עומר נרצח עם הפועלים במטע: "חקלאי בכל רמ"ח איבריו"

עומר ויינשטיין, בן 47 מקיבוץ דפנה, נהרג היום (חמישי) יחד עם ארבעה עובדים זרים, בזמן שעבדו במטע התפוחים בסמוך לגבול לבנון - עקב ירי למטולה. הוא הותיר אחריו את רעייתו הדס וארבעה ילדים. מינא שפיק חסון, בת 60, ובנה כרמי רג'א חסון, בן 21 משפרעם נרצחו, נהרגו בסמוך לקיבוץ אפק עקב פגיעת רסיסי יירוט במהלך מטח של 25 רקטות.

בחודש אפריל, אמר ויינשטיין בריאיון לאודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM: "אנחנו מפונים לניר דוד אבל רוב השבוע בעבודה, כמו אנשי קבע, מידי פעם נוסעים לסוף שבוע ואפטר. אנחנו נוסעים בכלי רכב יותר קטנים לפי ההנחיות. הסיטואציה לא נוחה - אבל הרבה יותר גרוע לנטוש ולא להיות בכלל. המצב לא יכול להישאר ככה, הוא לא נורמלי. אנחנו מחכים בסבלנות אבל בינתיים זה לא נראה טוב ולא רואים את האופק. היינו שמחים שהפתרון היה מגיע קודם אבל בסוף יגיע הפתרון".

עומר ויינשטיין זכה בפרס צעיר מבטיח בחקלאות במהלך ועידת ישראל לחקלאות ה-15 של קבוצת משוב שהתקיימה לאחרונה. ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, הספיד את ויישטיין: "אנו מרכינים ראש ומשתתפים בצער המשפחה, המושבה מטולה וקיבוץ דפנה על נפילתו של עומר ויינשטיין - חקלאי ציוני וערכי, דור רביעי למשפחת חקלאים מפוארת, ממקימי מטולה וענף המטעים במושבה. אנו משתתפים גם בצער ארבעת משפחות העובדים הזרים, שנרצחו היום יחד עם עומר מירי חיזבאללה, בעת שעבדו במטע התפוחים, בסמוך לגבול לבנון".

"עומר נשוי להדס ואב לארבעה, שהתגוררו בקיבוץ דפנה", הוסיף. "עומר אגרונום ואיש חקלאות בכל רמ"ח אבריו, אהב את עבודת האדמה, והמשיך את דרכם של סביו ואביו היקר, משה ויינשטיין, שהתעקש להמשיך לטפל במטעים ולקטוף את הפרי גם בזמן מלחמה. עומר, כמו כלל חקלאי קו העימות שלא עזבו את ביתם, חשופים כל העת לאיומי האויב, ומשמשים אזרחים-חיילים, בהימצאם והגנתם על שטחי הלאום של ישראל בגבולות, בעודם מספקים מזון לאזרחי המדינה".

מארגון סיוע לעובדי חקלאות נמסר בנוגע לאירוע במטולה: "היום נודע בצער רב על מותם של עובדי חקלאות שהועסקו באזור מטולה, בעוד עובדי חקלאות אחרים נפצעו באיזור באירוע שהתרחש רק אתמול. למרות הצהרות פופליסטיות של פוליטיקאים המציאות לא משתנה. יש לפעול מיד על מנת להבטיח שמהגרי עבודה לא יחיו ויעבדו בשטחים מסוכנים". עוד נמסר: "האירוע מעורר סימני שאלה כבדים בנוגע לאישור שניתן על ידי פיקוד העורף להמשך העבודות החקלאיות בקרבה כה גדולה לגדר, במיוחד לאור ההסכם שנחתם עם ממשלת תאילנד המורה שלא יעבדו עובדים חדשים שגויסו באזורים אדומים ותחת איום וסכנה".

מהמוקד לפליטים ולמהגרים נמסר: "לא ייתכן שחייהם של מהגרי העבודה בחקלאות יהיו הפקר. אחרי שיותר מדי מהגרים נהרגו מאז פרוץ המלחמה, הגיעה העת שצה"ל ומשרד הפנים יקחו אחריות - ויוציאו את מהגרי העבודה מגבול הצפון המדמם".