לא השתנה דבר: "לא ערוכים לפגיעת טילים במתקני חומרים מסוכנים"

כמה פעמים שמענו שישראל לא ערוכה במקרה שטיל, רקטה או רחפן מתאבד ייפול סמוך למתקן של חומרים מסוכנים כמו במפרץ חיפה למשל? אלא ששנים עברו – ודבר לא השתנה. כך גם לפי דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם הבוקר (רביעי) ולפיו ישראל לא ערוכה מספיק לתרחיש זה.

המבקר מתניהו אנגלמן מותח ביקורת חריפה על מוכנותה של ישראל לבעיה המוכרת ומציין כי במדינה ישנם 5,300 מתקני חומרים מסוכנים, חלקם בריכוזי אוכלוסייה צפופים כמו במפרץ חיפה. המבקר בדק את ההיערכות לפגיעת טילים רקטות ורחפנים מתאבדים במתקני החומרים המסוכנים וקבע כי יש בסוגיה לדבריו, "פוטנציאל לפגיעה נרחבת בתשתיות אזרחיות לאומיות ובהם מתקני חומרים מסוכנים".

המבקר קובע בדו"ח כי צהל לא עדכן את איום הייחוס שאליו הוא מתכונן במלחמה בסוגיה זו מאז 2016, דבר שפוגע בבניין הכוח. עוד קבע המבקר כי חובת המיגון למתקפות סייבר על מתקני חומרים מסוכנים לוקה בחסר.

ממשרד הביטחון מסרו בתגובה בהקשר לחלק הזה בדו"ח: "בשנת 2016 אישרה הממשלה תרחיש ייחוס ל-5 שנים, עד לשנת 2021 כולל. רשות החירום הלאומית גיבשה במהלך השנה החולפת תרחיש ייחוס עדכני למלחמה לשנים 2022-2026. התרחיש אושר ע"י ועדת השרים למוכנות העורף בנובמבר 2021 ובחודש שעבר אושר בועדת השרים גם תרחיש ייחוס להפרות סדר לאומיות רב זירתיות ותרחיש שריפות עדכני שגיבש המשרד לביטחון הפנים. בימים אלה פועלת רח"ל להצגת התרחיש לכלל משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות, הליך שיושלם עד סוף הרבעון הראשון של שנת 2022".

בפרק נוסף בדו"ח מותח אנגלמן ביקורת על צה"ל באשר ליישום התוכנית הרב שנתית "גדעון" של הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט וקובע: "ביעדים מסוימים של חלפים ושל תחמושת נמצאו פערים בין רמות המלאי בסוף שנת 2020 ובין היעדים שנקבעו בתר"ש גדעון".

המבקר אינו מפרט כמובן באיזו תחמושת מדובר, אבל יצוין שבמבצע שומר חומות לפני פחות משנה, צה"ל נתקל בצורך לחדש מלאים של חימוש מדויק וכבד המשמש את מטוסי הקרב של חיל האוויר. המבקר גם מצא פערים בבקרה על מימוש התוכנית הרב שנתית וכן ליקויים בדיווחים של שר הביטחון לקבינט על מימוש התר"ש.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "'קשיחות תקציבית' גבוהה בתקציב הביטחון, העולה מהביקורת, נובעת מקיצוצים רוחביים בהיקפים נרחבים שהושתו על מערכת הביטחון בשנים האחרונות של התר"ש ופגעו ביכולת לממש את התוכנית. יש לציין כי גם בנק ישראל הביע הסתייגות מהשימוש הנרחב בקיצוץ הרוחבי ואף ציין את חשיבות היציבות והתכנון ארוך הטווח במערכת הביטחון. לצד זאת, בשנתיים מתוך חמש שנות התוכנית לא היה תקציב מדינה, דבר שהשפיע אף הוא על היכולת לפעול בגמישות. הפערים שהוצגו בתחום החלפים והתחמושת מצומצמים מאוד ביחס לתוכנית הרחבה וכי לאורך כל תכנית רב שנתית מבוצעת קבלת החלטות בהתאם לניהול סיכונים ולתעדוף של גורמי המקצוע, אל מול כלל הצרכים, המגבלות והאילוצים".

מצה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף פועל ליישום המלצות הדו"ח בכפוף למשאבים הקיימים ולסדר העדיפויות שייקבע. ההיערכות המניעתית העיקרית של פיקוד העורף לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה מתבטאת במיגון פיזי של מחזיקי החומרים המסוכנים, שנמצא ברמה הגבוהה ביותר כש-99 אחוזים ממחזיקי החומרים ממוגנים. במסגרת הפקת לקחים מהמבצע והרצון לעמוד בהתפתחויות הטכנולוגיות, פיקוד העורף החל לבחון שיטות מיגון נוספות. נציין כי בפגישה משותפת של פיקוד העורף עם המשרד לאיכות הסביבה הוחלט על בניית מערכת מידע משותפת, מתן היתר חומ"ס לאחר התייחסות פקע"ר בלבד ומתן מענה בחירום על ידי גיוס פקחי המשרד הגנת הסביבה".