החשש ממתקפת פתע איראנית - וההודעה לטראמפ: "נפעל לבד"

שבועיים אחרי שהסתיים מבצע "עם כלביא", היום (שני) נחשף מעט ממה שקרה מאחורי הקלעים של תכנון מתקפת הפתע באיראן. במערכת הביטחון הכינו מספר תוכניות, חלקן כללו הרס של הבירה טהרן ולא יצאו אל הפועל. האמריקנים חששו ולבסוף יצאה אל הפועל תוכנית שעיקרה פגיעה בסמלי שלטון. בישראל חששו שאיראן תתקוף קודם, ובשלב מסוים ישראל הודיעה לטראמפ כי תפעל לבד - וביקשה מטוסי תדלוק. הנשיא האמריקני הופתע מכך - וישראל לא קיבלה את אותם מטוסים. "אם חמינאי היה על הכוונת היינו מורידים אותו", אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ.

השר כ"ץ סקר את הישיבות עם המטכ"ל שקדמו למתקפה. בראשונה, שהתקיימה ב-14 בנובמבר 2024, אמר כ"ץ כי "איראן מהווה איום קיומי ויש שלוש אפשרויות לפעולה צבאית: הראשונה – תקיפה ישראלית בלבד שיביא הישג מוגבל, פעולה ישראלית עם סיוע אמריקני ותקיפה משותפת של שתי הצבאות יחד - ישראל וארצות הברית והיא תביא להישגים משמעותיים". המתקפה נקבעה תחילה לאפריל באותה שנה. "הדגשתי שזה התאריך למתקפה", אמר כ"ץ. "אנחנו חייבים להגיע לחופש פעולה אווירי באיראן". ב-25 בדצמבר הוצגה בפניו תוכנית "נרניה" – חיסול המדענים האיראניים.

באותה הישיבה הראשונה הנחה כ"ץ להביא תוכנית גם לסיכול הפיקוד והשליטה של משמרות המהפכה. כחודש לאחר מכן, ב-23 בינואר, נערכה ישיבה נוספת על ביטול יכולת הייצור והפיתוח של הנשק הגרעיני לפרק זמן שיחייב את איראן לקבל החלטה על התועלת בשיקומו. בפברואר הנחה כ"ץ את בכירי צה"ל לבחון את ההגנה האווירית של ישראל על הבסיסים האמריקנים, כדי לגרום לטראמפ להצטרף למתקפה. לאחר מכן ניתנה ההוראה: להיות מוכנה לתקיפה מ-1 במאי.

בנוסף, כ"ץ הנחה להכין גם תוכנית ששמה "טורנדו", שמטרתה הריסת טהרן. התוכנית הזאת קיבלה צורה אחרת כשכ"ץ שינה את המטרה והנחה לפגוע רק בסמלי השלטון האיראני. "החלפת משטר לא הייתה מטרה, רצינו רק לערער אותם ולגרום להם לסגור את חילופי המהלומות האלה. הגענו למטרות שלנו ולא היה עוד לאן להמשיך", אמר השר כץ.

עוד הוסיף כי "אם חמינאי היה על הכוונת היינו מורידים אותו. לפי הגרף המתוכנן ראינו שאחרי שבעה ימים נגיע לשיא המבצע. עוד כמה ימים נוספים הגרף מראה איזון אבל מייד לאחר מכן אנחנו נהיה בירידה גם לאור ההישגים הפוחתים המטרות שכבר לא קיימות והפגיעה האיראנית בעורף שלנו". בחודש מאי נערכו ישיבות שהכל ערוך לקראת מתקפה כולל מוכנות העורף.

לפי לוח הזמנים, ב-4 ביוני נערכה פגישה שבסופה חתמו ראש הממשלה ושר הביטחון על מסמך להתכונן למתקפה בתוך מספר ימים, כשלא ברור היה בשלב הזה מה קורה עם ארה"ב. כמה ימים לאחר מכן, ב-9 ביוני, הנחה הדרג המדיני לתקוף באיראן ב-12 ביוני, בתוכניות "נרניה" וגם תוכנית נוספת לפגיעה במדענים.

כ"ץ המשיך והוסיף כי "פגענו פגיעה אנושה בגרעין האיראני ובמערך הטילים של איראן. תוכנית הגרעין האיראני נבלמה. אין על ישראל איום השמדה. אנחנו עובדים על תוכנית אכיפה לשימור העליונות האווירית והממשלה הזאת וכל ממשלה עתידית שתהיה בישראל חייבת להוביל מדיניות למניעת התחמשות איראן. צה״ל מכין את היכולות האלה".

שר הביטחון התייחס גם לזירות האחרות במלחמה ואמר על החות'ים בתימן כי "אנחנו לא נאפשר מלחמת התשה מול החות'ים. לא עושים כרגע קישור בין הפעילות של החות'ים לאיראן כי לפעמים עושים את זה בצורה עצמאית מהנחיות איראן".

לגבי הלחימה בעזה אמר שר הביטחון כי "אנחנו עסוקים בלבודד את האוכלוסיה מחמאס. מדרום למורג יפתח מתחם ומי שנכנס אליו לא ייצא. המתחם הזה ייבנה על ידי משרד הביטחון אבל צה"ל לא ישלוט בו, אולי גורמים בינלאומיים. זה בעבודה. תוכנית ההגירה צריכה להתממש וראש הממשלה מנסה למצוא מדינות שיהיו מוכנות לקלוט אותם". בנוגע להגנה על ישובי העוטף: "ישראל נשארת ברצועת הביטחון בתוך עזה לתמיד".

על יישובי עוטף עזה אמר: "ישראל נשארת ברצועת הביטחון בתוך עזה לתמיד". על יו"ש: "במקרים של הפרת סדר אני לא מתכוון לאשר צווים מנהליים".

לאחרונה עלו לכותרות מספר מקרים של אלימות מתנחלים נגד פלסטינים ואף נגד חיילים ביהודה ושומרון. מאז כניסתו לתפקיד כ"ץ לא חתם על מעצרים מנהליים של מתנחלים, ואמר: "זה כלי דרקוני ולא דמוקרטי. רק אם יגיע אליי מידע מהותי לפגיעה בביטחון המדינה, אז אאשר צו מינהלי כזה ליהודים. במקרים של מידע לגבי הפרת סדר אני לא מתכוון לאשר צווים מנהליים, גם לערבים. לא אעצור מפגינים מימין ומשמאל. המשטרה היא זאת שצריכה לאכוף".