שחושבים שבכל מקום שבג"ץ מתערב, הוא טועה. ואני לא חושב שבכל מקום שבג"ץ מתערב הוא צודק", טען יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל. "מדינת ישראל נמצאת תחת זכוכית מגדלת והיא תמשיך להיות כזאת, ואם המשמעות של העניין היא לוודא שבאמת יש פה מערכת משפט שיודעת לפעמים גם לשים גבולות להפעלת הכוח הצבאי, וזה מה שמוריד מאיתנו את האיום של העמדה לדין במסגרות בינלאומיות, אז זה מחיר ששווה לשלם", אמר איילנד.

"כל פגיעה במוסדות האלה מעמידה בסכנה כל לוחם או לוחמת ואת מפקדי צה"ל שפועלים ביהודה ושומרון", גרס האלוף במיל' תיבון. איילנד הוסיף: "זו בהחלט סכנה הרבה יותר מוחשית ממה שהיא נראית. זו לא רק העמדה לדין של אנשים בודדים, אלא ברגע שתהיה החלטה על הקמת ועדת חקירה, על איזשהו אירוע שקרה ביהודה ושומרון, אנחנו נימצא במצב נוראי. אגב, ככה התחילה הבעיה של דרום אפריקה".

החשש ברור. האם הוא מצדיק התנגדות לכל שינוי באיזונים בין הכנסת למערכת המשפט? הרי על כך הצביע הציבור בקלפי. "אני לא מאלה שחוששים להזיז את הגבינה מדי פעם, נהפוך הוא, אבל בגלל הרגישות הבין-לאומית צריך לעשות את זה בשום שכל, בעדינות, בזהירות, לבחון איפה זה עלול להזיק ולראות, כשאנחנו עושים את זה ככה, שזה לא יזיק", הוסיף עמידרור. "בית המשפט, אסור לו שיסורס ואסור לנו שבית המשפט יסורס", אמר ד"ר דני תרצה, מי שעמד בראש פרויקט גדר ההפרדה.