דו"ח המבקר: ל-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני; "סכנת חיים"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדו"ח התשיעי שלו בסדרת דו"חות הביקורת על מלחמת חרבות ברזל. מהדו"ח, שעוסק בהתמודדות גופי הממשל עם מצבי חירום, עולה כי ל-3.2 מיליון תושבים אין מיגון תקני נכון לינואר 2025 ולכ-42 אלף תושבים ביישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון אין מיגון תקני.

בדו"ח נכתב: "כאשר הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות אינם מתכוננים כראוי בשגרה - בפרוץ המשבר אזרחי ישראל נפגעים". עוד עלה מן הדו"ח כי ב-1,378 מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות על פי נתוני פיקוד העורף - ורק 37 מהמקלטים הציבוריים בישראל נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית. 8 מהם אינם כשירים.

גם במערכת החינוך נרשמים ליקויים רבים בהיערכות למתקפת טילים ולפי הדו"ח, יותר מ-446 אלף תלמידים שהו באופן יומיומי בבתי ספר ללא מיגון תקני נכון למרץ 2024. עבור צורכי המיגון הוקצו כ-1.4 מיליארד ש"ח לתקציב פיקוד העורף לצורך מימון תוכנית "מגן הצפון" מ-2019 עד 2024, אף שלצורך המימוש המלא של התוכנית היה צורך להקצות 3 מיליארד ש"ח בשנים אלה, אולם גם מימוש התקציבים היה חלקי ועד סוף 2024 עמד על כמחצית מהסכום שהוקצה.

"העדר מיגון מסכן חיים", קבע המבקר והמשיך: "פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית מבלי לדאוג לתוכנית חלופית. בנוסף, נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו. הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית ללא הקצאה של מקורות תקציביים, זאת על אף שבדו"ח הקודם הערנו על כך".

בבחינת המיגון בבתי החולים הצביע המבקר על מספר ליקויים מטרידים: 56% ממיטות האשפוז הכלליות ו-41% מחדרי הניתוח בבתי החולים הכלליים שנבדקו בביקורת אינם מוגנים. כ-75% ממיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים וכ-63% ממיטות האשפוז בבתי החולים הגריאטריים אינן מוגנות. בבתי החולים הקרובים לגבול, 67% ממכשירי הדימות אינם מוגנים ו-56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה אינם ממוגנים.

בדו"ח נכתב: "חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים - פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה. במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים כאלה וגם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים - אינם מוגנים תקנית למעשה".

עוד נכתב כי "עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים".

בנוסף, התייחס אנגלמן לפעילות רשות המיסים לפיצוי בגין נזקי המלחמה. מהדו"ח עולה כי הזמן הממוצע שחלף בין המועד שבו נגרם הנזק העקיף לעסקים במלחמת חרבות ברזל לבין המועד שבו נכנסו לתוקפן הוראות החוק המסדירות את מסלולי הפיצו בגין נזקים אלו עמד על 57 ימים. 92 ימים חלפון עד שנכנסו הוראות החוק לתוקפן. משך הזמן הממוצע לסיום טיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים הוא 851 ימים, למעלה משנתיים. סך תשלומי הפיצויים ששולמו על ידי קרן הפיצויים עד סוף דצמבר 24 בגין נזקים שנגרמו במלחמת חרבות ברזל עומד על 17 מיליארד ש"ח.

"משרד האוצר ורשות המיסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה בעלת תוקף קבוע", טען המבקר, "ההליכים הללו מאריכים את פרק הזמן בין מועד גרימת הנזק לבין המועד לקבלת הפיצוי. מצב זה הקשה על עסקים להתאושש מהנזקים שנגרמו ולהמשיך את פעילותם".

עוד טען המבקר: "בסיורים שקיימתי בצפון עלה כי הרשויות מתקשות בניהול וביישום תהליכי השיקום הנדרשים. בנוסף, לא קיים מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה. קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר מ-3 מיליארד ש"ח בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם, 1.5 מיליארד ש"ח מתוכם שולמו ביתר במלחמת חרבות ברזל.  1.9 מיליארד ש"ח טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת".

המבקר בחן גם את היערכות מערכת החינוך ללמידה במצבי חירום. מנתוני הדוח עולה כי רק 11% מבתי הספר נמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה לצורך קיום למידה משולבת דיגיטל לפי סקר שערך משרד החינוך בפברואר 23. 72% מהתלמידים ו-48% מהמורים חסרו אמצעי קצה ללמידה מרחוק. שיעור בתי הספר בהם לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים עמד על 39%. ב- 257 בתי ספר לא היה רכז ביטחון ו-741 רכז הביטחון לא עבר הכשרה מקצועית.

"על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית", אמר המבקר, "מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק, גם בהגעה למרחבים מוגנים - מערכת החינוך אינה מוכנה".

מצה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף פועל כל העת לחיזוק אמצעי המיגון של תושבי מדינת ישראל, תוך למידה והשתפרות על מנת לחזק את ההגנה על העורף ולשמור על חוסן האוכלוסייה האזרחית. ככלל, האחריות למיגון חלה על בעל הנכס. האחריות לבקרה, לתחזוקה ולאכיפה על מקלטים ציבוריים מוטלת על הרשות המקומית, זאת על פי חוק ההתגוננות האזרחית. לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים. תוכנית המיגון בכל רשות נתונה להחלטת הרשות המקומית. פיקוד העורף קבע כי יינתן סיוע בתהליך גיבוש התוכנית לרשות שתרצה בכך. פיקוד העורף מסייע לרשויות המקומיות שהחליטו לאמץ את התוכנית כחלק מתפיסת ההפעלה בחירום במנחה מקצועי ובסיוע של המחוז הרלוונטי בפיקוד העורף. פיקוד העורף מבצע ביקורות במקלטים ציבוריים ומעדכן את הרשויות המקומיות בממצאי הביקורת לשם שיפור המיגון ועמידה בהוראות הדין.

בנוגע למיגון בתי החולים נמסר מצה"ל כי "פיקוד העורף, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, גיבשו מסקנות והפיקו לקחים במהלך המלחמה בנושא מיגון בתי חולים. נעשית עבודה על תיקון החקיקה והתקנות בנושא. האחריות להקמת מיגון בנכס מוטלת על בעליו. לפיכך, פיקוד העורף אינו אחראי על מיגון מוסדותהבריאות, תפקידו נוגע לאישור תוכניות המיגון, בטרם ביצועו כפי שנקבע בחוק ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מספר מדרגים להתנהלות בעת התקפה. בנוסף, פיקוד העורף מקיים אימונים ותרגולים כחלק מתוכנית סדורה בבתי חולים על מנת לתרגל הגעה בזמן הנדרש למרחבים מוגנים ולהציל".

על הדו"ח בנושא היערכות מערכת החינוך בחירום נמסר מצה"ל כי "פיקוד העורף הוא הגורם המוסמך לקבוע מדיניות התגוננות ולתת הנחיות מצילות חיים לאוכלוסייה בעת הכרזה על מצב מיוחד בעורף או בשעת התקפה. בכלל זה, מוסמך פיקוד העורף לאסור או להגביל פעילות חינוכית, בהתאם להערכת המצב המבצעית העדכנית, שמתקיימת מעת לעת".

הנהגת ההורים הארצית מסרה כי "בישראל של 2026, כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, עדיין אין תוכנית חומש מתוקצבת למיגון מלא של מוסדות החינוך. זהו כשל מערכתי חוצה משרדים, ומחדל שאסור להשלים איתו. לא ייתכן שבמדינת ישראל המצויה תחת איום בטחוני מתמשך וכל יום עלולה להתפתח מלחמה, התלמידים ילמדו ללא מיגון תקני או בהגדרות עמומות כמו 'הכי מוגן שיש' ואסור שילדינו ישבו עם ידיים על הראש מתחת לשולחן. ביטחון ילדינו איננו עניין לדיון, אלא אחריות בסיסית של המדינה ואנו קוראים למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך לפעול יחד, מיידית, לגיבוש תוכנית מיגון לאומית, עם תקציב מוסדר, לוחות זמנים ברורים ושקיפות לציבור, כדי להבטיח שכל תלמיד ותלמידה ילמדו בסביבה בטוחה ומוגנת".