עד כמה תרמה דעת הקהל ברשת להחלטת הרמטכ"ל על קיצור עונשו של אלאור אזריה?

ספק אם פרשת החייל היורה בחברון הייתה מעסיקה אותנו כל כך הרבה זמן אם היא לא הייתה דומיננטית ברשת. חלק גדול ואקטיבי מהמאבק לזיכויו של אזריה התנהל בה. הרשת חזרה לעסוק בה לאחר שהרמטכ"ל החליט לקצר את עונשו. עד כמה השפיעו הרשתות החברתיות על החלטתו של איזנקוט?

אלאור אזריה בכניסה לבית הדין הצבאי לערעורים, לפני הדיון בבקשתו לדחיית כניסתו לכלא
אלאור אזריה בכניסה לבית הדין הצבאי לערעורים, לפני הדיון בבקשתו לדחיית כניסתו לכלא | צילום: חדשות 10

עד כמה הרשת הייתה מושפעת מהחלטתו של הרמטכ"ל על המתקת עונשו של אלאור אזריה?

כזכור, הרמטכ"ל החליט אתמול (רביעי) לקצר את משך המאסר של אזריה, שהורשע בהריגת המחבל השרוע על הקרקע בחברון, מ-18 חודשים בפועל ל-14 חודשים. החלטתו של איזנקוט התקבלה בניגוד לעמדתו של הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק.


חברת "spot.IM" שמנהלת את תיבות הטוקבקים עבור אתרי החדשות הגדולים בישראל, בדקה את שיח הרשת סביב הדיווחים על קיצור העונש של אזריה ואלו הן התוצאות: 74% מהשיח השלילי מיוחס לערכים כמו רמטכ"ל, איזנקוט, וצבא. רק 17% מהשיח השלילי קשור למילים "חייל" ו"אלאור" - זה הניתוח הטכני.

>> לכתבות נוספות בנושא

הרמטכ"ל: "אשקול בכובד ראש הקלה בעונשו של אזריה"

בעקבות ההחלטה לערער: פרקליטיו של אלאור אזריה פרשו מהתיק

מוקף בעשרות תומכים: אלאור אזריה נכנס לכלא 4

אלאור אזריה בהכרעת ערעורו בבית המשפט הצבאי
אלאור אזריה בהכרעת ערעורו בבית המשפט הצבאי | צילום: רויטרס

זהו לא מדגם סטטיסטי אלא מייצג רק את מי שכתבו את התגובות האלה, שניתן להניח שמי שהדבר בוער בו נוטה יותר להגיב. כלומר, למרות השיח הגועש הרשת, לא ניתן לראות בכך תוצאות שמייצגות את מדינת ישראל או את החברה הישראלית כולה,  אלא כמובן רק את מי שטורח לכתוב.