מחדל פינוי הפצועים ב-7.10 ומצוקת מערך השיקום: "אין מדיניות"

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח שעוסק בין היתר בשיקום הרפואי של פצועי המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, וחושף כשלים חמורים בניהול פינוי הפצועים ביום הטבח בשל היעדר פיקוד ושליטה. הדו"ח מצביע על מחסור כרוני בכוח אדם רפואי וביורוקרטיה מסורבלת שמונעים מהלוחמים את הטיפול והזכויות המגיעים להם.

נוכח פציעתו של חגי אנגלמן, בנו של המבקר, כחודש לאחר תחילת המלחמה, מנע אנגלמן את עצמו מעיסוק בדו"ח זה, ומנכ"ל המשרד, תא"ל (במיל') ישי וקנין עסק בו במקומו. "הלוחמים שלנו חירפו את נפשם למען ביטחון המדינה, וכעת זו חובתה של המדינה להיות שם עבורם", אמר וקנין' "הדו"ח חושף שורה של ליקויים באופן שבו המדינה מטפלת בשיקומם: התחושה של פצועים רבים היא שהם אינם מכירים את זכויותיהם באופן מלא, והם נאלצים להיעזר במידע המועבר מפה לאוזן".

47%, כמעט מחצית מפצועי המלחמה שנזקקו לאשפוז במחלקת שיקום עד יולי 2025 (783 פצועים), אושפזו בבבית החולים שיבא. בהקשר זה טוען המבקר כי כמות הפצועים הגדולה פגעה בטיב הטיפול. "נמצא קשר סטטיסטי הפוך בין מספר פצועי המלחמה שאושפזו בשיבא ובין מספר הטיפולים היומי הממוצע שהם קיבלו", נטען בדו"ח, "כשעלה מספר פצועי המלחמה המאושפזים במחלקות השיקום בשיבא, ירד מספר הטיפולים היומי הממוצע לפצוע".

"מצאנו כי לבתי החולים, לצה"ל ולמשרד הביטחון אין הוראות המסדירות את מסירת המידע לפצועים על כל אפשרויות השיקום העומדות בפניהם", מסביר וקנין, אך מדגיש - "לצד זאת, אני מבקש להביע הערכה עמוקה לצוותי השיקום בבתי החולים, שטיפלו במסירות אין קץ בפצועי המלחמה. אני מציין לחיוב גם את פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון ואת מאמציו למתן מענה למספרם הגדול של הפצועים. אך המסירות של הצוותים בשטח אינה תחליף למדיניות סדורה. על משרד הבריאות ומשרד הביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים. יש להבטיח שהמידע על זכויות יהיה נגיש וברור, ולשפר את הטיפול והשירות הניתנים לגיבורי ישראל - אלו שנפצעו בגופם ובנפשם".

פצועים פונו עצמאית ב-7.10: "מידע מציל חיים לא הגיע לכוחות"

על פי הדו"ח, גורמי הרפואה הצבאיים לא השתמשו במערכת של מד"א שהייתה מותקנת באוגדת עזה ושיקפה את זירת האירועים בזמן אמת. כתוצאה מכך, מידע מציל חיים על פצועים אזרחים לא הגיע לכוחות הלוחמים. מפקד פיקוד הדרום דאז, האלוף במיל' ירון פינקלמן, הודה בפני צוות הביקורת כי צה"ל חווה "הפתעה בסיסית" וכי בשעות הראשונות הכוחות לא היו ערוכים להיקפי הפצועים.

המבקר מצביע על תפקוד לקוי גם במשרד הבריאות: "השולחן המרכזי" בחמ"ל הבריאות הלאומי נפתח רק בשעה 08:39 - שעתיים לאחר תחילת המתקפה - ולא הצליח לייצר תמונת מצב אמינה לאורך היום. המבקר אף העיר לראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שלא בחן את מורכבות כהונתו הכפולה של ח"כ משה ארבל כשר הבריאות והפנים במקביל בימי תחילת המלחמה.

בנוסף, מתח המבקר ביקורת על הריבוי הביורוקרטיה והיעדר התיאום בין מד"א לאיחוד הצלה, וקבע כי משרד הבריאות לא הסדיר את פעילות הארגונים, מה שהוביל לכפילות כוחות וניצול לא מיטבי של משאבים. המבקר אף הביע חומרה על כך שצה"ל לא ערך תחקיר ייעודי בנושא פינוי הפצועים מאז האירועים, למעט בחיל האוויר. "הליקויים שעלו בדוח מצביעים על כך שעל צה"ל ועל מערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום", סיכם המבקר.

תגובת צה"ל

מצה"ל נמסר כי הצבא "רואה בטיפול ובפינוי פצועים נושא ערכי מהמעלה הראשונה, בעל חשיבות לאומית וכעיקרון יסוד של משימת הצלת החיים המוטלת על צה“ל". עוד נמסר: "צה"ל כשל במשימתו להגן על יישובי הנגב המערבי ב-7 באוקטובר. היקף הפצועים שפונו על-ידי אוגדת עזה ופיקוד הדרום ב7- באוקטובר, תחת לחימה קשה ומורכבת, היה גבוה ביחס ליכולות הפינוי במהלך אותו היום. כוחות צה" ל ואנשי חיל הרפואהבשטח עשו ככל שביכולתם לפנות את כלל הפצועים מהיישובים ומהבסיסים לבתי החולים במהירות, תוך מתן טיפול רפואי ראשוני מציל חיים. הפינוי נוהל במסגרת סדר עדיפויות משתנה, לצד לחימה קשה והיקף גדול של פצועים בדרגות פציעה שונות, וכל זאת תחת המצב המבצעי המורכב בשטח, כאשר המשימה הדחופה ביותר הייתה הדיפת המחבלים, לצד השגת שליטה מבצעית והצלת חיים".

"לאורך כל היממה התקיים שיח רציף בין פיקוד הדרום למד"א, בוצעו חיתוכי מצב, תמונת המצב הרפואית שוקפה לכלל הגורמים הרלוונטיים ונקבעו נקודות שחלוף. לצד מאמצי הלחימה וחיסול המחבלים, ובמסגרת הפקודה שהופצה בפיקוד שעות ספורות לאחר תחילת המתקפה, בוצעו והוגדרו על-ידי צה״ל ופיקוד הדרום גם פעולות לטיפול בפצועים ולפינויים, ובהן: הקמת נקודות שחלוף, הקצאת כוחות ייעודיים לפינוי רכוב ומוסק, לצד פעולות נוספות. יובהר כי בסמוך לתחילת המתקפה נפתח חמ"ל רפואה פיקודי והוקצו כוחות נוספים וייעודיים מחיל הרפואה. נדגיש כי האחריות על הגדרת יעדי הפינוי וויסות המטופלים בין בתי החולים אינה מוטלת על פיקוד העורף, אלא על משרד הבריאות והרשות העליונה לאשפוז. פיקוד העורף מהווה גורם מסייע לבקשתו של משרד הבריאות, בקשה שלא התקבלה ב-7 באוקטובר".

"כיום, כלל אמצעי השליטה של מד"א מוצגים בחמ"לי הרפואה הצה"ליים - שינוי שקידם את היכולת ליצור תמונת מצב רחבה ושיפר את מוכנות צה״ל ואת התיאום עם מד“א. זאת כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה, ועוד טרם פרסום דו“ח מבקר המדינה. בעקבות אירועי ה7- באוקטובר, צה״ל מקיים מאמץ תחקור רחב היקף. לצד זאת, צה״ל ממשיך לקיים תהליכי למידה ותחקור בשיתוף פעולה עם גופים חיצוניים נוספים, ככל שיידרש. צה״ל מוקיר את הלוחמים וצוותי הרפואה שחירפו את נפשם כדי להציל את חייהם של אלפי הפצועים ביישובי הנגב המערבי, ומחזק את הפצועים ומשפחותיהם בדרכם להחלמה ולשיקום".

בצה"ל התייחסו גם לנושא שיקום הפצועים: "צה"ל מוקיר את לוחמי הסדיר והמילואים שנפגעו בגוף ובנפש, ומאחל להם רפואה שלמה והחלמה מהירה. תמונת המצב הרפואית של משרתי צה"ל מפורטת ברשומות במערכות המחשוב הצבאיות. גורמי אגף השיקום בעלי הרשאות צפייה ברשומות אלה וחשופים לכלל המידע הרלוונטי. עם זאת, גורמי הרפואה בצה“ל אינם חשופים באופן ישיר לטיפול הניתן באגף השיקום. צה"ל וחיל הרפואה תומכים בהמלצה להקמת ממשק הדדי של מערכות הטיפול הרפואי, על מנת לשפר את הרצף הטיפולי וטיוב המענה הניתן למטופלים".

תגובת משרד הביטחון

במשרד הסיטחון אמרו כי הם "רואים בשיקום פצועי ופצועות מערכת הביטחון אתגר לאומי ראשון במעלה ומחויבות ערכית לציבור המשרת. מאז 7 באוקטובר קלט אגף השיקום למעלה מ-25 אלף פצועים ופצועות מהמלחמה הנוכחית והצפי כי עד שנת 2028 יגיע מספר כלל הפצועים המטופלים באגף לכ-100 אלף. היקף הפצועים חסר התקדים מחייב מענה מדינתי נרחב. לכן, בהתאם להמלצת משרד הביטחון מינו שרי הביטחון והאוצר ועדת מומחים ציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שהמליצה לאחרונה על תכנית פעולה מקיפה ביותר. התכנית נותנת מענה לנקודות שבהן נגע מבקר המדינה ולרבות אחרות. משרד הביטחון פועל על מנת להביא את ההמלצות לאישור הממשלה, כך שניתן יהיה להתחיל ביישומן בהקדם האפשרי".

בתגובת המשרד הובאה התייחסות לנקודות עיקריות בדו"ח. על החלק שעוסק במתווה העבודה של אגף השיקום במהלך המלחמה, נמסר כי "מהפכת 'שיקום לפני בירוקרטיה' שבבסיסה ההחלטה לאפשר לפצועים להתרכז קודם כל בשיקומם ולקבל מעטפת רפואית ונפשית מבלי שיידרשו לגשת לוועדה רפואית, הינה החלטה מקצועית שקיבל אגף השיקום במהלך המלחמה, אל מול אתגר שמדינת ישראל לא ידעה כמותו מיום הקמתה. מדיניות זו התבססה על הערכות מקצועיות של גורמי רפואה ושיקום, על בסיס ניסיון ממלחמות עבר, כי בסמוך לפציעה חשוב שהפצוע יתרכז בשיקום והחלמה. על-פי  המומחים, קיום ועדה בטרם התייצבה הפציעה ובסמוך לה, יוביל לקביעת נכות זמנית ויאלץ את הפצוע להתמודד עם בדיקות חוזרות ונשנות, דבר שהאגף ביקש להימנע ממנו.

מדיניות ההכרה המהירה: "אגף השיקום רשם הישג חסר תקדים כאשר 70% ממבקשי ההכרה בתקופת המלחמה הוכרו בתוך 48 שעות בלבד. נציגי האגף נפרסו בבתי החולים בשבוע הראשון ללחימה, יזמו פניות לפצועים ולמשפחותיהם והצמידו לכל פצוע איש קשר אישי וזמין לכל צורך".

קיום ועדות רפואיות בתקופת המלחמה: "במהלך המלחמה התקיימו ועדות רפואיות לפצועים שרצו בכך ולפצועים הקשים ביותר שנזקקו למענים ייחודיים, פצועים שלא ניגשו לוועדה המשיכו לקבל כל העת טיפול רפואי מרחיב ומלא שאינו כפוף לחוק הבריאות הממלכתי. במקביל פעל האגף להרחבת מספר מרכזי הוועדות הרפואיות וצמח משני מרכזים לחמישה בפריסה ארצית. נדגיש כי כלל הפצועים שפנו לבקשת הכרה, קיבלו את מלוא המענים הרפואיים והשיקומיים לאורך כל התהליך, עוד בטרם ניגשו לוועדה".

התמודדות עם מחסור לאומי במטפלים ורופאים: "מדינת ישראל מתמודדת עם מחסור קשה ברופאים ומטפלים, כך לדוגמה זמן ההמתנה הממוצע בישראל לרופאי אורתופדיה ופסיכיאטריה, הנדרשים מאוד בעבודת השיקום, עומד על כ-6 חודשים בממוצע. למרות זאת, האגף הרחיב את שירותיו באופן חסר תקדים: פי ארבעה מטפלים נפשיים, פי שלושה בתים מאזנים, הקמת שירותים חדשניים 'יש מאין' ובהם 9 חוות שיקומיות ברחבי הארץ, ניידת טיפול במצבי משבר, מחלקה סיעודית ייעודית לצעירים ועוד".

היעדר חובות: "אגף השיקום מבהיר בצורה חד-משמעית כי בהסכמה עם משרד האוצר, לא תתבצע גביית חובות מפצועי צה''ל שנפצעו במלחמה הנוכחית והוענקו להם מקדמות במסגרת 'שיקום לפני בירוקרטיה'".