הדיל יצא לדרך: חוק יסוד לימוד תורה עבר בקריאה ראשונה
החוק שמבקש לעגן את לימוד התורה כערך יסוד, ולהשוות את מעמד לומדי התורה לזה של המשרתים בצה"ל, אושר בקריאה ראשונה ברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים. נתניהו תמך. בנט: "עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה". דרעי: "תיקון היסטורי"
מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה וברוב של 63 תומכים מול 53 מתנגדים את הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה", שמבקשת לעגן את לימוד התורה כערך יסוד, ולהשוות את מעמד לומדי התורה לזה של המשרתים בצה"ל.
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, בירך על המהלך: "הערב הרמנו את קרן התורה! אישור החוק, שתנועת ש"ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה במעמדם של לומדי התורה הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל". ח"כ מאיר פרוש הוסיף: "המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים", ציין פרוש, והוסיף כי הוא מצפה שהחוק יאושר סופית בכנסת הנוכחית.
מנגד, ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט, תקף בחריפות את העברת החוק והצהיר: "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה. החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה יישאר". בנט הדגיש כי לשיטתו השתמטות קורעת את העם ומונעת ניצחון, וטען כי "צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים, והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון". לדבריו, הממשלה הבאה תבטל את כל חוקי ההשתמטות ותציב את המשרתים בראש סדר העדיפויות".
גם יו"ר "ישר!" גדי איזנקוט אמר: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים והמחיר שהם משלמים כבד מנשוא, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה. מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות - מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית".
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר: "בשנים האחרונות חלה זילות בכבוד התורה. לכן, בהוראת גדולי התורה שליט"א, החלטתי להביא את חוק היסוד הזה כדי להשיב את כבודה של התורה, זו שהחזיקה את העם היהודי במשך אלפי שנים, וזו שמייחדת אותנו מכל העמים. אני לא חושב שיש חבר כנסת אחד, יהודי או שאינו יהודי, שיניח בצד את השיקולים הפוליטיים ויתנגד לזה. את החוק הזה היה צריך לחוקק כבר עם קום המדינה. בן גוריון, ולאחריו גם בגין, הבינו את מה שהיום יש מי שאינם מבינים ודווקא בשל הזילות בכבוד התורה בתקופה האחרונה, קידום החוק הוא צורך קיומי כדי להחזיר את כבוד התורה למקומה הראוי במדינת היהודים".
לפני כשלושה שבועות אישרה הכנסת בקריאה טרומית את חוק יסוד לימוד תורה, בכפוף לדיל בין המפלגות החרדיות לערביות - כשדיל לא רשמי נסגר בין גפני ליו"ר תע"ל ח"כ אחמד טיבי. לבסוף, עברה ההצעה להשוואת מעמד לומדי התורה למשרתים ברוב של 56 ח"כים שתמכו בהצעה מול 43 שהתנגדו - בהם ארבעה ח"כים מהקואליציה שהצביעו בניגוד למשמעת הקואליציונית: יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית.
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, מתחה ביקורת על הליך החקיקה: "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק. החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה על שאלות כבדות משקל שעלו, כמו מיהו אדם חרדי ומהן חובותיו וזכויותיו".