המבקר: ליקויי המיגון במתקנים חיוניים וברכבת הקלה טרם תוקנו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"חות בנושאי ביטחון, מהם עולים ליקויים בשורה ארוכה של נושאים, ובהם פערים משמעותיים בהיערכות הרכבת הקלה בגוש דן להגנה מפני אירועי טרור. בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים עלה כי לא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת. ליקויים נמצאו גם בניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ובמענה לאירוע רב נפגעים בנמל התעופה רמון.

"במשך 5 שנים משרד התחבורה לא הציג עבודת מומחים מטעמו כחלופה לתרחיש הנפגעים ברק"ל שקבעה רשות החירום הלאומית", כתב המבקר בדו"ח, "גם לאחר חרבות ברזל הוסיפו להיות פערי איוש במאבטחים ברכבת הקלה וגם ריענוני שמירת הכשירות שלהם הצטמצמו. בנוסף עלו פערים בנושא פינוי הנפגעים".

על מיגון מתקניים חיוניים מפני טילים ורקטות כתב המבקר: "עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים. גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים לא קידמו נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות".

על אבטחת נמל התעופה רמון מפני איומים ביטחוניים והמענה לאירוע רב-נפגעים נכתב בדו"ח: "במטה רש"ת אין גורם המתכלל את הטיפול באבטחת התעופה. לא התקיים במל"ל דיון המשך בנושא תקצוב תוכנית המענה הרפואי לנמל בעיתות שגרה וחירום, ומשרד הבריאות ומשרד האוצר לא סיכמו את המקור התקציבי לתוכנית. ההפסד מפעילות נמל התעופה רמון לשנים 2023-2019: 1.4 מיליארד שקלים".

הדו"ח גם בחן היבטים במניעת זליגה של מחוללי מחלות ביולוגיים וידע לפיתוח נשק ביולוגי, ונמצאו פערים במעבדות: "לא קיימת הסדרה בכל הקשור להעברת מידע מודיעיני שעשוי להיות רלוונטי לנושא איום הטרור הביולוגי או לנושא פיתוח ויצור נשק ביולוגי. משרד הבריאות לא פעל להסדרה. העדר הסדרה מסוכנת בפרט נוכח מהפכת ה-AI".

עוד ביקר הדו"ח את ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון ואבטחתם, ונמצא כי "למרות הסיכון הרב למתקפות סייבר על מחשבי משרד הביטחון ולמרות הנתונים האישיים של מאות אלפים שנמצאים במאגרי המידע - אין מספיק בקרה ומבחני חדירות". עוד נכתב: "כמות מקבלי הרשאות הכניסה למאגרים, כולל המאגר הרגיש על נכי צה"ל בלי שיש להם צורך (70% מהמשתמשים החיצוניים לא נכנסו למערכות למעלה מחצי שנה)".

על העסקת יועצים במשרד הביטחון נכתב: "היקף ההעסקה של 685 יועצים שהם 27% מכלל היועצים במשרד הביטחון חרג מהכללים שנקבעו. לא גובש במשרד הביטחון מסמך אסטרטגי בנושא העסקת יועצים. רק 3 מתוך 20 יועצים בעלי היקף ההתקשרות התקציבית הגבוה ביותר הן נשים".

לסיכום כתב המבקר בדו"ח: "הממצאים בדוחות הביטחוניים צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה. הם נוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל. לאחר 7 באוקטובר החובה לתקן את הליקויים העולים בדוחות מבקר המדינה מתעצמת פי כמה. על  שרי הביטחון והתחבורה, וכלל הגורמים לתקן את הליקויים באופן מיידי".

"בכל הנוגע לפיקוח ולבקרה של משרד הביטחון על השימוש של החברות הביטחוניות במקדמי שיווק: 64 (מתוך 100) בלבד - זהו הציון של מדינת ישראל בשנת 2024 במדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בין-לאומית". בשנת 2020 במשרד הביטחון נחשפו רק במקרה לעמלה גבוהה שהיתה אמורה להיות משולמת למקדם שיווק ומנעו את ביצועה. בקרה על תוכניות ציות למניעת שחיתות לא גובשה במשך שנים. התנהלות זו עלולה לפגוע באופן משמעותי במדינת ישראל בהיבטי ביטחון, יחסי החוץ והמסחר הבין-לאומי. על מנכ"ל משרד הבטחון לפעול לתיקון הליקויים".

תגובת משרד הביטחון לדו״ח היבטים בפיקוח ובקרה על שימוש החברות במקדמי שיווק, בסוכנים ובמתווכים בעסקאות ייצוא ביטחוני: "מאז כניסתו לתפקיד ובהתאם למדיניות שר הביטחון ישראל כ"ץ, מקדם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, רפורמה מקיפה שתאפשר את הגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי ויחד עם זאת תגביר את האכיפה. בחודש שעבר אימץ מנכ״ל משרד הביטחון את מרבית המלצות הוועדה שבחנה את תהליכי הייצוא והפיקוח עליו, הגורמים המעורבים והאתגרים המשתנים וקבע כי שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת הפיקוח ממוקדת ואחראית. באשר לטענות לגבי מקדמי שיווק - כחלק מחברותה של מדינת ישראל בארגון ה-OECD, ביצע משרד הביטחון מספר פעולות הנוגעות למניעת שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור זר. ראשית, משרד הביטחון קבע כי יצואנים הרשומים במרשם הייצוא הביטחוני יחתמו על הצהרה במסגרת בקשות לרישיון המוגשות לאפ"י כי לא היו מעורבים בעבר ולא יהיו מעורבים בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, נוסף תנאי מיוחד ברישיונות אפ"י המתייחס לאיסור מתן שוחד לעובד ציבור זר. אפ"י עורך מעת לעת פעולות להעלאת המודעות בקרב יצואנים ביטחוניים בנוגע לנושא מניעת שחיתות ואף הנושא מודגש בכנס אפ"י השנתי בו משתתף קהל של מאות רבות של יצואנים ביטחוניים ישראליים".

תגובת משרד הביטחון לדו״ח היערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים- ביקורת מעקב: "השרדת מתקנים חיוניים ושימור רציפות תפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה המשרדית ובהתאם גובשה תוכניות עבודה מפורטת, בין היתר הוקם צוות ייעודי משותף לכלל אגפי המשרד הרלוונטיים, צה״ל והגופים הנוספים לטובת מיפוי, תעדוף והגדרת חבילת ההגנה הנדרשת עבור כל אחד מהמתקנים החיוניים. במקביל להקמת הצוות, נעשו שורת צעדים נוספים, בינהם הוספת אלמנטי מיגון למתקנים חיוניים שהוגדרו בשיתוף הגופים, הגברת התיאום בין משרד הביטחון לצה״ל לטובת הגנה אווירית באמצעות מערכות הגנה על מתקנים מתועדפים ועוד".

תגובת משרד הביטחון לדו״ח ניהול מאגרי מידע במשרד הביטחון ואבטחתם: "בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות, מונה באגף הדיגיטל במשרד הביטחון ממונה על אבטחת המאגרים, הוקצה תקציב רב שנתי ליישום התקנות ואבטחת המאגרים והוגדרה תוכנית עבודה ליישום התקנות עבור כל אחד מהמאגרים".

תגובת משרד הביטחון לדו״ח העסקת יועצים במשרד הביטחון: היקפי הפעילות של משרד הביטחון גדלו באופן משמעותי בשנים האחרונות וביתר שאת לאורך השנתיים האחרונות שאופיינו בלחימה עצימה מול 7 זירות במקביל. יחד עם זאת, לאחרונה מובלת עבודת מטה לקיצוץ רוחבי בהיקף היועצים בכלל אגפי המשרד".